חזרנו מהפלסטיק, עייפים אך מרוטשים

שלושה ימים של טירוף הגיעו לקצם

וואו, זה היה חתיכת אירוע.

למען האמת, רוב הזמן הייתי עייפה, עצבנית ומרירה, ודור המסכן שבילה איתי את שלושת ימי הפסטיבל היה צריך לספוג קיטורים אינסופיים. נשמעתי כמו פולניה עם גב תפוס. אבל היו כמה רגעים ממש מדליקים שהאירו את עיניי הורודות בניצוצות של אושר. האמת, אלה היו בעיקר הרגעים בהם הגיעו לדוכן אנשים עם מברשות שיניים. בחיי, האנשים שהגיעו עם מברשות היו לא צפויים, אבל גם היו מגניבים אחד-אחד. ממש! הייתי מוכנה להינעל עם כל אלה שהביאו מברשת שיניים בוילה למשך מאה יום והייתי נהנית מכל דקה.
עוד רגעים מאושרים התקיימו כאשר קנו אצלנו תכשיטים.

בכל מקרה, אני עייפה מכדי לכתוב לכם עכשיו פוסט כמו שמגיע לכם, אבל אל דאגה – המון תוכן מדליק בהשתתפותכם יצוץ פה בקרוב מאוד.

תודה לאורי דר שצרף תכשיטי זרוב יפהפיים מכסף לפי עיצובים שלי,
תודה לכל מי שהגיע לפלסטיק (ביחוד אם הייתה לו מברשת שיניים) והפקיר את פרצופו בידי המרטשים שלנו,
תודה למרטשים שתרמו מזמנם וכשרונם: קרן, קייסי בורדט, נועה מגר, שני קגן, נדב-דב, יקיר פולק, גוני/שווסטער
אלו הם מרטשים אדירים, ויצירותיהם יופיעו פה בהדרגה בימים הקרובים.

3 Comments

  • Diavolina

    12:32 21 בדצמבר 2008

    כל כך רציתי להיות שם! אוף!

  • alina

    16:50 21 בדצמבר 2008

    נו ואיפו התמונות ? :P

  • ירדן החזירה

    23:01 21 בדצמבר 2008

    הבטחתם לי תמונות.
    זונות צומי!

עכשיו תורך להגיב
או הכנס