שוק מטאל ובירות תמיד רציתם להיראות כמו נערי הרוק היפים, הנכונים, הנקיים והמהוקצעים, שאתם רואים ברחוב ותוהים כמה זמן הם מסתרקים לפני שהם יוצאים מהבית? בצהרי יום שישי, תוכלו לרכוש כל מה שאלטרנטיבי: בגדים, אקססוריז, דיסקים, סקייטבורדים, פנזינים, ובירה זולה. איפה? ברחבה של אלנבי 94 ת"א מתי? שישי, 25.12.09, 10:00-16:00 כמה? כניסה חינם כמובן, וגם המרצ'נדייז בזול לדף האירוע שוק החלפות + פיקניק מחר תוכלו להנות מפיקניק קהילתי בשמש החורפית ומהחלפת הבגדים שלכם עם אנשים אחרים, כמוני למשל. איפה? פארק קריית ספר, מול עמרם גאון 5 ת"א מתי? שישי, 25.12.09, 14:00-17:00 כמה? הכל לגמרי חינם. אבל תביאו משהו שיהיה מה…
לפעמים בא לי לעקור את מערכות הרבייה שלי מהמקום. אין לי שום בעיה עם המיניות שלי ועם מין בכלל. כל זה, עד הרגע שאני יוצאת מהבית ופוגשת את האנושות. האנושות שרואה אותי כפות מהלך. וגם: האנושות ששופטת אותי על זה שאני מוחצנת מדי. וגם: האנושות ששופטת אותי על זה שאני חסודה יותר ממה שאני אמורה להיות. וגם: האנושות ששופטת אותי על כך שאני לא שוכבת איתה. וגם: האנושות ששופטת אותי על אין שאני מדברת, על איך שאני מתלבשת, על מה שאני משדרת בלי להתכוון, ועל מה שאני מתכוונת לשדר. מפלצת משפריצה ברתולין חטפתי כאפה מכמות ואיכות האנשים שרואים אותי כאובייקט…
לקראת סוף החופש הגדול סבלתי מכמה בעיות: הראשונה היא כמובן סוף החופש הקרב, השנייה היא החופש עצמו. ביחד עם החודש הראשון לחופש, עברה גם רוח החיים. היה לי סדר יום קבוע: מתעורר, יושב מול המחשב והולך לישון. מידי פעם היו נכנסים חברים ולפעמים הייתי משכנע את עצמי לצייר או לנגן, אבל בעיקרון הייתי קם מהמיטה בקושי, מדדה לכיוון המחשב ומשם בחזרה למיטה. אבל ה-20 באוגוסט היה שונה. בהליך בדיקת המיילים היומי קיבלתי שני מיילים שהחדירו תקווה מחודשת לחיי, ואני חייב להודות שהתזמון בחיים לא התייחס אלי יותר טוב. המייל הראשון הגיע מדור, מנהל זרוב.קום אליו פניתי כדי לכתוב באתר. הוא…
פרקים קודמים ביומן המסע האנטי-אמריקאי של ישו: פרק 1 פרק 2 פרק 3 פרק 4 שעת ערביים נאה בדירה, בעוד בפנים מתענגים על ארוחה שזה עתה נגמרה, אני פותח תריס ונותן לקרני השמש האחרונות של היום לקשט קצת. בעודי חוזר למחשב, הפייסבוק צ'אט מסביר לי היטב שאחד ממנהלי החברה רוצה לבוא ולדבר איתי. הו, בכיף. בשל סיבות תפלות של "פרטיות" ו"צנעת הפרט", אקרא למנהל כ', כי אין הרבה שמות שמתחילים באות כ'. להלן תמצית השיחה: כ': אהלן ישו, אתה מוכן להסביר לי למה החלטת על דעת עצמך שאתה לוקח יום חופש דווקא היום? הקניונים עמוסים! ישו: זה לא משנה לי….
טל שפר מבקש מכם למנוע עוולה היסטורית ולא להצביע לדברים הבאים לשיר, סרט וסדרת העשור. באמת שאתם לא צריכים לעשות כלום, רק לא להצביע. U2- Beautiful Day אני לא מכיר אף אחד שאוהב את יו2. אני בספק אם בונו אוהב אותם. אם הוא היה אוהב אותם הוא לא היה נותן להם להמשיך לעשות מוזיקה מחורבנת. אין לי מושג איך שיר כמו Beautiful Day הצליח להסתנן לרשימת המועמדים לשירי העשור, אבל זה קרה. מצד שני, כמו שאני לא מכיר אף אחד שאוהב את יו2, אני גם לא מכיר אף אחד שהם מפריעים לו בצורה מיוחדת. תופעת טבע ה-יו2 האלה: מעולם לא…
אופקים צרים. זו המלכודת שתכשיל אותנו. פסטיבל ראש פינה נתן לי את התחושה המעיקה שהמדיה בישראל נוטה לתחום את עצמה בגבולות המוכרים לה, ולזלזל או להתעלם ממה שמתרחש מחוץ להם. מדיה מסורתית – ומדיה חדשה. כל כך הרבה הזדמנויות מתפספסות בגלל הרגלים, קבעונות, פחד מחידוש. שבת בבוקר, ראש פינה. צוות זרוב, כלומר – דור ואני, מתעוררים בארמון של הנסיכה מורן לביא וממשיכים לפאנל ששמו "עכשיו מצויץ: רשתות חברתיות". משתתפים בו יונה ויזנטל, ינון לנדנברג, יובל דרור, שגיא חמץ וגדי שמשון. הפאנל מצליח להוציא אותי מדעתי. איך אפשר לראות חלק כל כך קטן מהתמונה השלמה? אפשר לעשות כסף מבלוגים? ד"ר יובל…
אתחיל את הפוסט בהבהרה: למרות המחמאות הרבות שאני מתכוונת לחלוק פה למוצר, אין זה תוכן שיווקי. לא קיבלתי תשלום או תמורה אחרת עבורו. כשהפסקתי לעבוד בסטארט-אפ, הלפטופ שקיבלתי הוחזר לבוראו. זה היה אסון עבורי: לפטופ הפך לחלק בלתי-נפרד מאורח חיי התזזיתי. יכולתי לעבוד בכל מקום, בכל זמן, ברוב התנוחות. בחופשת הקיץ הסתדרתי איכשהו עם המחשב הביתי העתיק. אבל אבוי, שנת הלימודים החלה ובלי מחשב משלי לא היה לי מה לעשות. התלבטתי רבות איזה מחשב לקנות. נייד? נייח? מק? משומש? בסוף אמרתי – אני אקנה משהו קטן, ורוד, וזול יחסית, ומאוחר יותר אקנה מחשב נייח חזק ורציני. אלא שמאז שקניתי את…
מסע הייסורים של ישו מסתיים בקרוב, ואנו מביאים לכם פרק רביעי מתובנותיו המרירות. קודם היו לנו: פרק 1, פרק 2, פרק 3 ב-28 לנובמבר, שנת 2008, קרו שני דברים מעניינים: הפחות מעניין הוא שהתחלתי את יומי הראשון כאזרח מחדש. השני קרה בניו יורק. רגע של רפרנס: חג ההודיה (שעל שם התרנגול הודו, כמובן), מתרחש תמיד ביום חמישי. היום למחרת הוא "יום שישי השחור", היום שהוגדר באופן לאומי (!) כיום הקניות הרשמי. הקניונים נפתחים בשעה חמש לפנות בוקר, ונסגרים בחצות. רוב החנויות הגדולות נפתחות עוד בשלוש. באותו יום שישי שחור בניו יורק, וולמארט (שעליו בוסס I ♥ Huckabees הנפלא) עמד להפתח….
.It's 1998, and suddenly I'm a teenager. Life sucks In the afternoons I smoke cigarettes and kick pebbles around with friends in the parking lot of McDonalds. My studded belt, vintage jeans and long-defunct-punk band t-shirt draw the attention of some older kids, also dressed in band t-shirts, who invite me to a show that night in some basement. It's crowded, it's sweaty, and most of all it's LOUD. No one smokes, everyone is sober, and I'm pretty much the only girl there. I leave exhilarated. I spent the majority of the next five years in Midatlantic basements and spaces,…
בשבוע שעבר החלטתי: בבוא היום אני אצא עם ליידי גאגא לקרוע את העיר. עוד לא קבעתי איזו עיר זו תהיה. כך החלטתי וכך יהיה, זה רק עניין של זמן. אחרי זה הבנתי שזה מטופש מצדי להחליט לצאת איתה לסיבוב, הרי לא האדם שמאחורי ליידי גאגא מעניין אותי. ברור שליידי גאגא זו לא אשה או זמרת, אלא מוצר. ואחד הערכים של המוצר הזה, הוא לתת להמונים תחושה שהם רוצים לצאת איתו לקרוע את העיר. חבריי לעבודה העלו סברה: יכול להיות שזו אשה אחרת כל פעם מתחת לשיער, לאיפור, לתלבושת הגרנדיוזית. -וואלה, אמרתי. זה הגיוני לחלוטין. תסתכלו על האשה הזאת: מה מבטיח לכם שהיא…