ראש כחול

להג על מראה חיצוני ועל המייק-אובר האחרון

פרועה מדי, אינפנטילית מדי, צבעונית מדי, מתירנית מדי. ככה אני, כל עוד זה נוגע למראה חיצוני. אצלי כל יום פורים, וארץ ישראל פשוט לא מצליחה לעכל את זה. את כל מסגרות החיים, מהתיכון ועד חיי הכמעט-בוגרים אני מצליחה לעבור בלי להתפשר על סגנון אישי, תלוש מרוב תכתיבי האופנה, וגם מתכתיבי האנטי-אופנה. מתעקשת להיות משהו שלא רואים ברחוב. משתדלת לשמח לבב אנוש, לשעשע ולאתגר. אך במקום להריע לתעוזה שלי – המיינסטרים הישראלי מרים גבה. פה שומרים את התרועות לגבר שלובש ג'ינס מהוה וחולצה קצת מרופטת "אבל הקז'ואל הזה יושב עליו מהממוש". הכי פורץ דרך שארצנו מוכנה אליו, הם בגדים ספוגי נפטלין מהארון של סבתא. באופנה, כמו בכל תחום אחר בערך, המקום הזה הוא שממה שמרנית. פרצי יצירתיות ואינדיבידואליזם נתקלים בבוז. נסה להתלבש מוזר, ותהפוך לקוריוז. פרחות באוטובוס ותקשורת ההמונים ידאגו ליישר אותך לשתי הגזרות היחידות שנכון ללבוש באביב הזה, ולסקאלת צבעים שנעה בין אפור לבז'. אני לא מוכנה להתיישר לתלם הזה.

אופנות באות, הולכות, ובאות שוב. בגדים מתבלים. גם אנחנו מתבלים. העור שלנו יתקמט, הבשר ינשור, השיער ילבין. מראה חיצוני הוא דבר נדיר ובר חלוף. החיים יקרים מדי בשביל לבזבז אותם על "להיות בסדר". עבורי, התעסקות בלבוש ובשיער היא עוד הזדמנות למתוח גבולות, לנסות נסיונות, ואולי גם לעורר מישהו מכם מתרדמת-הסטייל שלכם. אני מודעת לכך שאני עושה טעויות, וזה לא מדאיג אותי. יודעים למה? כי אלה שאינם עושים טעויות – הם אלה שלא היה להם אומץ לנסות.

הנסיון הכחול

השנה עשיתי את הלא יאמן. אחרי המייק-אובר המתוקשר שלי מוורוד לשחור לפני שנה, חזרתי לוורוד. עד כדי כך וורודה נהייתי, שסובביי שכחו שאני יכולה לעטות עליי צבעים אחרים. פורים היה הזדמנות מצוינת עבורי לזעזע את סובביי המסכנים והמבולבלים ממילא בצבע חדש. הצבע נבחר לפי גחמה רנדומלית (זה יתאים לי לעיניים, או משהו!) ולפי המלאי שבחנות צבעי-השיער הקרובה לביתי. מה שיצא, הוא גוון כחול-טורקיזי, מבהיק, מרשים, ומסובב ראשים. בערך באותה מידה כמו הוורוד הישן והטוב שלי.

האמתלה: תחפושת כחולה כללית כלשהי, שניתן לכנות אותה "אווטאר-פקאצה", או בגרסה המתקדמת והפשוטה יותר – "נערה יפנית".

"נו, אז את מתכוונת להישאר עם הכחול?"

קודם כל: תפסיקו לשאול אותי את זה. בבקשה. איני מרחמת על הקורבן המסכן, האיש שבו תיגמר לי הסבלנות.

והתשובה: לא, לא אשאר עם הכחול. אין לי מספיק בגדים כחולים כדי להחזיק מעמד עם צבע השיער הזה. השינוי מרענן והתגובות סך הכל חיוביות, אבל אני מזוהה עם וורוד יותר מדי. בינתיים אני מחכה שצבע השיער ידהה בטבעיות. אלא שהכחול החדש הזה מגלה עמידות מפתיעה ומתעקש להישאר רווי ונאה.

אכלתי את זרוב הוורודה! אני התאומה המרשעת שלה

טיפים טובים לשיער גרוע

רבים מכם ודאי תוהים: איך כל כך הרבה מהשיער שלי נשאר על הראש? ויתרה מכך: איך הוא נראה יחסית פחות מזעזע ממה שהייתם מצפים ממנו? אי אפשר לומר שהשיער שלי בריא, אבל איכותו, באופן משונה, סבירה יחסית להתעללות שהוא עובר. ההתעללות כוללת צביעות חוזרת ונשנות במשך שנים רצופות, ומדי פעם גם פן או גיהוץ. הנה הסודות המקצועיים שלי. וכשאני אומרת מקצועיים, אני מתכוונת לא-מקצועיים, ומתריעה: קחו כל מילה שאני אומרת בערבון מוגבל.

  • חימצון: רצוי לחמצן לעיתים רחוקות ככל הניתן. מי חמצן מזיקים. תנו לשורשים שלכם הפוגה.
  • רווייה: צבע מסוג שטיפה, כלומר – כל גוון בלתי-טבעי, שאינו מכיל מי חמצן, יורד במים תוך מקלחות ספורות. מצד שני, הוא לא באמת מזיק. החמצן הוא זה שמזיק. כדי שהשיער הוורוד/כחול/ירוק/מוזר-כללי-אחר ימשיך להיראות טוב, צריך להמשיך ולצבוע. אין חוכמות ואין קיצורי דרך. שטיפה דהויה נראית כמו שדה טרשים יבש, והדרך הכי כיפית להימנע מהלוק המייאש הזה, הוא עוד ועוד ועוד פיגמנטים. (*זהירות: ממכר)
  • חיסכון: פיגמנטים עולים כסף. כדי לחסוך כסף, דללו את צבע השטיפה שלכם עם כמות שווה של מרכך שיער. סמכו עליי: התוצאה יוצאת טובה באותה מידה כמו עם צבע טהור.
  • חפיפה: מומלץ לחפוף רק כשבאמת באמת חייבים. אם לשיער אין ריח ניכר של עשן או מראה ניכר של שלולית נפט, אל תחפפו. חפיפה גם תחליש אותו, וגם תגרום לפיגמנטים המשונים שלכם לדהות. כל זה לא אומר שאתם לא צריכים להתקלח.
  • גיהוץ ופן: לפעמים אין ברירה, אבל גם בהם נסו למעט ככל הניתן.

לסיום הפוסט אאחל שיהיה לכם פורים שמח 365 ימים בשנה!

כל התמונות בפוסט צולמו על ידי תומסו.

13 Comments

  • AmilyG

    16:28 3 באפריל 2011

    שינוי מרענן :) באמת מתאים לך לעיניים.

  • גלוש

    4:59 6 באפריל 2011

    וואי ממש מחמיא לך לשיער , הוא ממש ניראה בריא!
    ממליצה להשאיר!

  • Purple Mushroom

    11:48 7 באפריל 2011

    תודה רבה על הברכה הנחמדה :)
    את באמת משהו מיוחד מאוד לחיוב ולטובה :)
    אני אוהב את פורים, כי נולדתי בשושן פורים.
    מתחפש לבן אדם נורמלי כל השנה (גם באשפוז האחרון, או שלא) :)
    ולהתראות בפוסט\איוונט הבא :)

  • ליז

    20:22 7 באפריל 2011

    מקסים.. אפילו יותר מהוורוד
    גורם לי להתגעגע לימים ההם

  • ברהברה

    21:57 10 באפריל 2011

    תכלס עדיף לך כחול. אולי בגלל שקצת נמאס באופן כללי מהוורוד.

  • AskHow

    1:37 11 באפריל 2011

    הכחול זה הורוד החדש…. בקיצור – מחמיא לך… יפה !

  • מרינה גולדשטיין

    15:46 25 באפריל 2011

    הראש הכחול שלך מהמם…עכשיו…אדום מותק…הכי אין…אם לא ה….

  • קרנאור

    11:14 26 באפריל 2011

    וואו, מי אותה יצרנית צבעי שיער נדירה שצבע כחול מתוצרתה שורד כל כך הרבה?

  • מילה

    14:21 30 באפריל 2011

    וואו זה נראה ממש טוב. יש לי שאלה, אם היה לךל שחור לפני הכחול איך הוא נצבע כל כך טוב? או שעשית חמצון?
    יש לי שיער חום וכל פעם שניסיתי לצבוע לסגול או אדום זה בקושי נצבע..

  • מאיה.

    16:24 10 במאי 2011

    זרוב. אני פשוט מתה עליך תדעי את זה. יצא לי לפגוש אותך מספר פעמים בחיי, אם זה במועדון , בתאילנד .. וגם דיברנו אבל בטח לא תזהי אותי .
    אני פשוט מתה על התעוזה שלך …!!! הלוואי הלוואי היה לי את האומץ הזה שיש לך ללכת עם הטעם שלך ולא לשים זין .
    כל הכבוד לך . !
    את כן מהוווה השראה ..!

  • ארינה

    19:25 20 במאי 2011

    שינויי ממש יפה , ומיוחד :)
    תנסיי ירוק, נראה ליי שזה יתאיים לך ; )

  • נעמה

    13:36 22 במאי 2011

    אנחנו לא מתבלים עם השנים, אנחנו משתבחים :)

  • jul

    11:01 19 באוגוסט 2011

    אני גם אוהבת סיגנון מיוחד, ונורא מגניב שאת ככה! מאוד מעניין אותי לדעת אם את עובדת איפשהו? מקבלים אותך לעבודה ככה? כי לי יש קעקועים ועושים לי בעיות ואת יודעת חייב עבודה, אז אין לי מושג מה לעשות.

עכשיו תורך להגיב
או הכנס