איני יכולה לדווח לכם איך התהליך של "מחוברות" נראה עבורי במבט לאחור. אני משדלת שלא להסתכל לאחור יותר מדי. בינתיים העתיד שלי נראה לי מעניין יותר, והעבר – טוב, הוא מתועד, אוכל לחזור אליו ולהבין אותו טוב יותר כשאהיה זקנה, בלה ומשועממת. בטלוויזיה הביתית, כשהיינו נתקלים בשידורים חוזרים של "מחוברות", לא נשארנו להסתכל. ראינו את זה, חיינו את זה, למה לחזור שוב לדוש בתהליך המטלטל? תארו לעצמכם תהליך בריון, שבא, תופס אתכם בכתפיים, מנער אתכם קדימה ואחורה בעוצמה, ומשליך אתכם על אם הדרך. האם הייתם רוצים לחזור אליו לעוד סיבוב? אני לא. זה מה שהיה "מחוברות" עבורי, תהליך עוצמתי שניער…
