אוגוסט 23, 2011 Alizarin Zroob 10Comment

"להכין לך משהו לטיול?" שאלה אמא שלי, שבועות ספורים לפני הטיול הענק שלנו, שנה ברחבי העולם.

"לא לא! אל תביאי כלום. תודה!" עניתי. "טוב, אולי רק תיק קטן של עזרה ראשונה. תרופות בסיסיות, את יודעת."

בשישי, ארוחת ערב חגיגית לקראת הפרידה מאיתנו, מגיעה אמי אחרי מסע של עשרות קילומטרים, כשעל כתפה תיק בטקסטורת ג'ונגל ובגודל של צידנית. בנוסף לתיק הצד הרשמי שלה. "זה בשבילך! עזרה ראשונה!"

לפניכם תכולת קיט עזרה ראשונה, נוסח אמא שלי.

  1. תרופות חיוניות.
  2. קשיות.
  3. כובע מתקפל מכוער אך יעיל.
  4. שני סוגים שונים של סקוץ' לשטיפת כלים, למקרה שיתחשק לי לשטוף כלים פתאום.
  5. פותחן.
  6. שלוש כוסות פלסטיק גדולות וורודות, שני סטים של סכו"ם עטופים בקפידה באריזה עשויה מגליל של נייר סופג.
  7. פנקס חמוד קטן. יש לציין כי יחד איתו, הגיעו גם: פנקס חמוד קטן, בנוסף לפנקס החמוד הקטן הראשון, שהדפים שלו מקוטלגים לפי אותיות; פנקס חמוד קטן, בנוסף לשניים הקודמים, שהוא בעצם יומן שבועי.
  8. רוזמרין בתוך צנצנת חילבה.
  9. סודה לשתייה בתוך צנצנת חרדל.
  10. קופסה חדשה לחלוטין של תבלין ציפורן.
  11. אטבי כביסה.
  12. מיכל משפחתי של טלק ("זה בשביל גיגיינה!" הסבירה אמא).
  13. מימיה גדולה שכתוב עליה "עוף טוב".
  14. לוחות שנה מגנטיים עם תמונות צ'יזיות של נופי תל אביב בשנות ה-90, שאמא ביקשה למסור מתנה לדוד מאמריקה (שיצטרכו להיסחב איתנו בתיק דרך עשרות מדינות בתבל כדי להגיע ליעדם).
  15. אינספור שקיות. אמא הסבירה: "בישראל נהוג להשתמש בשקיות, אבל לא בכל העולם זה ככה. אז הבאתי לך שקיות". ועוד איזה מבחר של שקיות! בתוך השקית המנומרת, הייתה ערימה של שקיות מהסופר – לא משומשות. אמא הסבירה: "זה בשביל לעטוף דברים. אסור ללכת איתן ברחוב, כתוב עליהן בעברית, לא אוהבים שם עברית".
  16. ערימה של שקיות טובות יותר, של קופת חולים. גם הן עם טיפוגרפיה עברית, ואסור להסתובב איתן ברחובות הודו.
  17. שקיות ירוקות גדולות ממש.
  18. גליל של שקיות סנדוויץ'.
  19. שקית אחת, חגיגית וחזקה במיוחד, של רשת אופנה, בלי טיפוגרפיה בעברית. איתה – מותר לצאת לרחוב.
  20. קופסת פלסטיק גדולה ("תראי איזה קופסה גדולה וטובה! אפשר למלא בה מים ולשטוף את הרגליים! ויש לה מכסה!"). בתוך קופסת הפלסטיק הגדולה הונחה קופסת פלסטיק נוספת, קטנה יותר ובלי מכסה.
  21. תה. אבל לא סתם תה, אלא חמש (!!!) אריזות מנויילנות וחדשות של תה, במגוון טעמים.

דברים שהיא לקחה הביתה אחרי ששידלתי אותה!"

  • חופן פלסטרים שהדבק שלהם כבר מזמן לא דביק יותר (פג תוקף ב-2007).
  • מפיות עם איורים חמודים של חתן וכלה (מאוד שימושי כשאתה עושה טרק וצריך לערוך שולחן סביב עלה הבננה שעליו מוגשת הארוחה שלך).
  • חבילה של כפפות לטקס (???).

בימים האחרונים לפני הטיול, דיברתי הרבה עם אמא וגם נפגשתי איתה יומיים לפני הטיסה. ישבנו בשדרות בן גוריון ואכלנו סלט שהזמנו בבית קפה, יחד עם שניצלים תוצרת בית שהיא הביאה בקופסת גלידה. ניסיתי להסביר לה איך פועל הטלפון הסלולרי שלי, כי הורשתי לה אותו. והיא, מצדה, ניסתה להערים עליי עוד ועוד ועוד חפצים. עוד חופן של שקיות, עוד כלי מטבח, עוד תרופות, וכמובן – מסגרת משקפיים כתומה ענקית "כדי לעשות שמח".

אם אתם במקרה פוגשים את אמא שלי באוטובוס או במקום ציבורי אחר, תמסרו לה שאני אוהבת אותה ושהכל בסדר. שאנחנו עושים שמח איפה שאנחנו נמצאים. אל תספרו לה שמתוך כל הדברים שהיא הכינה וארזה עבורי בכל כך הרבה דאגה ואכפתיות, לקחתי רק תרופות, כובע, פותחן, פנקס ו… אחת מהשקיות.

10 thoughts on “פינת הפאצ'ימו: תיק עזרה ראשונה

  1. מאד הזכיר לי את סצנת הסיום של סרט הביכורים שלי "קפיץ קפוץ". שם דוויק עוזב את הבית והולך לגור במרכז, ואמא שלו מעמיסה עליו כמויות של חומרי ניקוי שאלוהים ישמור, וגם מנסה להוכיח לו שכל אחד מהם הכרחי. צפיה מהנה!
    http://www.vimeo.com/23299185

  2. לפני יותר משנה עבדתי על מערכון קצר במגמת תיאטרון, ואני וידיד נאלצנו לשחק סבתא ונכדה. החלק היחיד שאני זוכרת ממנו עד עכשיו הוא ש"סבתא" מבטיחה לי מתנה ואז מוציא שקית נורא גדולה, ובתוכה עוד שקית, ובתוכה עוד שקית, ועוד שקית, ואחרי כמה פעמים מייאשות כאלה היא מוציאה שקית סנדוויץ' ובתוכה סוכריית מציצה.
    אמא שלך מקסימה, תהנו 🙂

  3. הרגת אותי. זה אמנם לא מתחרה בערכת העזרה הראשונה שאמא של חבר שלי מביאה לו (לפני כל נסיעה שגרתית של ש-ב-ו-ע לאירופה, על כל תחלואה שלא תבוא), אבל לי אין פוסט ובטח שלא וורוד. בפעם הבאה אתעד ואשלח לך.
    תעשו חיים!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *