אי אפשר לסמוך על פייסבוק

הנוכחות האינטרנטית שלנו יותר שברירית ממה שחשבנו, אז תתחילו לגבות

בשבוע שעבר קיבלתי ניעור, וואחד ניעור.
באמצע יום בהיר, ניסיתי להיכנס לחשבון הפייסבוק שלי, וגיליתי שנחסם הוא. כתבתי על כך, כאבתי על כך, נערכתי למלחמה בחזית מאוחדת עם עו"ד יאיר אולמרט, שזכרו נמחה מן הפייסבוק (כמוני) על לא עוול בכפו. והייתי יוצאת אליה, והייתי מנצחת, לולא היה חשבוני משוחזר. איך עשיתי זאת? ניג'סתי להם במיילים מתרפסים לכל תיבת מייל שנועדה לשירות לקוחות. חבריי נתנו לי רוח גבית ושלחו אי-מיילים גם הם.
בליל יום שישי חזרתי לפייסבוק, לקרב אלפיים חבריי האהובים. חזרתי לפרופיל הסופר-מושקע שלי בדיוק בזמן לקחת את facebook.com/zroob, שבתי לפטפוטה המרגיע של הקהילה הוירטואלית האהובה עליי. אך לבי! הו, לבי! נסדק, ולא יאוחה עוד.
פייסבוק נהפכה ברבות החודשים לפלטפורמה האינטרנטית-תקשורתית העיקרית עליה הסתמכתי. למעשה, יש לי כמות גדולה של מכרים שאין לי איך ליצור איתם קשר, ולהם אין דרך ליצור קשר איתי, פרט לפייסבוק. כמובן שאפשר למצוא את כתובות האי-מייל שלי, אבל כולם כל כך התרגלו לנוכחות הפייסבוקית בחייהם, שיכולות תקשורתיות אחרות שלהם התנוונו.
עד שהוסרתי מפייסבוק, לא הטלתי בו ספק. שמתי בו תכנים, אספתי חברים, השתמשתי בו כספק העיקרי של חיי הפנאי שלי, כתא דואר יעיל. ויצאתי מתוך נקודת הנחה שכך זה ישאר. שהתכנים שהנחתי בו – ישארו בו. שרשימת החברים שלי תהיה שרירה וקיימת עד סוף הימים. שאוכל תמיד לחזור לדיונים הישנים השמורים בארכיון.

סטאלין 2.0

הניעור שקיבלתי מפייסבוק בשבוע שעבר חבט את המציאות בפניי. פייסבוק היא פלטפורמה הפכפכה. חיי הרשת שלי שווים כקליפת השום בעיניו של מארק צוקרברג. שליחיו יכולים להעלים אותי או אתכם תוך רגע. העברתם את זמנכם בפייסבוק באשליה של דמוקרטיה? נסו שוב: פייסבוק לא דמוקרטי יותר מברית המועצות של סטאלין. הרגזת את האח הגדול? איבדת את חייך.
ולא צריך לעשות הרבה כדי להרגיז את האח הגדול הספציפי הזה.

הפנמתי בימים האחרונים שללחוץ על save לא מספיק. הג'ימייל אולי ישאיר את עולמכם בתיבת הדואר היוצא, ואולי לא. רוצים לשמור את המידע שלכם? מוטב שתחקקו אותו באבן. רוצים לשמור את החברים שלכם? רשמו בפנקס את שמם ומספר הטלפון שלהם.

לסיכום: אני נשארת בפייסבוק. לא מפנה לו גב, לא יכולה להרשות לעצמי להיות ברוגז עם האח הגדול הזה. אבל תמיד אזכור כמה שברירית היא הנוכחות שלי שם. זהו הפייסבוק. הוא מתוחכם, הוא רשע, כבדוהו וחשדוהו.

8 Comments

  • Van Tukhes

    13:26 15 ביוני 2009

    זה מזכיר לי את הפעם ההיא שעקב תקלה נמחקו מאות דפי יוצר מבמה חדשה ובראיון לעיתון כל מיני יוצרים אמרו שזה טרגדיה ושאין גיבוי. חשבתי לעצמי: אם זה משהו שאין לו גיבוי, כניראה שהם רשמו אותו ישירות על האתר, ככה צ'יק צ'ק. אז איזה אובדן זה כבר?
    ת'אמת, אם יש לכם תוכן שכתבתם בבלוג/פייסבוק/במה ולא שמרתם אותו אצלכם, כניראה שהוא לא שווה שמירה מבחינתכם.

  • תום ב.

    13:38 15 ביוני 2009

    Like

  • שלי

    14:24 15 ביוני 2009

    אבל שכחת לציין שהספמת את האימ-אימא של הפייסבוק, ופייסבוק אוטומאטית מזהה את זה כבוט, ובוטים – כידוע, מספימים :) ) זה לא הם, זאת את :) )

  • Purple Mushroom

    14:47 15 ביוני 2009

    דווקא הגעתי אל הפוסט הזה מהפייסבוק ולא מהדואר.
    יש משהו במה שאת כותבת. ובאמת שלא כדאי להרגיז את האחים הגדולים באתרים הגדולים.
    גם אני הצלחתי לשמור את השם שלי בפייסבוק : facebook.com/Alon.Arad
    שם זה לא הכינוי. ובקשר לגיבוי והתגובה של ואן טוכעס :
    שמעתי מהמציאות מצ' על המקרה של המחיקה בבמה חדשה,
    מקווה שבתפוז זה לא יקרה, ובכל אופן יש גם תוכנת עריכה.

    מה גם שמחוץ לאינטרנט היה לי אובדן יצירה של 200 מחברות מלל וקומיקס משנות ה80 וה-90. כל אחד והשואה שלו.
    וגיבוי זה באמת דבר חשוב :-(

  • Purple Mushroom

    14:49 15 ביוני 2009

    תוכנת גיבוי לבלוג. התבלבלתי במילה אחת :-)

  • זרוב

    15:03 15 ביוני 2009

    סך הכל שלחתי את אנגלמאיר לקבוצות על קומיקס ואיור. זה ספאם זה?

  • לאון

    15:18 15 ביוני 2009

    לי מחקו דף אישי, לא פרופיל, דף של עבודותי כקריין, ניסיתי לשלוח עשרות מכתבים, ללא הועיל, וגם ללא סיבה
    מחזיק לך אצבעות

  • יואל

    19:53 25 ביוני 2009

    לאחר שחסמו אותי פעם שעברה מצאתי:
    http://www.socialsafe.net

עכשיו תורך להגיב
או הכנס