חיי הלילה של קו טאו
כיף במידה סבירה עם מחסור חמור בלסביות
לפני שהגענו לקו-טאו, אמרו לנו שזה מקום "קטן", ש"אין בו מה לעשות", ו"אין לאן לצאת". המפונקים שאמרו לנו זאת מעולם לא הדירו רגליהם למקומות כמו רישיקש (כל המסעדות נסגרות ב-11),
לפוסט המלא >
החברים של בעלי
הגיעו מישראל בשביל תומאסו, אבל שימחו אותי
אתמול באו לסיומם שלושה שבועות משובחים. במובנים רבים, המשובחים ביותר בטיול שלנו. בחודש החמישי למסע, כשכבר התרגלנו לבדידות, הצטרפו אלינו שני החברים הטובים ביותר של תומאסו: נמי (שם חיבה) ועורלי
לפוסט המלא >
הרשימה
הגיע הזמן לעשות מעשה! אני כבר לא ילד. כלומר – אני מתנהג כמו אחד, אבל אנשים אומרים לי "זה לא מנומס לינוק", אז אני מניח שמשהו השתנה. הנה ההבטחות שלי לעצמי ולכם וגם האתגרים
קשה לי לעשות דברים! בביה"ס אני יכול לספור על אצבעות יד אחת של אבא שלי, שחסרה לו הזרת, את מספר הפעמים שבהם הכנתי שיעורי בית. אני פשוט לא אוהב לעשות.
לפוסט המלא >
אי דיליה
קופנגן: גן עדן שהוא מלכודת
קופנגן. אי שהוא השמש. הוא תמיד שם, בוהק, יפהפה, מושך ומלא פעילות. הוא יחמם אותך באורו וירעיף עליך אנרגיה. אבל תגזים איתו הוא יותיר עליך כוויות. תיקח צעד אחד קרוב
לפוסט המלא >
כל המסיבות של קופנגן
מדריך זרוב לחיי הלילה של האי
קופנגן הוא אי המסיבות. יש בו מה לעשות מעבר לחגיגות, אבל אם כבר הגעתם לאי הזה, אתם מוכרחים לבלות עד שיכאבו לכם הרגליים. אין לילה משעמם בקופנגן. שלוש-ארבע פעמים בשבוע
לפוסט המלא >
הדב(ר)ים ההכרחיים
אם הייתי צריך לכתוב את הדברים שהיו הכרחיים לפני הטיול, הרשימה היתה ארוכה בהרבה. עכשיו אני בן אדם פשוט
יש משפט סיני עתיק שאומר "גם הקיסר כשהוא ישן, תופס רק את השטח של הגוף שלו". מכיוון שהסינים הולכים להשתלט על העולם בשנים הקרובות, אני מציע שתשננו את המשפט הזה.
לפוסט המלא >
הכונן נמחק. הפייסבוק נחסם. הכסף אזל.
זרוב ותומאסו מחשבים מסלול מחדש, וזקוקים לעזרה מכם במציאת עבודה חקלאית בניו-זילנד
הכאפה נחתה על לחיי בעוצמה, אך נשארתי יציבה. נבהלתי, נפגעתי, קמלתי. אבל כל זה עבר. הבנתי את הסימן: זה הזמן לצמוח. להתגמש. להשתנות. להשאיר את העבר מאחור וללכת עם הפנים
לפוסט המלא >














