פאר והדר: Four Sons Village

ביום הראשון שלנו בבנגקוק השתכנו ב-Four Sons Village. לפני שנתיים, הגסט-האוס הראשון שנשארתי בו, היה שייך גם ל-Four Sons. בזיכרון שלי נשמר חדר מנוכר ומזוהם שנתן לי תחושה כאילו הוא מיועד ליחסי מין בין זונות זולות לתיירים דוחים. מוזר, כי בפעם הזאת, החדר נתן לנו תחושה מפנקת של מלון חמישה כוכבים לפחות. אולי כי זה סניף אחר. אולי כי הם השתפרו עם השנים. אולי כי הסטנדרטים שלנו ירדו בצורה דראסטית אחרי כל החורבות שנאלצנו לגור בהן בהודו וסרי-לנקה. זה היה החדר הראשון שלנו בטיול הזה עם מזגן. חוץ מזה הייתה טלוויזיה, מקלחת חמה עם סבונים (!), שני סוגים של מגבות, ומצעים לבנים מכובסים היטב.

• מחיר: 500 באט ללילה לחדר זוגי.
• בשורה התחתונה: מומלץ! למי שיכול להרשות לעצמו

בזיל הזלזול: Merry V

היינו חייבים להתמתן ולעבור למקום צנוע יותר, אז הלכנו בעקבות הישראלים ומצאנו את עצמנו בגסט-האוס פופולרי בקרב אוכלוסיית המטיילים המתכלבים. החדר שקיבלנו היה סגפני אך נקי. מקלחות ושירותים משותפים לכל הקומה. "בכל מקרה אנחנו לא מתכוונים להישאר בחדר יותר מדי", שכנענו את עצמנו. וזה היה יכול להיות בסדר: אנחנו לא מפונקים. אבל אז הגיע השקע ששבר את גב הגמל: גילינו שאין חשמל. המאוורר והמנורה עובדים, אבל שקע להטעין בו את הלפטופים והמצלמות? אין. ביררנו עם שאר האורחים מה עושים. הסבירו לנו שאפשר להתחבר לשקע בדלפק הקבלה. כשהגשנו שני לפטופים לגברת מאחורי הדלפק, היא אמנם חיברה אותם למקור חשמל, אבל גם עשתה פרצוף, מלמלה משהו על כמה שחשמל זה יקר, וגרמה לנו להרגיש לא רצויים. אז עזבנו את המקום.

• מחיר: 200 באט ללילה לחדר זוגי.
• בשורה התחתונה: לזכותו יאמר שהוא לא הגסט-האוס הגרוע ביותר שתמצאו בבנגקוק. אבל אינו מומלץ לאף אחד.

כמו בבית: Apple Guest House

לבית התפוח הגענו בטעות. ניסינו לעשות קיצור דרך בסמטה שאנחנו לא מכירים, ומצאנו את המקום המקסים ביותר בבנגקוק. לבית התפוח אפשר להגיע רק בטעות מוחלטת, או בכוונה מוחלטת. הוא מוחבא היטב, ורק יודעי-דבר מגיעים אליו. הוא מנוהל בנעימות ובהגינות על ידי Maa, אמא, אשה תאילנדית חביבה בת 74, שתעשה הכל כדי שתרגיש בבית. הבית כולו בנוי מעץ ופורמייקה, ואפילו שהוא דל – רואים שהשקיעו מחשבה בכל פרט. בטפטים על הקירות, בתמונות שתלויות על הקיר, בוילונות הוורודים שמתאימים למצעים.

החיסרון של המקום הזה, הוא קומפלקס המקלחות-שירותים. הם משותפים לכולם, וכדי להגיע אליהם מהחדר צריך לרדת במדרגות. את המים באסלה צריך להדיח ידנית, עם גיגית. והכי גרועים הם המים הקרים במקלחת. אם במקומות אחרים שהתארחנו בהם היה אפשר לקבל זרם עם רמז למים פושרים, כאן – אין ספקות; המים מגיעים בטמפרטורה הקרה ביותר שאינה קרח. גם בצהרי יום חם המקלחת היא עינוי.

היתרון של המקום, הוא האנשים. בית התפוח הוא לא מקום לכולם. אלה שמגיעים אליו הם מטיילים מנוסים, בוגרים יותר בנפשם וגילם מהתייר-הבליין המצוי. יש להם סטנדרטים נמוכים בכל הנוגע למקלחות וסיפורי החיים המעניינים ביותר שתוכלו לשמוע. בזמן שהיינו פה, התיידדנו עם: סורז' הטייס שהגיע לבנגקוק מקליפורניה ללמד אנגלית; חצי-הודי וחצי-צועני במוצאו; טבוחו, חביב הנשים, שעובד בייבוא סחורה תאילנדית לדרום אפריקה; יאנש שהיה אחד מרוכבי האופניים המובילים בצרפת לפני שנפצע; ועוד רבים וטובים. לאורך רוב שעות היום והערב יושבים החבר'ה מחוץ לגסט-האוס, שותים בירה צ'אנג ומנהלים שיחה אינטלקטואלית במגוון נושאים ומבטאים.

• מחיר: 250 באט ללילה לחדר זוגי. 100 באט ליחיד בחדר מעונות שמיועד לארבעה.
• בשורה התחתונה: מומלץ מכל הלב למי שמעדיף אווירה טובה על תנאים טובים.

באופן כללי: כשאתם מחפשים גסט-האוס בבנגקוק, אל תתקבעו על המרכז הסואן של הרחובות קאו-סאן ורמבוטרי. לכו עשר דקות ברגל, כנסו לסמטאות ולרחובות הצרים, ותופתעו לטובה. מזרחית, מערבית וצפונית לקאו-סאן יש שכונות שקטות שיציעו לכם מגורים שקטים יותר במחירים טובים יותר, באווירה נעימה יותר, ועם שכנים מעניינים יותר.