המסיבות ששינו את חיי

זרוב מעלה בזכרונה את המסיבות הכי משפיעות בחייה

הפוסט הזה מוקדש לכל המסיבות שהיו משמעותיות מספיק כדי להיחרט לי בזיכרון. אני אוהבת אתכן, מסיבות!

המסיבה האחרונה שלי

זוהי מסיבת ההשקה של זרוב.קום כמובן, שהייתה המסיבה הכי טובה שאי פעם אירגנתי.

המסיבה הראשונה שלי

איפה: במרתף מתחת למסעדת ברבוניה בתל אביב ששימש כמועדון, מסתבר.
מתי: הייתי בת 11
מה הסיפור: זאת הייתה מסיבת יום ההולדת של חברתי מהכיתה, שאביה היה מין מגה-סאונדמן, בעל קשרים במקומות הנכונים. זאת לא הייתה המסיבה הראשונה ממש שהייתי בה. ימי הולדת וליצנים היו נוכחים בחיי כבר ממזמן. אבל זאת הייתה הפעם הראשונה שהלכתי למסיבה מסיבתית, במועדון חשוך עם די ג'יי ואלכוהול. טוב, בלי.

המסיבה הכי מתוכננת

איפה: חולות הרצליה
מתי: גיל 15
מה הסיפור: זה היה ל"ג בעומר, ואני החלטתי שאני הולכת לשתות אלכוהול ולהשתכר בפעם הראשונה בחיי ויהי מה. ואז שתיתי אלכוהול והשתכרתי בדיוק לפי התוכניות, והחלטתי שאני לא עושה את שוב. ומאז לא עשיתי את זה שוב אף פעם לפחות שנה!

המסיבה הכי לא מתוכננת

איפה: על גג בניין במרכז תל אביב
מתי: בחג פורים האחרון (גיל 21)
מה הסיפור: יצאתי לערב ספונטני עם נעמישקה ועוד חברה, ופשוט טיילנו בעיר ועלינו לכל דירה שיצא ממנה רעש של מסיבה. טוב, על המסיבה הראשונה מביניהן כן ידענו מראש. למסיבה השנייה לא הוזמנו, אבל הכרתי שם בערך חצי מהאנשים. במסיבה השלישית לא הכרנו אף אחד, והיא גם הייתה הכי טובה.

המסיבה הכי צפופה

איפה: פלורנטין
מתי: יום העצמאות האחרון (גיל 21)
מה הסיפור: זו הפכה למסורת תל אביבית, לחגוג במסיבות רחוב בפלורנטין כל חג שמיתג את עצמו כ"שמח". אבל מסיבת הרחוב האחרונה שהייתה בפלורנטין, מסיבת יום העצמאות, הייתה ריכוז גבוה ומדהים של אנשים ואנרגיות. כל רחובות פלורנטין התמלאו ברקמה אנושית דחוקה ורוטטת, והיה ממש ממש אדיר, אפילו שכמה אלפי אנשים ניסו ללכת דרכי.

המסיבה הכי חסרת טאקט

איפה: בבית של משפחת פארש
מתי: 11.9

המסיבה עם הכי הרבה פוטנציאל לא ממומש

איפה: בסוויטה בקומה 11 של בית מלון תל אביבי
מתי: הייתי בת 17
מה הסיפור: ובכן, הייתי בת 17. והבאתי לשם חברה בת 14. וכולם שם היו בני 20+ או 30+ ונורא נורא מגניבים. אז פשוט ישבנו בצד, בהינו באנשים רוקדים, משתכרים, מצחקקים בחדר הפרטי, וניסינו להיראות בוגרות לגילנו. משמע, לא לומר דבר. לסיכום, אם הייתי מגיעה למסיבה הזאת כמה שנים אחרי, זה היה ממש מעולה.

המסיבה הכי קינקית

איפה: בדאנג'ן
מתי: הייתי בת 18
מה הסיפור:  אמנם לא שיחקתי בלתת מכות כמו שהיה מקובל במקום, ולא ביצעתי שום פעילות שמפרה את המסגרת המונוגמית בה אני מצויה, אבל התנהגתי בצורה שגרמה לכמה סוטים קשישים להוציא לי שטרות של חמישים.

המסיבה הכי מסוכנת

איפה: בחיפה (גיחי). לא, באמת, זה היה בחיפה. באיזה פאב שערכו בו מסיבת גותים.
מתי: הייתי בת 19
מה הסיפור: ובכן, הייתי חיילת רעה ושובבה שתמונות שלה בביקיני מתפרסמות במדור המחשבים של מעריב, ולכן רותקתי לבסיס למשך כמה שבועות. אבל ביום שישי בלילה, כשאף אחד לא הסתכל, לבשתי גופיה שחורה, חמקתי החוצה, פגשתי את חבריי, ויצאתי להתפרע במסיבת גותים. בגלל הסכנה המסיבה נראיתה לי כיפית במיוחד, וגם נורא פחדתי שיצלמו אותי, כי עם המפקדים שלי אי אפשר לדעת מי גולש באתרים של קהילת הגותים.

המסיבה שהכי לא שווה את המאמץ

איפה: שוב בחיפה, פשוט נזכרתי בזה כי דיברנו עם חיפה
מתי: הייתי בת 16
מה הסיפור: יום אחד פירסמו באינטרנט שיש בחיפה מסיבה אלטרנטיבית מגניבה, והכניסה חינם. חינם! וואו, אני חייבת ללכת לזה, חשבתי. לקחתי מכר מבוגר ממני ונסעתי איתו מתל אביב, לחדרה, לחיפה. באוטובוסים. בטרמפים. אין לי מושג  איך. נגמר לנו הכסף, הלכנו לאיבוד. בסוף מצאנו פאב חיפאי לא גדול, שהיה הרבה יותר ריק מאשר מלא, וניגנו בו מוזיקת דארק אייטיז מעפנה. למשך 15 דקות הצטרפנו לבחורה היחידה שרקדה על הרחבה, ואחרי זה פשוט חיכינו שהלילה יעבור כדי שנוכל לעלות על אוטובוס בחזרה. אחרי שכולם הלכו ורק אנחנו נשארנו, בעל הפאב הרשה לנו לישון על דרגש בעליית הגג של המקום.

המסיבה הכי סלבית

איפה: באיזה מועדון ביד חרוצים שלפעמים רוצחים בו מאבטחים
מתי: הייתי בת 21
מה הסיפור: טדי הפקות השיקו את האתר החדש שלהם, ואני הוזמנתי. היה מדליק, ישבתי על אותו הבר עם כל הצוות של כוכב נולד, ולבשתי שמלה כמעט זהה לזו שנינט לבשה. האתר לא המריא, כפי שאתם בוודאי שמים לב, ואפילו בגוגל לא מצאתי אותו. אבל איזו מסיבה זו הייתה!

המסיבה שבה הייתי הכי פחות רצויה

איפה: אצל ספארדה
מתי: אני מניחה שהייתי בת 17, היה לי הרבה זמן פנוי אז בשביל לעשות דברים מפגרים כמו זה.
מה הסיפור: הגעתי למסיבת יום ההולדת של ספארדה, דווקא בגלל שלא הוזמנתי. עשיתי זאת כהתרסה על כך שהוא כל הזמן היה מגיע למסיבות שארגנתי שאליהן הוא לא הוזמן.

המסיבה הכי פקאצית

איפה: איזה מועדון נוראי ברמת השרון. לא זוכרת בדיוק אם זה היה "הלכת" או "החממה"
מתי: הייתי חיילת משוחררת ואנרגטית בת 20
מה הסיפור: החלטתי כי קריירה של מגישת וידאו באינטרנט זה אחלה דבר, אז התחלתי מהחוליה התחתונה של שרשרת הוידאו – לסקר מסיבות של ערסים עבור אתר "לילה". לא מתכוונת לזלזל – להיפך, סיקור מסיבות ערסים הוא תחום קשה וכפוי טובה כמעט כמו ההנחיה של "מצלצלים", ובמידה רבה מהווה אימון, אתגר, ומבחן כוח רצון. אם שרדת את זה ועדיין בא לך להגיש וידאו, סימן שאת באמת רוצה את זה.
בכל מקרה, נתנו לי מיקרופון ושלחו אותי לשדה הקרב עם צוות צילום שחושב שאני פריקית הזויה. לקח לצוות המועדון שעה להחליט שהם רוצים אותנו בפנים ועמדנו בתור עם חבורת מחוצ'קנים שהתחביב שלהם זה לנהוג שיכורים. כשנכנסנו, ראיינתי כמה בחורים בתחפושת זרעונים בלי לשמוע מילה ממה שהם עונים, ומאידך כמה בחורים ללא תחפושת זרעונים ניסו לראיין את עצמם, והעדיפו שלא להחזיר לי את המיקרופון.

המסיבה שהכי סבלתי בה

איפה: במועדון ההוא מתחת למגדל שלום שכל הזמן מחליף שם
מתי: הייתי בת 20
מה הסיפור: על מנת לטפח את הקריירה שלי יצאתי עם צוות צילום חדש מהניילונים לצלם את הקטע הראשון שלי בנענע, בנושא סצינת הפיק-אפ. אחרי התחלה מוצלחת, פתאום התחיל לכאוב לי הראש. ואחרי זה גם הבטן. והיה רועש, והייתי צריכה לראיין אנשים, אבל בעצם נורא רציתי לשירותים, לעשות דברים שנשים לא עושות. איך זה נגמר? בואו נגיד שלא טוב, כי הדלתות של השירותים שם לא ננעלות, ותוך כדי שהמכנסיים שלי בברכיים הייתי צריכה להדוף בגופי את הדלת מפני עשר פקאצות שיכורות שדפקו על הדלת וצעקו "נו צעי כבר! יש לי פיפיע! אני צריכה להקיע!"

המסיבה הכי גורלית

איפה: בפארק הלאומי ברמת גן
מתי: הייתי בת 15
מה הסיפור: אחרי שנים שאף גבר לא מצא בי עניין והרגשתי שכל חברותיי מקדימות אותי, בזבזתי את הנשיקה הראשונה שלי על איזה פריק מהפריפריה שלא התקשר אליי אף פעם.

המסיבה הכי מיותרת

איפה: בבית של אביגיל במודיעין
מתי: גיל 16
מה הסיפור: מאז המסיבה הקודמת פשוט נמנעתי מאינטראקציה זוגית כי גברים הם זבלים חרמנים ונצלנים. כמובן שזוהי הכללה מטופשת. אבל באותה המסיבה של אביגיל, נפגשו דרכיי עם גברים שנוצקו לפי התבנית של "זבלים חרמנים ונצלנים".

המסיבה הכי לא מתאימה

איפה: בזכרון יעקב
מתי: גיל 17
מה הסיפור: לקחתי את חבר שלי ועוד שלושה ידידים שלו מרחק של בערך 100 קילומטר למסיבת יום הולדת של חברה בלוגרית מגניבה. חשבתי שזו תהיה מסיבה המונית, אבל היא הייתה מיועדת לחוג חבריה הקרובים, והגישו בה רק קולה, כי בחוג הזה נורא אוהבים קולה. וההורים שלה היו בחדר הסמוך. לסיכום – אף אחד לא היה מרוצה ממני.

המסיבה הכי לא צפויה

איפה: גם כן בזכרון יעקב
מתי: נראה לי גם כן בגיל 17
מה הסיפור: יום אחד חברתי יוד אמרה "בואי ניסע לזכרון, שמעתי יש שם מסיבה של מישהו". ואז עמדנו בכביש, תפסנו טרמפ עם שלושה אוהדי בני סכנין. היה ממש נחמד ואפילו קיבלתי מהם חולצת בני סכנין שמשמשת אותי נאמנה עד היום. בסוף הגענו למסיבה בשלום, והיה שם בחור ג'ינג'י שהוריו לא בבית ועוד חבורה גדולה של פריקים מגניבים. למחרת חזרנו הביתה בטרמפים גם כן.

המסיבה הכי הזויה

איפה: בבית רפאים במרכז תל אביב
מתי: מתישהו בסביבות 17
מה הסיפור: יום אחד נסעתי עם חברה באוטובוס וראינו שם בחור צבוע בפסי זברה. "בואו למסיבה שלי" הוא אמר. אז באנו למסיבה שלו, והיה שם נורא מגניב. בית מתפורר, מיועד להריסה, שהחשמל בו לא פועל ולכן כל הבירות חמות.
בסוף הערב, חברתי ניסתה לקבץ לעצמה כסף לאוטובוס חזרה הביתה מחר בבוקר, וזר אחד הסכים לתת לה. "בואי אליי הביתה, אני גר פה קרוב, ויש לי צנצנת עם מלא כסף קטן, אני אביא לך". מכיוון שאנחנו לא פראייריות לקחנו איתנו ידיד חסון והלכנו בעקבות הצנצנת המצלצלת. כשהגענו אל ביתו של הזר, הוא חיפש בקדחתנות, לא מצא, ואז צעק וזעם: "נשבע לכם שהיה לי כסף קטן! זאת האקסית הכלבה שלי!!! היא נכנסה אליי הביתה כשלא הייתי וגנבה לי את המטבעות! זונה בת זונה!"
אז ברחנו משם באלגנטיות, ובחור שחזר מהמסיבה בזיגזגים על אופניים פשוט שלף 20 שקלים והביא אותם לחברתי שחזרה הביתה בשלום כשהשמש שוב זרחה.

9 Comments

  • נירץ

    21:28 6 בדצמבר 2008

    הייתי לפחות בשתיים מתוכן,
    ואיכשהו ידעתי ששתיהן יופיע פה

  • יאיר המסונוור

    20:36 7 בדצמבר 2008

    אז לסיכום הפוסט הזה:
    החיים שלך היו ממש קצרים עד עכשיו ועשית קקי באיזה מקום?

  • ליהי

    8:31 8 בדצמבר 2008

    הלכת והחממה לא נמצאים ברמת השרון, אלא באיזור כפר ויתקין.
    ברמת השרון יש רק את פסק זמן וצצה ואני לא בטוחה כמה הם בכלל עושים מסיבות לאנשים בגירים או כאלו שמותר להם לשתות אלכוהול.

  • zroob

    5:02 9 בדצמבר 2008

    את צודקת ליהי!
    משום מה היה נדמה לי שזה באיזור כי היה לילי וחשוך, ועכשיו כשאני חושבת על זה, זאת באמת הייתה נסיעה הרבה יותר ארוכה ומייגעת מהנסיעה לרמת השרון

  • zroob

    5:03 9 בדצמבר 2008

    יאיר – עם תגובות כאלה אני בספק אם מגיעות לך התמונות שלך!

  • ליהי

    7:24 15 בדצמבר 2008

    :) בלי קשר, נראה לי שאת צריכה ללכת לאיזו מסיבה טובה…

  • zroob

    7:59 15 בדצמבר 2008

    וואי וואי, ממש לא יזיק לי ): המסיבות בימינו נהייו יבשושיות, אולי בגלל החורף

  • De-Panther

    23:32 21 בדצמבר 2008

    חוצמפינת הפאצ'ימו, זה הפוסט הכי מעניין שלך מהזמן האחרון.

    בדאנג'ן היה לי קטע שהוכיח כמה אני לא מבין רמזים.
    ובכלל, המסיבות שהכי נהנתי בהן היו של גות'ים מוזרים.

    ונראה שהיית מאוד עסוקה בגיל 17

  • zroob

    20:50 22 בדצמבר 2008

    מר פנתר, מבחינת הספק, בגיל 17 עשיתי במשך שבוע מה שבגיל 22 אני עושה ביום. התייעלתי

עכשיו תורך להגיב
או הכנס