פרועה מדי, אינפנטילית מדי, צבעונית מדי, מתירנית מדי. ככה אני, כל עוד זה נוגע למראה חיצוני. אצלי כל יום פורים, וארץ ישראל פשוט לא מצליחה לעכל את זה. את כל מסגרות החיים, מהתיכון ועד חיי הכמעט-בוגרים אני מצליחה לעבור בלי להתפשר על סגנון אישי, תלוש מרוב תכתיבי האופנה, וגם מתכתיבי האנטי-אופנה. מתעקשת להיות משהו שלא רואים ברחוב. משתדלת לשמח לבב אנוש, לשעשע ולאתגר. אך במקום להריע לתעוזה שלי – המיינסטרים הישראלי מרים גבה. פה שומרים את התרועות לגבר שלובש ג'ינס מהוה וחולצה קצת מרופטת "אבל הקז'ואל הזה יושב עליו מהממוש". הכי פורץ דרך שארצנו מוכנה אליו, הם בגדים ספוגי נפטלין מהארון…