ינואר 24, 2009 Alizarin Zroob 11Comment

הצוות של זרוב.קום אומר את דעתו על המלחמה בעזה שנגמרה זה עתה. זה מה שטוב באינטרנט: שום עיתון לא היה מדפיס דעות כאלה.

זרוב

zroob zrub

היא לא בצד שלכם. בעצם כן
כמו בכל נושא שחשוב לקחת בו עמדה, גם במקרה הזה איני יכולה לקחת עמדה. מה? רק אחת? יש פה קונפליקט עם נקודות מבט רבות כל כך, וכולן נראות לי הגיוניות באותה מידה. כל השקפה שאיננה קיצונית מדי, מתקבלת על דעתי. איני יודעת אם זה סימפטום של אובייקטיביות טהורה או של חוסר עמוד שדרה. ככה זה אצלי כבר שנים, ונראה לי שכך זה ישאר.
עצוב לי על תושבי הדרום שמגדלים את ילדיהם תחת ממטר טילים.
עצוב לי על הכמויות חסרות הפרופורציה של אזרחים פלשתינאים שנפגעו ונהרגו.
עצוב לי שכרזות "החזירו את גלעד שליט" שעיצבנו בשנה א' של לימודינו בשנקר עדיין רלוונטיות כשאנחנו בשנה ג'.
עצוב לי שיש לנו חרא של תדמית בעולם.
לסיכום: אני חושבת שהיינו חייבים לצאת למלחמה הזאת בשום פנים ואופן.

דור גרבש

העומד מאחורי הקלעים של זרוב.קום, והיחיד שיש לו משהו רלוונטי להגיד
1280 הרוגים, מתוכם באופן ברור למעלה מחצי חפים מפשע – זה בלתי נתפס. והכי גרוע: כל ההרג הזה לא עומד לפתור את הבעיה.
מדיניות ההרתעה של ישראל, כפי שהיא פועלת ב20-30 שנה האחרונות רק מחזקת את החמאס והחיזבאללה שניזונים מאלימות, חושך ופחד. אני מבין את הרגש וההגיון שעומד מאחורי הרצון להלחם בחמאס, אבל לצערי זה רק משחק להם לידיים, אלימות גוררת עוד אלימות.
משום מה רק לפני הבחירות פתאום המצב בדרום הפך להיות כזו סוגיה עקרונית. הרי יורים עלינו טילים כבר בערך שמונה שנים. האמא-של-הספין.
לצערינו, אנו חיים במציאות בלתי-אפשרית, שכרגע אין לה פתרון. העם היהודי לא מוכן לתת צ'אנס למדינה פלשתינית בלי "לסרס" אותה. ישראל לא באמת מוכנה לתת לפלשתינים שטחים שמאפשרים לקיים מדינה "נורמלית", עם פוטנציאל לשגשוג כלכלי. אם תראי מפות של הצעות ישראליות לתחומי המדינה הפלסטינית תראי מפה מאוד מעוותת ומבותרת של שטחים מבודדים ומנותקים אחד מהשני,
ההתנחלויות דאגו לזה יפה. גם אני לא הייתי מקבל את ההצעות של ישראל לשלום, כי זה שלום בתנאי נפל.
זה גם נכון לגמרי, אגב שהפלסטינים היו מתים שישראל תהיה בים. בתכל'ס, כל עוד מיליוני אנשים סגורים בגטאות תחת שלטון זר, לא יהיה להם, או למי ששולט עליהם – כיף.
המחיר ששני הצדדים משלמים על המלחמה הזו, שלא השיגה דבר, יקר מאוד. אני לא מאמין שפלשתיני שגר בעזה, שבטוח מכיר איזה שכן או ילדה שמתה בהפגזה, או שהלך לו הבית, עומד לסמוך על ישראלים, או להאמין בסיכוי לעתיד משותף טוב. המלחמה המתלהמת הזו בסופו של דבר שירתה כמה פוליטיקאים אבל רק מנציחה מעגל של אלימות, אטימות וייאוש.

סטרייט אדג'

נכתב על ידי יסמין, כוכבת מדור האופנה שלנו. ואבי עזר (:
ההכרזה על המבצע בעזה תפסה אותנו ביום שבת בצהריים, בעודנו עסוקים, כהרגלנו, בעניינים שברומו של עולם. למעשה, לו הייתה מתאחרת בכמה דקות, בוודאי היינו מספיקים להגיע לפריצת דרך חשובה ומרגשת. אך מכיוון שדברים התגלגלו כפי שהתגלגלו, לא נותר לי אלא לבקש מאבי לחדול ממעשיו ולעטות בגדים על גופו המזיע.
בניגוד למשפחות רבות אחרות ברחבי המדינה, בתיבת הדואר הורודה לא נח צו שמונה, ואהובי החסון לא נקרא למילואים. אני, לעומת זאת, כחיילת בסדיר הוזעקתי מיד לבסיס למלא את חלקי בהגנה על המדינה מפני אויביה הבלתי-מגולחים. אחרי הכל, התפקיד שלי חשוב מדי, ובשעת חירום לאומית שכזאת כל אחד נדרש לדחות מעט את צרכיו האישיים ולתרום את חלקו. מצאתי את עצמי בחוד החנית של הלחימה, מגישה קפה למר-מפקד-שאוהב-להרגיש-בעניינים-למרות-שהקשר-שלו-לנושא-קלוש-ביותר. כל זאת כשאני חנוטה במדי דקרון לא ורודים בעליל. ביום שבת.
אכן, מצב רוח קרבי. לו אני הייתי הרמטכ"ל, הייתי מבצעת הפצצה מאסיבית הגובלת בפשע מלחמה כנגד ילדי עזה רק כדי לסיים את העניין כמה שיותר מהר ולחזור הבייתה להמשיך בעונג השבת שלי (מיד אחרי שהייתי מחליפה את צבע הכומתה של כל הג'ובניקים לורוד). אממה, אני רק בורג קטן וחסר חשיבות במערכת הצבאית הגדולה וחסרת האוריינטציה האופנתית, ולכן אף אחד לא שאל אותי. כנראה שהנשים של אהוד אולמרט ושל איסמעאיל הנייה לא נותנות להם סיבה מספיק משכנעת לעזוב את משחקי הבנים ולחזור למיטה. בנות, אתן מוזמנות להתקשר אליי ולקבל כמה טיפים שיכניסו קצת ורוד לשיגרה האפורה שלכן. 🙂

יוסף

מנהל הצרכניה המשופם מתרעם על המלחמה גם הוא
במהלך מלחמה זו, הבנתי דבר חשוב מאוד.
בארגון החמאס יש לא מעט גברים אשר נוטים לחבר את שפמם לכדי זקן עבות. שלא כמו דתיים לאומים או חרדים, החמאס לא מגדלים שפמים וזקנים לשימוש עצמי. השפם החמאסניקי מתפשט במהירות, בציניות ואינו בוחל אף בעירוב אוכלוסיה אזרחית. בתמונות הזוועה מעזה יכולתי להבחין בנשים ילדים ואף תינוקות אשר פניהם בעצם אמרו הכל: הפנים של הילדים לעיתים קרובות העידו על האימה המשתוללת ובין אף לחי ותנוך היה אפשר לזהות – ללא ספק – פלומות רכות של שער שחור ומסולסל.

לסיכום אני יכול רק לקוות שהעולם כולו יבחין בפלומות המוות הללו של החמאס.
לאזרחים נמאס, שפמי מבואס, ובן אחותי – החל מיום שישי שעבר לדוב נמלים הוא מאורס!
!

11 thoughts on “כוכבי זרוב.קום תוקפים את המלחמה

  1. למרות שאני לא מסכים עם הדעות שפה, אני משבח אותך ואת בעלי האתר שהחליטו פעם אחת באופן יוצא דופן לומר משהו אמיתי, גם אם זה לא נושא האתר.

    את הדעה שלי על המלחמה הייתי מוסר בשמחה, אבל אני לא יודע כמה תווים חלון התגובות הזה יכול לספוג.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *