מרץ 11, 2009 Alizarin Zroob 32Comment

טור מאת יסמין פרהדיאן + הפקת אופנה לפורים

אויש, כמה שזה נדוש. פורים מגיע ומספק תירוץ לאינסוף כתבות, מאמרים, טורים אישיים, פוסטים בבלוגים, עדכוני סטטוס בפייסבוק והודעות טוויטר שמשתמשות במטאפורה השחוקה של עטיית מסיכות. מי שפתח את העיתון הבוקר, הרגיש את סממני החג כבר מהמדור הפוליטי, שבו הצביעות היא כורח, וכולם "מתחפשים" כדי לדחוף מרפקים בקלות רבה יותר; ועד למדורי "לאישה" למיניהם, עם כתבות על הסתרת האופי האמיתי "מאחורי מסיכה" ביחסים שבינו-לבינה, לצד כתבות מאירות עיניים על משחקי תפקידים בחדר המיטות ("דרך נהדרת לעשות סקס עם זר, בלי לבגוד באמת"). יסלחו לי הקוראים על חוסר הבקיאות שלי במדור הספורט, יש לי דרכים משלי לשרוף קלוריות, והן לא מתרחשות על מגרש (בדרך-כלל).


צילום: דור גרבש

נכון, זה נורא נדוש, אבל תנו לי רגע להגדיש את הסאה עם עוד סיפור באווירה פורימית – הסיפור שלי. כי השבוע חילחלה בי ההבנה (זו דרך עדינה לומר שקיבלתי אגרוף-מציאות ישר לבטן) שלא סתם מסכה מכסה אותי, אלא קרנבל עדלאידע שלם מסתובב סביבי כבר עשרים שנה.

עשרים שנה חייתי עם המשפחה שלי תחת אותה קורת גג, שאמנם הייתה מרווחת אבל בכל-זאת חייבה שניתקל אלה באלה מדי פעם. עשרים שנה שבהן נכחתי בכל ארוחת ליל-שבת משפחתית, שבה תוך כדי צליחת שלל מאכלים פרסיים (וכוס תה לקינוח), זרקנו אל חלל האוויר אינספור מילים, רעיונות, נאומים. עשרים שנה שבהן טופפתי בתלבושות קצרצרות מול עיניהם המשתאות של קרובי משפחה מדרגות שונות, פרהדיאנים בתפקידי משנה שיצאו ונכנסו לתסריט שלי במרווחי זמן קבועים למדי.

בתפקידים הראשיים כיכבו אבא-פרהדיאן ואמא-פרהדיאן, שזכו לצפות מהשורה הראשונה ואפילו לחטט מאחורי הקלעים. הם היו הכי קרובים לאורך כל קומדיית-הנעורים שהייתי, הסצנות הדרמטיות המרגשות והטיפשיות שהפקתי מקירבי, ולאחרונה גם השדרוג לסרט רומנטי דביק סטייל טיטאניק. אבל איכשהו, העלילה התפספסה להם. כי השבוע, אבאמא-פרהדיאן (כשהם כועסים הם הופכים לישות אחת) נתנו מבט ארוך ובוחן בזרוב.קום, והבינו שכל מה שהם ראו עד היום זו מסכה.

(הא! השחלתי מטאפורה פורימית!)

אני לא רוצה לכתוב כמו טיפש-עשרה טיפוסית, שרוקעת בריצפה ברגליים ובקיר באגרופים קמוצים תוך כדי צריחת "ההורים שלי לא מבינים אותי!". אני מניחה שאף הורה לא נהנה מהרגע בו הוא מגלה שהילדה הקטנה שלו מזדיינת במקום לשחק בברביות. אני מניחה שזה הרבה יותר קשה כשכל נושא הסקס סומן בההוויה המשפחתית כטאבו, ועכשיו היא עוד רצה לקשקש עליו ברחבי האינטרנט, לבושה בקושי, יד ביד עם בחור עטוי בגדי נשים, פיאה ונעלי עקב.

אבל בחיי, עשרים שנה זה המון זמן להסתובב בתחפושת, ואולי מה שמתחתיה בעצם לא כל-כך נורא?

we're grown-ups now, and it's our turn to decide what that means.

י ס מ י ן פ ר ה ד י א ן .

32 thoughts on “אבי ויסמין מתחפשים לחתן וכלה

  1. כמו תמיד הצילומים שלכם מדהימים ומה שכתבת מרגש, כולל הציטוט בסוף.
    אין זמן טוב מפורים כדי להוריד את התחפושות ולראות מה יש באמת שם.

  2. תני להם זמן להתרגל… יותר מזמן זמן הסתתרת, את מה שאת הפנמת ולמדת במשך כמה שנים הם עכשיו צריכים ללמוד בדקה.
    סבלנות.

  3. אבא שלי מוסר "הכלה עם זקן"
    חחחחחחחחח 🙂

    בא לי גם לעשות סט צילומים קולי איתכם >:
    אולי אני אהיה הבת המכוערת שלכם? 🙂

  4. יש לי משתמש באתר הזה אבל אין לי כח לחפש את הסיסמה המסובכת עד כדי כאב כדי להכנס למשתמש שלי.

    יסמין, את כותבת מדהים, את נראית נהדר ובהחלט ברור לעיני כולם שאין לך מה להסתיר.
    ההורים שלך, הפרהדיאן, כמו כל הורים כועסים אולי מהסיבה המאוד לגיטימית שהם באמת בטוחים שהדירה שלך ורודה כי רצית להתאים אותה לבית ברביות ואולי מהשמרנות, אבל אי אפשר לומר שאין לזה הצדקה.
    זה לא כ"כ פשוט למצוא את הבת שלך חצי עירומה בדף אינטרנט שכל אדם רפה-שכל יכול להכניס את עצמו אליו.
    אבל בעצם, הם הורים, והם בטח היו מוטרדים באותה מידה גם מדברים הרבה פחות חמורים.
    "מה את עושה עומדת על הקצה של המרפסת?!?! יכולתם ליפול!!"

    אני מעריכה את האומץ שלך להיות מי שאת בעיני כולם באינטרנט, אולי הגיע הזמן "להסיר את המסכות" 😉 גם בפני ההורים.

    אוהבת אותך המון 3>

  5. אחח יסמין, מה אומר ומה אדבר.

    אני לא מכירה את ההורים שלך, אבל חוויתי את הרגע הזה של התפוצצות המוניטין של התמימה בעיני ההורים [כלומר, אין לי אתר אינטרנט או משהו כזה, אבל היו לי הסיטואציות שלי], ואני יכולה לומר לך ש… טוב, זה היה מכוער. האמת היא שעד עכשיו הם עדיין לא מבינים או מקבלים את זה [או שעליי לומר "קיבלו"? אני כבר לא בקשר איתם], ולפעמים את פשוט צריכה להיות מי שאת, ואת העולם שלך לחלק ככה שרק מי שרוצה להיות חלק ממנו יקבל בו חלק.

    Live right now, yeah just be yourself, it doesn't matter if it's good enough for someone else.
    [Jimmy Eat World – The Middle[

    שולחת לך חיבוק מחזק והמון אהבה.

  6. וכמובן ששכחתי להגיב על סט התמונות, אז ב2 מילים – מדהימים כתמיד 🙂

  7. משהו שכבר הרבה זמן רציתי לומר.

    אבי נורא מזכיר לי את קיליאן מרפי כששיחק ב"ארוחת בוקר על פלוטו"
    אחלה הפקה.

  8. חחחחחחח זה מזה תלוי אולי הוא קצת מזכיר אבל אם תסתכלי על סרטים אחרים עם קיליאן מרפי אז תיראי שלא ממש ^^אני מתה על קיליאן מרפי 3> D:

  9. אוקי אז ראיתי ונכנסתי וקראתי המון תמונות, סרטונים ודברים שעשיתם
    ממש אהבתי אתם פשוט מהממים…

    גם מקודם נכנסתי לאיזה סט של תמונות ששכחתי איך נכנסים אליו כי כל שניה אני פותחת חלון חדש
    אהבתי ששמתם תכובע של אחותי+אזכור עליה בסט =]

    ורק שתדעי שבקשר למשבר הקטן שלך, אם זה בכלל עדין רלוונטי
    זה עובר בסוף..
    *נאמר מנסיון קשה ומאוד ברוטלי משלי*
    אז תתנחמי לך
    ותמשיכי להיות מה ומה שאת תמיד ! כל עוד זה עושה לך טוב

    ^__^
    Love what your doing….
    keep it up
    *click*

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *