פברואר 11, 2012 Alizarin Zroob 12Comment

הכאפה נחתה על לחיי בעוצמה, אך נשארתי יציבה. נבהלתי, נפגעתי, קמלתי. אבל כל זה עבר. הבנתי את הסימן: זה הזמן לצמוח. להתגמש. להשתנות. להשאיר את העבר מאחור וללכת עם הפנים לעתיד, בגב זקוף, בלי המשא הכבד שאספתי בדרך. בלי המטענים, הזיכרונות, התבניות המוכרות. זרוב הישנה נמחקה באופן שרירותי. אפשר להתאבל עליה ולהתאמץ להחזיר אותה. אפשר לראות את זה כפתח לבניית זרוב חדשה. מיתוג מחדש, יקראו לזה אנשי השיווק. הפרק הבא, יקראו לזה הסופרים. יאללה 'תקדמי, יקראו לזה הערסים.

איפוס, כמובן, זה לא.  זה לא שנמחק לי השכל עכשיו בתאונת רכבת קטלנית. למעשה, זה כל כך לא דרמטי וכל כך לא נורא, שרק טיפוס אובר-דרמטי ונוסטלגי בבסיסו, כמוני, יקח את זה בצורה כה גורלית.

כשנמחק הכונן נבהלתי. ואחרי זה אמרתי לא נורא, הרי מה שחשוב מגובה. מה שהכי טוב, עדיין קיים בעמוד שלנו בפייסבוק. התמונות הישנות שמורות בבית. וקיימות ברשת. הכל טוב. שום דבר לא נורא. ובכל מקרה – כל מעבדת מחשבים בינונית ומעלה תשחזר לנו את הכונן הטיפשון.

כשנמחק הפייסבוק בכלל נפלה עליי מרה שחורה. מי שחבר שלי ברשת החברתית המשוקצת יודע כמה היא חשובה לי וכמה תדיר השימוש שלי בה. המחשבה המיידית הייתה: אין לי חברים יותר. אני בחו"ל וכל הקשרים שלי נמחקו! הצילו! המחשבה השנייה שלי הייתה – 'פגרת. בגלל שהשם שלי לא מופיע למישהו ברשימת החברים השרירותית, זה סימן שנעלמתי מחייו? שהוא שכח אותי והפסיק לחבב אותי? הרי כבר נעלמתי בחיים האמיתיים! קמתי, נסעתי, עזבתי הכל! היה לי מספיק קור רוח לקום ולנסוע, לשנה או יותר או פחות בידיעה שלא אראה את האנשים האהובים עליי כל הזמן הזה. אז למה שהיעלמות של ממשות וירטואלית תערער אותי? הרי זה זניח כל כך, ובר תיקון. החברים עוד שם, קיימים, מעבר לים. אני אוהבת אותם ומתגעגעת אליהם גם לי להתעדכן בסטטוס האחרון שלהם.

שלחתי אימיילים לכל כתובת שפייסבוק חושף בפני גולשיו בתחינה שיחזירו את החשבון שלי. אם יחזירו – מה טוב. אם לא יחזירו – גם טוב. אבנה לי פרופיל חדש, ובמקום כמעט-5000 פרזיטים חסרי תועלת שלא מגיבים ואז גם מדווחים עליי לשלטונות פייסבוק, אצבור סביבי חברים אמיתיים ויצרני-תוכן איכותיים.

כשגילינו כשהכסף אזל, יותר נכון – התמעט, תומאסו נלחץ. התייחס לזה כאילו פתאום נשארנו בלי כסף. אבל האמת היא שאנחנו מטיילים שישה חודשים בלי לעבוד, ונשארה לנו בדיוק כמות הכסף שחשבנו שתישאר לנו בתקופה הזאת. הוא אמנם לא אזל בצורה לינארית, אבל בהחלט בצורה שקולה, הגיונית, ועל תענוגות שראויים לכך. בתקופה הזאת בכל מקרה התכוונו לחפש מקום עבודה, עוד כשתיכננו את הטיול, הרחק בארץ ישרואל. ועדיין, אתאיסטים ככל שנהיה, דם יהודוני זורם בעורקינו, וכשרואים אנו לנגד העיניים חשבון עו"ש ההולך ומצטמצם, נתקפים אנו בהלה: יש לגרום לו לתפוח בהקדם.

שלום! מישהו פה רוצה שנקטוף את הקיווי שלו?
שלום! מישהו פה רוצה שנקטוף את הקיווי שלו?

לכן, שינינו את מצב רוחנו בצורה דראסטית, דראסטית מדי לטעמי, הפכנו לחוצים וחדורי מוטיבציה וקבענו יעד חדש לטיול שלנו: ניו-זילנד. במקרה נתקלנו אתמול במטיילת עם קיטבג עצום על גבה. אני טסה לניו-זילנד לקטוף תפוחים, אמרה, העונה מתחילה עכשיו. אז  שאלנו אותה כמה מרוויחים: מרוויחים בערך כמו בהיי-טק. מאז אנחנו מחפשים עבודות, שולחים אימיילים במרץ לכל חווה שיש בנמצא, ומקווים לטוב. האימג' שלנו קוטפים קיווי במשך חודשיים מחיינו, מפתחים שיזוף חולני ושרירי כתפיים, מתגוררים בחדר מעונות צר עם עוד שישה עשר צעירים חרוצים ומגניבים, מתאים לנו. בשלב הזה בחיינו.

בכל מקרה, אם יש בין הקוראים מישהו שעבד בניו-זילנד בקטיף, או מכיר מישהו שעשה את זה – נשמח לאינפורמציה ולקשרים. דברו אלינו – tomaso_zroob באימייל של yahoo.com.

כמובן שאנחנו לא סגורים על ניו-זילנד, ונשמח לשמוע הצעות אחרות לדרך להרוויח בוכטה של מרשרשים בעודנו מטיילים. לדוגמה, הצעה מסוג "אנחנו עסק אשר קשור לטיולים ותיירות, נשמח לקחת חסות על זרוב.קום" תתקבל בברכה.

אם אין לכם אינפורמציה או קשרים או הצעות ובכל זאת מחבבים אותנו ורוצים לעזור – תרמו לנו.

12 thoughts on “הכונן נמחק. הפייסבוק נחסם. הכסף אזל.

  1. אני בטוח שהכל יסתדר במהרה, פוסט כתוב היטב, ומאוד חיבבתי את פסקת הפתיחה עם ציטוט ערסוואתי.. 🙂
    מתגעגעים אליכם, תמשיכו להנות !

  2. וואו כבר חצי שנה אתם בניכר, כל מה שקורה לכם זה עוד אחד מאותם חוויות שנראות כל כך דרמטיות שאתה באותו רגע ושתחזרו זה יהיה עוד פרק משובח בחיים שלכם. לכו תקטפו לי כמה תפוחים ותהנו מהחיים 🙂

  3. אני מאוד מצטערת לשמוע על הכל. אין לי איך לעזור פה, אבל אני רוצה לאחל לכם הרבה הצלחה בהמשך! אני נהנית לראות את התכנים מהטיול שלכם ובטוחה שאראה עוד הרבה! (: <3

  4. אני בטוחה שתצליחו ביחד הכל 🙂 אין גבול לרצון וליכולת !
    בטוחה שהפייסבוק שלכם יתמלא שוב בחברים שכן שמו לב שנעלמתם עם התמונות והחוויות והסיפורים המרתקים! ולא לדאוג הכל יסתדר אפילו בדקה התשעים שהכל נראה אבוד הכל מסתדר על הצד הטוב ביותר! 🙂

    ובין לקטוף תפוחים לבין הייטק אני בוחרת ותפוחים ! שמש ירוק וביחד עובדים בכיף וחם ונעים עדיף ממשרד מרובע של ארבעה קירות 🙂
    תומכת מרחוק! ובאהבה!
    דין

  5. נראה לי שזו תקופה שקל בה יחסית לקבל ויזה ליפן – את תהיי גיישה מערבית מבוקשת, ותומסו יעבוד בחנות בגדים ברובע של הפנקיסטים היפנים. למיטב ידיעתי צריך להראות בכניסה ליפן סכום כסף ששקול למשהו כמו 10,000 שקל – שאפשר ללוות ומיד להחזיר אחרי שקיבלת אישור להיכנס.

  6. נראה לי שזו תקופה שקל בה יחסית לקבל ויזה ליפן – את תהיי גיישה מערבית מבוקשת, ותומסו יעבוד בחנות בגדים ברובע של הפנקיסטים היפנים. למיטב ידיעתי צריך להראות בכניסה ליפן סכום כסף ששקול למשהו כמו 10,000 שקל – שאפשר ללוות ומיד להחזיר אחרי שקיבלת אישור להיכנס.

  7. איפה הפייסבוק שלך איפה?? חשבתי שזו חייבת להיות טעות כשהunfriend בישר לי שהפרופיל שלך נסגר…
    מזל שיש לך עוד 20 פלטפורמות אחרות שאפשר למצוא אותך בן 🙂

    אוהבת אותך המון ובטוחה שהכל יסתדר! תמשיכו להשתולל ולגרום לי לקנא :))

  8. זרוב מצטער לשמוע על הדברים הרעים שעברתם, באמת התפלאתי למה את לא מעדכנת יותר את הפייסבוק… אבל סחטיין על הגישה החיובית! כי באמת הכל יהיה בסדר בסוף. אני מקווה שאתם נהנים ולא מפסיקים לבלות. אם אשמע משהו בנוגע לעבודה מחברים באזור אודיע לך! מקסימום תמיד יש לך את תחום העיצוב 🙂

  9. התגובה האחרונה עודדה אותי.
    כבר קרה לך בעבר משהו דומה עם הפייסבוק. גם לי לפני שנה, מישהו פרץ לי לחשבון. מקווה שתסתדרו עם עבודה בחו"ל גם.
    לא יודע מה סדר חשבון הכסף שצריך להיות כדי לטייל בעולם בכל העולם למשך שנה. אני מנחש שזה סכום שדומה לקניית דירת חדר במרכז תל אביב. אבל בטח זה פחות.
    המון בהצלחה, ואיחולי כוחות נפש וגוף בריאים להמשך המסע. מסע הנשמות בעולם. תתפללו תאהבו ותאכלו ותשתו, ויהיה טוב.
    בעזרת ג'ה.
    אגב, אתמול הצטרף מחדש מישהו למהפכה של אהבה בתל אביב, שדומה מאוד לתומסו,חזר מטיול של 10 חודשים בעולם…
    תוהה בקול רם אם יש קרבה משפחתית :)…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *