חדר כושר ואידיאל היופי הגברי

דור קיבל מנוי מהולמס פלייס, וצריך עזרה לחשוב מה לעשות עם זה.

מה הקשר ביני לחדר כושר? על פניו, זה בערך הדבר הכי לא הגיוני מבחינת דרך החיים שלי והאמונות שלי. הניכור המודרני, אבוי, בשביל מה כל המכשירים והמשקולות? בשבילי הכל מחובר להכל, איך שאתה נראה אמור לשקף את מי שאתה ודרך החיים שבחרת. אם אתה אדם אקטיבי או שובב, באופן טבעי תהיה בריא וחסון (לא בהכרח רזה, אלא פשוט כמו שאתה אמור להיות), ואם אתה בטטת כורסה אתה אמור להראות כמו תפוד. מבחינתי זה חלק מעקרון יותר גדול שבא לידי ביטוי בהתנגדות לאיפור, דיאטות, קפאין וריטלין. החיים אינם סופר מרקט בו אתה בוחר מהמחלקות השונות דבר פה ודבר שם, אלא משהו הרמוני וזורם שבו הכל משפיע על הכל. למרות כל זאת, הנה אני במכון, הולך כל בוקר שני להולמס פלייס (שנתנו לי מנוי חינם תמורת אזכורם) וחוזר עם חיוך על הפרצוף, כוסאמק.

ברמה העניינית של הדברים, פעילות פיזית מעירה את רוחי בבוקר וגורמת לי להתנתק לרגע מכל הרגלי הבוקר הרעים של קפה, סיגריה, ארוחת בוקר, אינטרנט ועבודה. אני אוהב לשים אוזניות ולרקוד על הסטפר, לקפץ כמו ילד על הפיט-בול, מת על המקלחת החמה והחזקה בסוף, אוהב להרגיש שרירים שלא ידעתי שקיימים וכל זאת באקלים סביר וקרוב לבית.
אחרי הקדמה קצרה זאת, אם כבר טוב לי ונחמד לי כל הלייף סטייל, אז גם יהיה נחמד לצאת עם משהו פרקטי. למשל, להוסיף קצת מסת שרירים לגופי השדוף.

לאיזה אידיאל יופי לשאוף?

בתור ספתח ובשביל אפקט הלפני-אחרי, כך אני נראה כעת:

אני, מומו ובנצי בים

בשביל לפשט את הדילמה, להלן פירוט של סוגי אידיאל גוף גברי שהצלחתי לבודד.

1) איגי פופ – אידיאל כוכב הרוק –  גוף מתוח וגולמי, שיכול לנפץ חומת לבנים מכוח הרצון בלבד.


2) דוד – אידיאל היופי הקלאסי – דוד הוא הרמוני ופרופורציונלי (כמעט), ידיו הגדולות מביעות את היותו איש מעשה ולא סתם דוגמן מקרי.


3) ארנולד שוורצנגר – אידיאל כוכב הפעולה: מייצג את האידיאל הקפיטליסטי בצורתו הגרוטסקית ביותר. גדול יותר, מהיר יותר, חזק יותר. קריקטורה פטישיסטית של גבריות.


4) מייקל פיט – האנדרוגינוס: רך נשי ומעוקל, חוצה מגדר ומייצג דרך חיים דקדנטית שפורצת את גבולות דימוי הגבריות המשעממת.


5) קלינט איסטווד – הגבר-גבר: סוג האידיאל הזה שם את הדגש על זכריות, יותר שעיר – יותר טוב. הולך טוב עם קשיחות, ענייניות ומבט קר ומפוקס.

אשמח לשמוע מהו הכיוון שאתם חושבים כראוי ביותר, תוספות של רפרנסים לסוגי אידיאלים שפספסתי וכמובן להצטרף אלי להולמס פלייס בדיזינגוף סנטר. שם אני מתאכסן בבקרים ועושה שטויות.

10 Comments

  • Dan Kashani

    21:29 7 באפריל 2010

    ברוק שילדס
    השמה דגש על גבות גבריות,פדופיליה לייט וטניסאים קרחים.

    http://thebosh.com/upload/2007/09/30/Brooke%20Shields.jpg

  • דנה

    21:32 7 באפריל 2010

    התנצלות מראש על החפירה והתגובה הרצינית מדי. :)
    האמת שבדיעבד, לקח שלמדתי מענייני אידאל גופני הוא — בסופו של דבר לכל בן אדם יש קסם אישי ייחודי שלא ממש קשור לסיווג שהגוף שלו משתבץ לתוכו. אידיאל גופני הוא פשוט לא מציאותי, כי יש הבדל בין אנשים אידיאליים לאנשים אמיתיים וכל אישה בוגרת מבינה את זה בלי להשליך את כל גברי העולם לאיזה חדר כושר מלא זיעה ושרירים. עוד דבר שנכון לגבי רוב האנשים, אין דבר כזה סוג גוף אחד שמתאים לכולם ומושך את כולם – כאישה, יש לי העדפה מסוימת לשרירנים כהי עור, בחורה שאני עובדת איתה מעדיפה רזונים וחיוורים שמתאים להם לנגן גיטרה באיזה להקת בנים, ובחורה נוספת מעדיפה שעירות גברית אבל פנים עדינות ונשיות.. פשוט מיקס אנד מאץ' מוחלט שבו כלולות גם כמה בחורות שבטן רופסת פשוט עושה להן את זה (ולא, אני לא צוחקת), ואתה לא צריך לרצות אנשים אחרים אם זה לא מה שאתה באמת רוצה, כי זה פשוט לא ישתלם. אם אתה כן רוצה להגיע למקום כלשהו מבחינה גופנית, פשוט לך על זה, כי זה חשוב להציב ולהשיג מטרות כמו שאני בטוחה שאתה יודע (וזה בכלל נחמד אם אתה עוד נהנה מכל משטר האימונים המפרך), אבל לעבוד קשה סתם בשביל להגיע לאידיאל שלא ממש ישנה בסוף והכל רק בשביל אנשים אחרים – זה חסר טעם.

  • דנה אחרת

    22:19 7 באפריל 2010

    למרות הכנות כי המנוי ניתן בחינם למען איזכור בבלוג.. זה מאכזב.. בין אם הפרסומת סמויה או לא. נמאס כבר מפרסומת בכל חור.. אי אפשר לקרוא משהו בנחת עם כתיבה משעשעת.. מבלי שינסו לגרום לי לנסות מוצר חדש!

  • Lady Lala

    23:51 7 באפריל 2010

    ובכן, משהו בין מייקל פיט לדוד המלך, עם ידיים נורמליות בבקשה.
    אל תשכח שגם הראש שלו היה ענקי יחסית לשאר הגוף.

    :)

  • אנה

    0:33 8 באפריל 2010

    אמ. יותר אהבתי את מה שכתבת בהתחלה, שכל אחד הוא מה שהוא צריך להיות בלי התערבות :)
    למרות שזה מוזר, שאתה מתנגד לרטלין אבל צורך ניקוטין?

  • Dor Garbash

    11:21 8 באפריל 2010

    דן – אני מיד מדפיס את התמונה ומביא למאמן הכושר שיבנה לי תוכנית בהתאם
    דנה – צודקת לחלוטין
    דנה האחרת – חבל שמהסיבה שהפוסט הזה קיים הוא בגלל המנוי חינם, אבל יש גם סיבות אחרות, רצון לבדר, להאיר נקודות מסויימות, לחלוק חוויה, וכמובן לעשות עיבודי פוטושופ מופרכים של עצמי. אני משתדל לא להיות לוח מודעות מהלך, אלא באמת להתרכז בדברים שאני חושב שיש בהם עניין. מקווה שתצליחי לעשות את ההפרדה.
    ליידי להלה – אבל אני רוצה ידיים ענקיות! זה הקטע הכי מוצלח
    אנה – ריטלין ממש משנה את מצב התודעה שלך, אפשר לטעון שניקוטין גם, אבל זו קצת התחכמות. ובכל אופן אני מדבר על איזשהו אידיאל שקיים אצלי בראש, ולא בהכרח משהו שאני מיישם לחלוטין ביום-יום, להלן, הליכה לחדר כושר, שתיית קפה וכו'

  • Maya

    11:32 8 באפריל 2010

    דור – אני חושבת שזה מעולה שאתה תתחיל להזיז את הגופה שלך יותר מאשר בפעולת הקליק במצלמה + שאיפת עשן.
    ואז תהיה עם גב זקוף לעילא, הגיע הזמן לכל הרוחות :)

  • Purple Mushroom

    8:05 9 באפריל 2010

    משהו שבין איגי פופ, לדוד המלך.
    מסכים עם מאיה, בקשר לגב הזקוף. זה מאמץ שכל אחד צריך לאמץ.
    בקשר למנוי להולמס פלייס (ככה קוראים לזה?), בדיזינגוף סנטר.
    רציתי מאוד לעשות מנוי כזה, במבצע והנחה, עוד לפני 4 שנים (הייתי הולך לשם המון, וממלא טפסים). אף פעם לא היה לי את הכסף, אז אחכה להצעה שלהם גם לפרסם אותם בבלוג שלי, ולקבל מנוי חינם לשנה. (בינתיים לא הביאו לי עדיין עותק אחד של המנוי חינם לשנה לטיים אווט שזכיתי בו ביושר במסיבה בפורים, זאת ממש שערוריה).

  • Omer Shokron

    17:02 10 באפריל 2010

    אל תלך להומספלייס!!
    אמא שלי מנויה שם. הם כאלו מסוכנים. הם מפתים אותך במסיבות בריאות ועידכונים למייל בנוגע למצב הנקודות שלך. ועם מטעמי שחיתות בקפיטריות + מים חמים במלתחות!

    אחרי זה גילינו שזה היה הכל כדי להביא אותה למסיבת יום השוקולוד, כדי שהיא תשמין ותחדש את מנוי!

  • Omer Shokron

    17:04 10 באפריל 2010

    אה ואני הייתי הולך על משהו בין איגי פופ למייקל פיט.

עכשיו תורך להגיב
או הכנס