ספטמבר 25, 2009 Alizarin Zroob 3Comment

אני קצת חוששת מראש השנה. מדויק יותר לומר שאני קצת חוששת מנחשול התלונות המגוחך שמכתר כל אחד ממועדי ישראל הדורשים התכנסות משפחתית. איני יודעת איך, מדוע או מתי הוכשרה התפיסה שארוחות משפחתיות הן טרחה, ארוחות בחוג המורחב הן אסון קטן וארוחות חג הן טריילר קצר לגיהינום. דומה שגם אם המשפחה שלך מורכבת מאסופת האנשים המצחיקים, המרתקים והנאים בעולם תמצא, מכורח ההרגל, פרצה לתלונות.

ואחר כך אומרים שלנוצרים יש חגים שווים יותר. למה שסנטה קלאוס ירצה לכוון את שיירת האילים הנחמדים שלו הנה? הריי בשנייה שהוא ינחת על הגג מישהו ירטון על הרעש והשעה. וגם אין כאן ארובות, אבל נניח לזה. ההחלטה המשתלמת ביותר שאפשר לאמץ לקראת השנה החדשה היא להפטר מהפילטר המריר דרכו נהוג להתייחס לחגים. חגים זה כיף. יש אוכל טעים ורוח החג לא הרגה אף אחד. שתהיה שנה טובה ומתוקה.

# סמס שהלוויתי לאשה ברחוב: "אייל היקר. שנה טובה אוהבת הכי בעולם, אמא. מה עם השכירות אל תשכח את אמא" (@hadareuven).

# ממטעמי החג: התגובה של אמא שלי לשיר החדש של נינט- שמישהו ייתן לה כבר משהו לאכול! לא עברו כמה שנים? תשמעו אותה! (@Cusamano).

# הכי כיף לראות בן אנוש שלא היית איתו בקשר 89484 שנה שולח לך שנה טובה כי הוא מתעצל להסיר אותך מהרשימה (@Tristian).

# משרד החוץ מפרסם אזהרה למטיילים- הטייסים של אל על תמיד אומרים שהם נכנסים לכיסי אוויר, אבל הם סתם ערסים שלא יודעים להטיס (@Cusamano).

#  הטיפות הקטנטנות שנפלו ברכות על פניי התגלו כמי-מזגן מהקומה העליונה. עדיין מחכה (@Tovanot).

# הצטלמתי עכשיו עם הכפיל של לאונרד כהן. שמעון פרס משהו (@noyalooshe).

#nnimrod@) Gilad Shalit will be Israeli Michael Cera when he is released)

# סמדר שיר, אולי יש לך כסף, אולי יש לך כוח, אולי יש לך שישה ילדים, אולי יש לך אשליה שאת אישה טובה ומאושרת. אבל לעולם לעולם לא יהיה לך סנטר (@morisss)

ואן טוחעס - אליל הבנות, ניחן במגנטיזם חייתי.
ואן טוחעס - אליל הבנות, ניחן במגנטיזם חייתי.

יוצר הקומיקס: B-Omer (ד"ר ואן טוקעס המרהיב)

מן הפייסבוק של דור גרבש
מן הפייסבוק של דור גרבש

עשה פרינט סקרין: דור גרבש

shana_tova1

3 thoughts on “פארם וויל, וואן טוחעס וסמדר שיר

  1. הומור מעניין. חשיבה חיובית לגבי ארוחות חג משפחתיות.
    הקומיקס טוב ומעניין. את המשחק הזה של הכפר בפייסבוק לא ממש הבנתי, כנראה עושים מזה כסף, אחרת אין לי הסבר אחר.

    ובלי קשר בכלל. פרסום לסרט מיוחד שהשתתפתי בו : "אני קצת מדוכא ולפעמים בהיי " בשני בלילה ב23:20 בערוץ 2. פסיפס אנושי מיוחד. החיבוקים בחינם ששזורים,זה לא בדיוק דוקומנטרי, זה נושא קיים,קצת מבויים. מקווה בעתיד להסביר על מאחורי הקלעים של הסרט, בבלוג שלי. בעתיד .
    http://www.mako.co.il/tv-programs-2009/comingsoon/Article-4f7f46b10dd3021004.htm

  2. מרוב שהקריקטורה מעודנת היא לא מצליחה באמת לעורר, היא נשארת בגוון הביקורת היומיומית בעיתון, ושונה ממנו רק באופן ההצגה הויזואלי. חסר העוקץ.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *