דצמבר 13, 2009 Alizarin Zroob 9Comment
טל שפר מבקש מכם למנוע עוולה היסטורית ולא להצביע לדברים הבאים לשיר, סרט וסדרת העשור. באמת שאתם לא צריכים לעשות כלום, רק לא להצביע.
U2- Beautiful Day
אני לא מכיר אף אחד שאוהב את יו2. אני בספק אם בונו אוהב אותם. אם הוא היה אוהב אותם הוא לא היה נותן להם להמשיך לעשות מוזיקה מחורבנת. אין לי מושג איך שיר כמו Beautiful Day הצליח להסתנן לרשימת המועמדים לשירי העשור, אבל זה קרה. מצד שני, כמו שאני לא מכיר אף אחד שאוהב את יו2, אני גם לא מכיר אף אחד שהם מפריעים לו בצורה מיוחדת.
תופעת טבע ה-יו2 האלה: מעולם לא ראיתי מדף דיסקים ביתי שדיסק שלהם מכבד אותו בנוכחותו או תייקית מוזיקה במחשב של מישהו שקוראים לה "יו2". אף פעם לא נסעתי באוטו והיה שיר שלהם ומישהו ביקש ממני להגביר. אני בטוח גם שלא ראיתי חדר שתלוי בו פוסטר שלהם או פגשתי מישהו שיודע שם של אלבום שלהם, ואם כן פגשתי אחד כזה אז אנחנו כבר לא חברים. יותר מזה, אף אחד גם לא יודע שיו2 זה לא רק בונו, ושבלהקה הזאת יש עוד 3 חברים שהם לא בונו. אני לא ממציא. אחוז מסויים מהאוכלוסייה עשוי להכיר גם את הגיטריסט שלהם שהולך עם כובע גרב שחור גם בקיץ, אבל כמו כל שאר חברי הלהקה, גם הוא עלום שם.
ועדיין, יו2 קיימים כבר כל-כך הרבה שנים שאנשים עוד עשויים לחשוב שהם היוו השראה לביטלס. אין לי בעיה עם עצם קיומה של יו2, אבל בואו נשאיר את היחס שלנו אליהם כמו שהוא עכשיו: פסיבי. הם יחיו את חייהם ואנחנו נחיה את חיינו הפסיביים ולא נצביע להם לשיר העשור.
הדייט שתקע אותי
באותה מידה שקראו לסרט הזה "הדייט שתקע אותי", יכלו לקרוא לו גם (ולאף אחד זה לא היה משנה) "השמן שזיין אותי", "בחיים האמיתיים אתה שמן ובחיים לא תזיין בלונדינית כוסית, אז בוא לפחות תראה על זה סרט", "עוד סרט עם השמן המצחיק ההוא" או "לא סופרבאד, אלא הסרט השני עם השמן ההוא".
האמת שאני כבר לא זוכר כל-כך על מה הסרט, אני רק זוכר שהוא משעמם ומלא בשקרים. שקרים על אהבה, על החיים ועל יחסים. אז נכון, רוב הסרטים מייפים את המציאות ומספרים לנו כל מיני סיפורים שאנחנו יודעים שבחיים האמיתיים לא יקרו לעולם, אבל אני זוכר שעל הדיוידי של הסרט הזה היה כתוב "קומדיה", ואני לא צחקתי בו אפילו פעם אחת. האמת שצחקתי בו פעם אחת, אבל זה בגלל שנרשמתי לשירות בדיחות בSMS, ואחת כזאת הגיעה בדיוק באמצע הסרט. רוצים להצביע לסרט מצחיק באמת? תצביעו לאמריקן פאי. ואז מה אם הוא לא ברשימה. אני מעדיף לזיין פאי תפוחים מלראות שוב את "הדייט שתקע אותי".
שנות ה-70
העולם מתחלק ל-3: אנשים שאוהבים סיינפלד, אנשים שאוהבים חברים, ואנשים שאוהבים את שנות ה-70. וזה לא ששנות ה-70 היא לא מצחיקה, זה פשוט שהיא לא יכולה להיבחר לסדרת העשור כי היא אולי יותר מצחיקה מסיינפלד, אבל הרבה פחות מצחיקה מחברים. וכשאני אומר הרבה פחות מצחיקה מחברים, אני מתכוון שברשימת שינדלר צחקתי יותר.
כשראיתי שחברים לא ברשימה של סדרת העשור חשבתי שיש לי תקלה במחשב. רק אחרי שה- F5 הפסיק לעבוד לי מרוב ריפרושים, הבנתי שאין תקלה. איך יתכן שחברים לא שם ושנות ה-70 כן? תראו לי אחד שלא יודע מי אלה ג'ואי או צ'נדלר, ואראה לכם עשרות אנשים שחושבים שקלסו זה סוג של גבינה. תנו לי קאצ'פרייז אחד משנות ה-70. אחד. משהו. כלום. אתם יכולים להמציא משהו. בכל מקרה אף אחד לא ישים לב. חברים הפכה לקאלט ושנות ה-70 לא. בביפ יש אינספור שידורים חוזרים של חברים ושל שנות ה-70… גם. אבל של חברים יש יותר!
אל תצביעו לשנות ה-70. חברים ושנות ה-70 לא יכולים להתקיים יחד באותו עולם. או שאתה אוהב חברים, או שאתה אוהב את שנות ה-70, אבל לעולם לא את שתיהן. ברגע שהצבעתם לשנות ה-70 סתמתם את הגולל על "חברים" וקברתם אותה עמוק בבית הקברות של סדרות העשור שלא נכנסו לרשימה.

U2- Beautiful Day

אני לא מכיר אף אחד שאוהב את יו2. אני בספק אם בונו אוהב אותם. אם הוא היה אוהב אותם הוא לא היה נותן להם להמשיך לעשות מוזיקה מחורבנת. אין לי מושג איך שיר כמו Beautiful Day הצליח להסתנן לרשימת המועמדים לשירי העשור, אבל זה קרה. מצד שני, כמו שאני לא מכיר אף אחד שאוהב את יו2, אני גם לא מכיר אף אחד שהם מפריעים לו בצורה מיוחדת.

תופעת טבע ה-יו2 האלה: מעולם לא ראיתי מדף דיסקים ביתי שדיסק שלהם מכבד אותו בנוכחותו או תייקית מוזיקה במחשב של מישהו שקוראים לה "יו2". אף פעם לא נסעתי באוטו והיה שיר שלהם ומישהו ביקש ממני להגביר. אני בטוח גם שלא ראיתי חדר שתלוי בו פוסטר שלהם או פגשתי מישהו שיודע שם של אלבום שלהם, ואם כן פגשתי אחד כזה אז אנחנו כבר לא חברים. יותר מזה, אף אחד גם לא יודע שיו2 זה לא רק בונו, ושבלהקה הזאת יש עוד 3 חברים שהם לא בונו. אני לא ממציא. אחוז מסויים מהאוכלוסייה עשוי להכיר גם את הגיטריסט שלהם שהולך עם כובע גרב שחור גם בקיץ, אבל כמו כל שאר חברי הלהקה, גם הוא עלום שם.

ועדיין, יו2 קיימים כבר כל-כך הרבה שנים שאנשים עוד עשויים לחשוב שהם היוו השראה לביטלס. אין לי בעיה עם עצם קיומה של יו2, אבל בואו נשאיר את היחס שלנו אליהם כמו שהוא עכשיו: פסיבי. הם יחיו את חייהם ואנחנו נחיה את חיינו הפסיביים ולא נצביע להם לשיר העשור.

הדייט שתקע אותי

באותה מידה שקראו לסרט הזה "הדייט שתקע אותי", יכלו לקרוא לו גם (ולאף אחד זה לא היה משנה) "השמן שזיין אותי", "בחיים האמיתיים אתה שמן ובחיים לא תזיין בלונדינית כוסית, אז בוא לפחות תראה על זה סרט", "עוד סרט עם השמן המצחיק ההוא" או "לא סופרבאד, אלא הסרט השני עם השמן ההוא".

האמת שאני כבר לא זוכר כל-כך על מה הסרט, אני רק זוכר שהוא משעמם ומלא בשקרים. שקרים על אהבה, על החיים ועל יחסים. אז נכון, רוב הסרטים מייפים את המציאות ומספרים לנו כל מיני סיפורים שאנחנו יודעים שבחיים האמיתיים לא יקרו לעולם, אבל אני זוכר שעל הדיוידי של הסרט הזה היה כתוב "קומדיה", ואני לא צחקתי בו אפילו פעם אחת. האמת שצחקתי בו פעם אחת, אבל זה בגלל שנרשמתי לשירות בדיחות בSMS, ואחת כזאת הגיעה בדיוק באמצע הסרט. רוצים להצביע לסרט מצחיק באמת? תצביעו לאמריקן פאי. ואז מה אם הוא לא ברשימה. אני מעדיף לזיין פאי תפוחים מלראות שוב את "הדייט שתקע אותי".

שנות ה-70

העולם מתחלק ל-3: אנשים שאוהבים סיינפלד, אנשים שאוהבים חברים, ואנשים שאוהבים את שנות ה-70. וזה לא ששנות ה-70 היא לא מצחיקה, זה פשוט שהיא לא יכולה להיבחר לסדרת העשור כי היא אולי יותר מצחיקה מסיינפלד, אבל הרבה פחות מצחיקה מחברים. וכשאני אומר הרבה פחות מצחיקה מחברים, אני מתכוון שברשימת שינדלר צחקתי יותר.

כשראיתי שחברים לא ברשימה של סדרת העשור חשבתי שיש לי תקלה במחשב. רק אחרי שה- F5 הפסיק לעבוד לי מרוב ריפרושים, הבנתי שאין תקלה. איך יתכן שחברים לא שם ושנות ה-70 כן? תראו לי אחד שלא יודע מי אלה ג'ואי או צ'נדלר, ואראה לכם עשרות אנשים שחושבים שקלסו זה סוג של גבינה. תנו לי קאצ'פרייז אחד משנות ה-70. אחד. משהו. כלום. אתם יכולים להמציא משהו. בכל מקרה אף אחד לא ישים לב. חברים הפכה לקאלט ושנות ה-70 לא. בביפ יש אינספור שידורים חוזרים של חברים ושל שנות ה-70… גם. אבל של חברים יש יותר!

אל תצביעו לשנות ה-70. חברים ושנות ה-70 לא יכולים להתקיים יחד באותו עולם. או שאתה אוהב חברים, או שאתה אוהב את שנות ה-70, אבל לעולם לא את שתיהן. ברגע שהצבעתם לשנות ה-70 סתמתם את הגולל על "חברים" וקברתם אותה עמוק בבית הקברות של סדרות העשור שלא נכנסו לרשימה.

ואם כבר עשור: שנות ה-70, זה לא היה ממש מזמן?

זרוב.קום מזמין אותכם לחסום את U2 באתר עכבר העיר.

9 thoughts on “מיותרי העשור

  1. i dont really know what list your talking about but i just disagree like i never had before…its ok people sometimes do but still!! how can you say tht about U2..sorry but im deeply dissapointed.

  2. רגע רגע רגע,
    כמה אי דיוקים מהותיים צצו במהלך הקריאה: ואיתם תמיהה על למה כל כך חשוב לומר דברים רעים?

    U2: אחת הלהקות המצליחות ביותר בהיסטוריה הקרובה, הם הפסקול שליווה את מי שהתבגר בניינטיז, ומגבירים את השירים שלהם במיליוני מכוניות.

    "הדייט שתקע אותי", אישית, לא ראיתי, אבל נדמה שגם אתה לא ממש. למה הזובור באיזו קומדיה עלומה?

    *מופע* שנות ה-70, זו סדרה חמודה, אבל להכריז עליה בכזאת קלות שהיא מצחיקה יותר מסיינפלד? (פנינה תסריטאית לכל הדעות) או להטפל אליה באופן כללי?

    חברים, היא סיפור אחר לחלוטין, אבל אין לה קשר לטיבה או לחוסר טיבה של מופע שנות ה-70

    אני מציעה שבשם רוח החג, יש להתפטם בסופגניות ולחשוב על סביבונים ודברים טובים

    מי חשב שנחייה כל כך הרבה זמן אחרי המילניום #תעלומות

  3. חברים? דווקא חברים? אם כבר, סיינפלד. ששינתה את פני הטלוויזיה כמו אף תכנית לפניה. מצד שני, באמת מוזר שהיא לא היתה ברשימה. איזו רשימה זו, שוב?

  4. גם לי יש תגובה: u2 אולי לא עשתה הרבה בשנות האלפיים. אבל היא היתה ה-להקה של שנות ה80. באלבום war. ומי שהתבגר (לפני),בשנות ה-80 יודע.
    -בקשר לסרט,לא ראיתי אותו. אבל אני הכרתי אישית מישהו שמן,שהתחתן עם בלונדינית רזה ( הכירו דרך פורום ).
    -ובקשר לחברים זה באמת תמוה.
    -אפשר לצחוק אבל בטעם.
    אני לא כ"כ אוהב את ז'אנר הירידות, של פער הדורות. כי כל צעיר יכול ואמור להיות מבוגר מתי-שהוא לפחות עוד עשור. ורצוי ללמוד ולדעת כבוד אחד לשני,בנקודת זמן מסויימת והלאה.

  5. סיינפלד לא מצחיקה.. זו טעות נפוצה לחשוב שהיא קורעת מצחוק לפי איך שפרסמו אותה, אבל בתכלס, לא מצחיק..
    מופע שנות השבעים, מצחיק.. זה כן.. לא כמו חברים, אבל בהחלט מצחיקה..

    ו-יו2 ? גם לא מצחיק.. וגם לא נעים לאוזן…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *