זה לא רציני – הצגת ליצן לגדולים אלדד פריבס שיחק בסדרות שלא ראיתי, כמו "מסכים" ו"מגדלים באוויר". גיליון נטוש של פנאי פלוס גילה לי כי לוהק לגרסה הישראלית של "המשרד". דרכינו נפגשו באחורי הקלעים של פרוייקט צעיר ושאפתני שאני מקווה שאוכל לכתוב עליו יותר בבוא היום. אלדד הוא אחד האנשים המצחיקים שיצא לי לפגוש לאחרונה. כזה שחיי היומיום שלו נראים כקרקס, כזה ששולף מהמותן בדיחות, פרצופים, וקולות אוויליים – כמו של דמויות מהרובוטריקים או בובספוג, אותם הוא מדבב לעברית. נו, אתם יודעים, ליצן. בהופעה שלו ביום שבת אני הולכת לגלות אם הוא מצחיק באותה מידה גם על הבמה. מתי? יום שבת…
כאחד שלקח חלק בעשייה גם בלהקות רוק וגם בהפקות היפ-הופ, נחשפתי לשתי דרכי התפתחות שיר. בלהקות רוק השיטה המקובלת היא לכתוב שיר ולעשות עליו חזרות, רק תוך כדי טחינה של השיר מתפתחים רעיונות קטנים ונוספים ניואנסים לנגינה ולביצוע של כל נגן שמשדרגים את השיר. להקות עם יותר ניסיון אפילו משכילות לדעת שלמעשה עד שלא מופיעים עם שיר כמה פעמים, הוא לא גמור. ברגע שאתה עולה על במה עם שיר אתה מיד מרגיש מה עובד ומה לא, ואם אתה מספיק חסר אגו כדי להיות פתוח לביקורת מהקהל שלך אחר כך ומיישם זאת, אז השיר יגיע לפוטנציאל המלא שלו והגיע הזמן להקליט…
במסיבה שערכנו ביום חמישי, הפנינו את הזרקור, שלא לומר זרקשחור, עליכם. האורחים השחורים, הוורודים והמיוחסים ביותר אופרו במהלך המסיבה על ידי הצוות המקצועי של לוריאל פריז – ניטשו ואנג'לה. ככה מגיע לכם, כוכבים שכמוכם. מעצבת התכשיטים נטלי מוטליס הוסיפה לכם סטיילינג ואביזרים כאילו הייתם עץ חגיגי של חג המולד (בסיוע נטלי ספיר), ודור גרבש צילם אתכם כשאתם במיטבכם. חוץ מהרגעים במהלך הערב בהם היה צריך לבלות קצת מהמסיבה שהפיק, ואז החליף אותו נעמן סער סתווי (וגם אני לכמה דקות). קבלו את עצמכם: יפים, נוצצים, בשחור, בוורוד, וגם בשאר צבעי הקשת. כמו שפנלופה קרוז אומרת: גלוסי גלוסי. תמונות נוספות…
המסיבה השחורה-וורודה שהעלינו לאוויר ביחד עם ליין הדו"צ התקיימה אתמול – ואני יודעת שזה לא חוכמה להחמיא לעבודה שלי, אבל בחיי שזו הייתה מסיבה מעולה. מזג האוויר הלחיץ אותנו וחששנו שתעדיפו להישאר בבית לשתות תה. אבל אתם הפתעתם אותנו לטובה והגעתם בהמוניכם: להתגנדר, להתחכך, ולבלות כאילו אין מחר. מילאתם את הרחבה השחורה והאלקטרונית, וגם את הרחבה הוורודה והאינפנטילית. המאפרים של לוריאל פריז בקושי הצליחו לעמוד בקצב שלכם, אנשים יפים ופוטוגניים שכמוכם. בקרוב נתחיל להעלות לרשת את התמונות המקצועיות שצילמנו אתכם. בתור התחלה – סתם בשביל לגרום קנאה עזה אצל מי שפספס את המסיבה, הנה כמה תמונות ממצלמת הכיס המעפנה שלי….
לא חסרים צלמים, לא חסרים גרפיקאים, במיוחד לא בחוג מכריי. אבל רק גרייס למברגר יודעת לעשות גרייס למברגר. רציתי אותה עוד לפני שפגשתי אותה. את הטוטאליות, הדרמטיות, האפלה, הזעם והפגיעות. האמנות שלה כבשה אותי, ואחרי זה גם גרייס עצמה. נכנסה לחיי בסערה, ונשארה שם. למרבה המזל, הקמפיין של לוריאל נתן לשתינו את הדחיפה לעשות את הפקת הצילום המתבקשת. עכשיו אני אפסיק לקשקש ואתן לתמונות לדבר בעד עצמן. הקליקו להגדלה.