הודו: אתר בנייה ענק

שדה התעופה של דלהי ענק ומודרני. עד לא מזמן (שנתיים בערך), גם הוא היה בשיפוצים – כך מספרים תיירים וותיקים. דבר אחד שכחו להתקין מחוץ לנמל התעופה: שלט ענק שכתוב בו: זהירות, כאן בונים!

בכל הודו, כל הזמן, בונים. הכבישים, הרחובות, הגסט-האוסים. בכל חור תמצאו דחפור מרחיב נתיב. בכל פינת רחוב – ערימת לבנים וחול שנועדו לבנייה. בכל סמטה – הודי דופק בפטיש על משהו שנועד להיות משהו אחר. השיפוץ מתקיים בניחותא; מראה נפוץ הוא של הודי אחד עובד, וארבעה-חמישה חבר'ה עומדים סביבו ומסתכלים.

לקראת מה משפצים כל הזמן? אני אגיד לכם: משפצים לקראת השיפוץ הבא.

בטיחות: אין

שום דבר בהודו לא בטיחותי. קחו בחשבון תמיד שסכנת מוות אורבת לכם: כלב חולה עשוי לנשוך אתכם, ריקשה עשויה לדרוס אתכם, כל דבר מאכל ומשקה עשוי להרעיל אתכם. על שום דבר לא כתובה אזהרה, הוראות שימוש, רכיבים. אין גדרות. אין תאורה.

החיים של תושבי הודו ושל תייריה חסרי חשיבות, לכן עליכם לדאוג לעצמכם פי 10 ממה שהתרגלתם. תעשו לעצמכם טובה בצורת ביטוח טוב וסדרה של חיסונים לפני שאתם מגיעים לפה.

חשמל: משאב נדיר

התרגלתם לחשמל זורם 24 שעות ביממה? שכחו מזה. בהודו הפסקות חשמל הן עניין שבשגרה, וככל שמתרחקים מהערים המרכזיות – כך הן תכופות יותר. חלקן לפחות, כך אני חושדת, הן יזומות. חלקן נגרמות על ידי קוף שהתיישב על חוט החשמל הלא נכון.

הבאתם את מכשירי החשמל האהובים שלכם מהארץ? יופי, יש סיכוי שהם יתחברו לרשת החשמל ההודית; יש סיכוי שלא. אם יש להם הארקה, כנראה שלא. תצטרכו להוציא כמה גרושים על מתאם. גם אחרי שתוציאו כמה גרושים על מתאם, יש סיכוי שייהרסו לכם שנאים/מטענים בעקבות קפיצות מתח פתאומיות. תנחומיי.

טיפ: תמיד טוב שיש פנס.

אינטרנט: יום כן, יום לא

אינטרנט, כמו חשמל, קל יותר למצוא בעיר הגדולה מאשר בפריפריה. במלון שלנו בדלהי היה wi-fi להנאת הדיירים בלובי (אם אפשר לקרוא למסדרון הטחוב הזה לובי). עקרונית הם גבו עליו כסף. מעשית, לא. במנאלי האינטרנט היה זמין וחינמי: מסעדות רבות הציעו אינטרנט חינם יחד עם ארוחה, ואם אתה ישראלי תחמן – היית משתמש בסיסמה שקיבלת כדי להמשיך לגלוש ישירות מהגסט האוס שלך. בלֶה המרוחקת מצאנו רק בית קפה אחד עם wi-fi חינם, והוא לא עבד באף אחד מהפעמים שניגשנו. הואיל ואנחנו מכורים, נאלצנו להוציא 70 רופי לשעת-גלישה באינטרנטייה מקומית.

כמובן שהאינטרנט, גם זה שבתשלום וגם זה שבחינם, לא תמיד פועל. כמו שכתבתי: יום כן, יום לא.

טיפ: איפה שיש תיירים ישראלים, יש אינטרנט.

התפריטים: מגילות

כל מסעדה בהודו מגישה את כל האוכל ביקום. כלומר, כל מסעדת-תיירים. התפריטים שתקבלו תמיד יהיו עבים, ומלאים בהמון מנות מכל העולם, וגם מישראל, כמובן. התפריטים יכילו שגיאות כתיב מבדחות (למשל, סביח הוא sapik), ולא יהיו מסודרים בשום צורה הגיונית. ארוחות בוקר אחרי ארוחות ערב אחרי משקאות קלים אחרי מטבח הודי אחרי מטבח איטלקי אחרי קינוחים.

ההודים יודעים לבשל הכל, אמנם בצורה לא נאמנה למקור, אך לרוב זה יהיה טעים, לא תמיד. זה עלול לקחת המון זמן, וזה עלול לעשות לכם קלקול קיבה. בהצלחה ובתיאבון!

טיפ: תשאלו מדוע אין אינטרנט, או חשמל, או מנה מסוימת שרציתם: התירוצים של ההודים תמיד מלאים ביצירתיות ושעשוע.