המוזות של זרוב.קום

החזון של זרוב.קום ומקורות ההשראה שלו, גרסת הכיס

אני אדם עם בעיות שינה, שנים על גבי שנים ביליתי מול האינטרנט, כל הזמן מחפש משהו ולא מוצא. נכנס לעוד כתבה באחד הפורטלים הגדולים, פוסט בבלוג, אתרים בארץ ובחו"ל, ולא מוצא. מדי פעם מגיע איזה פתית, סרטוני הממים של רוקטבום, פוסטסיקרט. טקסט כתוב היטב בבלוג. משהו שנוגע בגדולה, שמממש את הפלטפורמה היצירתית הזאת שקוראים לה האינטרנט. הייתי צופה פסיבי. כל זה השתנה מהיכרות עם שני אנשים:
אליזרין זרוב וZefrank.

תאמינו או לא לפני שנה וחצי כשהקמנו את האתר הזה, היה לנו חזון שבאותם ימים נראה קצת כמו פנטזיה ילדותית, אבל הנה הוא קורם עור וגידים. אתר שמרכז יצירה אינטרנטית בועטת, שונה, מגניבה ומתריסה. מקום שבו יוצרים משתפים פעולה ובודקים את הגבולות.

בגיל 22 התקבלתי לעבודה כצלם מגזין טיים-אאוט, שנתיים אחר כך כבר צילמתי למעריב סופשבוע, למגזין פירמה של גלובס והתחלתי לצלם פרסומות וקטלוגים. בהתחלה נהניתי מעבודתי, התאבדתי על כל פרוייקט כאילו הוא האחרון. אט-אט המציאות התחילה לחלחל, שמתי לב שבכל המשרדים של הלקוחות שלי, תמיד האנשים היצירתיים קבורים במשרדים הכי קטנים. אנשי התוכן נמצאים בתחתית ההיררכיה, היחס לאנשי התוכן היה שעושים להם טובה מעצם שנותנים להם במה. והשכר והיחס בהתאם.

לפני שנה וחצי הכל התחבר, אחרי שזכינו בקקטוס הזהב על פרוייקט פלפל, אני וזרוב הבנו שאפשר ליצור גם תכנים עצמאיים ומקוריים, וגם לעשות הדים ורעש: משהו שהוא גם נועז וגם מעורר מחשבה. החלטנו שזרוב.קום, סליחה על היומרות המפוצצות יהיה איתות של אור בחשיכה. מקום שעובד עם יוצרים ונותן להם כלים לבטא את עצמם. מעבדה אינטרקטיבית וצבעונית שבו אנשי יצירה פורצים ומביעים את עצמם עד הסוף.

כנראה שהחלום הזה לא היה נוצר בי אם לא הייתי רואה את הוידאו הבא של Zefrank, הסנדק הרוחני של זרוב.קום.

לפני שבועיים התקיים מפגש היוצרים הראשון שלנו, נפגשנו, למדנו קצת איך לתפעל חרב, פגיון וכלי לחימה נוספים. בעוד שבועיים מתקיים מפגש יוצרים נוסף. הפעם אצלי בבית. נפגש כולנו, יוצרים קיימים ויוצרים חדשים שבקרוב תכירו, ונציג אחד לשני את הפרוייקטים שאנחנו עובדים עליהם, נחשוב על דרכים לשיתופי פעולה וניתן פידבק על יצירתם של אחרים. בסופו של דבר, זוהי מטרת האתר, לתת לאנשים את כל העזרה שנדרשת להם על מנת ליצור, ועל הדרך, גם לעזור להם להתפרנס ממנה.

מי שמעוניין להצטרף לחוג יוצרינו מוזמן לשלוח לי מייל ל: ג'ימייל.קום @ dor.garbash

לסיום, שאלה. לפי התמונה הבאה, האם לדעתכם אפשר לחנות במגרש זה ביום שישי? ואם כן, באיזה שעות?

נצפה במגרש החניה של השרות הפסיכולוגי - אכזרי, לא?

נצפה במגרש החניה של השרות הפסיכולוגי - אכזרי, לא?

10 Comments

  • trischi

    15:27 27 ביולי 2009

    אני כל כך אהיה שם :)

  • גיא

    16:01 27 ביולי 2009

    אם רכבך הוא רכב השרות הפסיכולוגי מותר לך לחנות.
    אם יש לך תו חניה אזורי 1 ,אתה יכול לחנות מיום שישי בשעה 15:00 עד יום ראשון בשעה 7:00 ולא דקה אחרי!!
    חניה נעימה

  • שם

    18:33 27 ביולי 2009

    ברור, אליזרין זה ZeFrank ואתה זה זיו קורן

  • Dor Garbash

    19:17 27 ביולי 2009

    חחח
    טרול מצחיק.

  • Dor Garbash

    19:31 27 ביולי 2009

    עכשיו כשאני חושב על זה, זה לא פייר שזרוב איננה Zefrank.
    ואני רק לא זיו קורן, אפשר להיות לא דיוויד לה-שאפל?

  • harlequingirl

    20:19 27 ביולי 2009

    חחח אהבתי!
    נשמע טוב :)

  • אושר

    23:24 27 ביולי 2009

    השלט חנייה – הרס אותי מצחוק.

  • זיגמונד

    5:42 28 ביולי 2009

    הלוואי, הלוואי שהייתי יכול לבוא! עד שסוף סוף יש התארגנות של יוצרי תוכן השואף להיות מקורי ובעל ערך נבצר ממני להצטרף אליה =/

  • Purple Mushroom

    10:41 28 ביולי 2009

    תודה רבה דור, שהצתת אצלי את המוזות,את הדימיון והמוטיבציה.
    התלבטתי אם לבוא או לא לבוא, ומה לכתוב.
    התחברתי לילד שבי,עשיתי חשבון נפש של חיי, וגיליתי שאני כן יוצר. ויצרתי בחיי עוד בילדות של שנות ה-80.
    בקיצור, רוצה לבוא גם, למרות הכל,
    תלוי מתי כמובן. חמישי בערב או שישי עד כניסת שבת.
    אתם קסומים.
    תודה רבה לכם :) .

  • שחר

    21:20 28 ביולי 2009

    הקליפ החדש של מייקה :]
    We are golden:
    http://perezhilton.com/2009-07-28-his-best-work-yet
    אני אהבתיי 3>
    ואתם?!

עכשיו תורך להגיב
או הכנס