זרוב בערוץ הילדים

זרוב המקפצת מדווחת מאתר ערוץ הילדים

זרוב בערוץ הילדים. איזה אולפן נהדר!

זרוב בערוץ הילדים. איזה אולפן נהדר!

היום התארחתי בערוץ הילדים והיה כיף ומרגש . אני ממליצה לכולכם להתארח מדי פעם בערוץ הילדים. בקרוב אעלה לפה את הוידאו מהשידור, אבל בינתיים תסתפקו בטקסט פרי עטי, לאלה שעדיין זוכרים איך מעבדים טקסט (רמז: קוראים את זה).

בכל מקרה, יום אחד קיבלתי הודעה מדפנה ארד המדליקה שאמרה לי "אנחנו מצלמים את שבוע הבלוגים, בואי להתארח!" בסוף הסתבר שהם ויתרו על שבוע הבלוגים, ובכל זאת הזמינו אותי להתארח. אמנם נאלצתי לפספס שיעור אנימציה מרתק, אבל לערוץ הילדים לא אומרים לא כשהוא מזמין אותך.

ובאיזה יום הגעתי! אחד הימים המופרעים שהאולפן הזה ראה, אני מבטיחה לכם. הגעתי לאותו חדר האיפור עם המנחות החתיכות, מירב פלדמן ודון לני גבאי. אבל לפני האיפור, לקחה אותי המפיקה לצד ולחשה לי : "שששששש! שלא תעזי לגלות מה שאני מספרת לך! המנחות לא יודעות מה הולך לקרות. אנחנו נעשה עכשיו שידור בהשראה ממשימת ההתעלמות של "האח הגדול", ונפתיע אותן! נקבל פה שיחות טלפון מאמא של מירב, נקרין את האודישן של דון, איש הצפרדע ממשימת ההתעלמות יגיע לפה! אבל שששש! שלא תגידי מילה. מילה!".

התלהבתי. הצפרדע עם הקאזו! שראיתי גם ב"אח הגדול" וגם ברחובות תל אביב. שמחתי שאפגוש אותו ונשבעתי למפיקה שלא אוציא מילה בנושא. היא הסבירה שישאלו אותי "למה אני טובה" במסגרת פינה שיש להם "למה אתה טוב", התאפרתי והתיישבתי לחכות ביחד עם עובדי האולפן. לא ידעתי איך לאכול אותם. מצד אחד, הייתם מצפים מעובדי ערוץ הילדים שיהיו אנשי מקצוע חביבים, אבל הם היו חבורה של גברים מחוספסים כפיראטים. שנוהגים במשאית. התבדחנו יחדיו ושרנו שירים כמו "אכלנו במבה, שתינו קולה".

בשלב מסוים קראו לי לאולפן לעשות חזרה קצרה. לא בדיוק הבנתי מה נחת עליי, כי הכל היה כה תמציתי, ולא הבנתי מה חלק מהחזרה ומה הערות בימוי. ואז , בטעות, הרסתי הכל. בפינת "למה אתה טוב", במקום לשאול אותי מה אני יודעת לעשות, שאלו אותי אם אני יודעת לקפוץ כמו צפרדע, אז הנחתי שמישהו כבר סיפר להן מה יקרה פה.
"צפרדע!" התלהבתי. "בטח! אני יכולה להיות אחלה צפרדע! רק תביאו לי קאזו!"
"מה? קאזו?" שאלו המנחות.
"כלי הנגינה של הצפרדע! טוב, כשיהיה פה קאזו אשמח לנגן לכם."
"אז איך לך קאזו".
"לא הבאתי את הקאזו שלי, אבל בשידור יהיה פה."
"מאיפה יהיה?"
ורק אז קלטתי שמשהו לא בסדר וכל האנשים שמאחורי המצלמה מסתכלים עליי במבטי חירום.
"יהיה קאזו… מהשמיים!" עניתי, ויצאתי מהפריים. על ארבע. בקפיצות. אנשי הצוות לקחו אותי הצדה ונזפו בי והרגשתי מגושמת.
למרבה המזל, המנחות לא ממש הבינו מה אני רוצה מהן בפיטפוטיי חסרי הפשר. בטח חשבו "מי זאת הפסיכית הזאת, למה הביאו אותה לאולפן בלי המטפלת שלה?"

למרבה המזל, השידור היה פחות גרוע מזה. המנחות היו כל כך בשוק מאמא שפתאום התקשרה ומטל מוסרי שהגיע משום מקום לבוש בתלבושת פסטיגל מניילון והתחיל לשיר, ששום צפרדעים לא חלפו להן בראש. הראיון הלך טוב, ואפילו שידרו את סרטון המהפכה מהפוסט הקודם, עם מחווה מקסימה שהם צילמו לו בערוץ הילדים! הדבר גרם לי עונג רב. ואחרי זה אילצו אותי לקפוץ כמו צפרדע. זה כל מה שהיה לי חסר. כמובן שזה נגמר באסון – המיקרופון ניתק ממני ועף לו לרצפה. נו מילא, אני כבר אמרתי מה שהיה לי להגיר והלכתי משם, על מנת לפטפט עם הצפרדע. הוא סיפר לי שהוא עוסק בצפרדעות כבר ארבע שנים, ורק בשבוע האחרון הוא עושה את זה בגדול בטלויזיה. החלפנו כרטיסי ביקור ואני אתשר אליו להזמינו למסיבת ההשקה של זרוב.קום.

הקטע הכי מוצלח היה כששידרו בשידור חי את סרטון המהפכה שבפוסט הקודם, ואפילו עשו עליו טייקאוף משל עצמם! זה חימם לי את הלב. אחרי זה גם תום אבני שבא לבקר החמיא לי על הסרטון. לבי עלץ בקרבי, ועודנו עולץ.

בסופו של דבר, חזרתי לחיי השגרתיים והרגועים, שבהם שום טל מוסרי לא מתפרץ לחדר.

אסיים בברכת מזל טוב לנעמישקה חברתי הטובה שעברה היום טסט ראשון, ועכשיו אני חייבת לקנות לה אדממה במשך שנה.

4 Comments

  • קשת ^.^

    10:28 19 בנובמבר 2008

    קריפי.

  • velvet

    10:28 19 בנובמבר 2008

    בהצלחיישן!

  • מאיה

    15:11 19 בנובמבר 2008

    כבוד.
    ברוכה הבאה

  • אלירן

    15:23 19 בנובמבר 2008

    שיהיה בהצלחה עם האתר

עכשיו תורך להגיב
או הכנס