Cool as Frank Black

לקראת הופעת הפיקסיז הקרובה, נילי חנקין מספרת על הפעם שגרמה לפרנק בלאק לשפוך על עצמו בירה

ראיתי את הפיקסיז בלונדון. זהו, עכשיו זה שלי לתמיד. גם הצבא של 50 אלף גרמלינים לא ייקח את זה ממני.
בשנת 2009 הפיקסיז חגגו את יום ההולדת ה-20 לאלבום "דוליטל" ולציון האירוע יצאו לטור אירופאי שהתחיל בלונדון באוקטובר. כל הכרטיסים ל-4 הופעות בבריקסטון אקדמי נחטפו בערך תוך שעה. האנגלים מעריכים אמנות גבוהה.
לא ברור מהו סוד הקסם של הפיקסיז. אם אלה מלודיות וריפים מושלמים שנשמעים כאילו לא מהעולם הזה. אם זה קולו המלאכי של פרנק בלאק, שנשאר כזה גם כשהוא צורח. אם אלה טקסטים אוונגרדיים וסוריאליסטיים על כל מיני נושאים מקוריים, כמו חייזרים, איברי גוף ענקיים וגילוי עריות. או אולי זאת קים. בעיני קים דיל לא בדיוק בחורה. היא פשוט לא נתפסת כאישה ואין לה גיל, ובגלל זה היא מושכת את כל הגילאים והמינים. להקת Dandy Warhols  הקדישה לה שיר ""Cool as Kim Deal.

בריקסטון אקדמי הוא המקום הכי מתאים להופעה של הפיקסיז. מקום קטן למדי ששומר על אווירה אינטימית ואפלולית. על הקיר תלוי התמרור הכי מצחיק בעולם שאוסר גלישה על ראשי הקהל (סטייג'דייבינג).

 

התור השקט והמסודר לפני ההופעה מאד הרשים אותי. האנשים היו עדינים ונעימי הליכות. אני, בהמה ישראלית,  נעמדתי בראש התור כאילו עמדתי שם תמיד. כאשר בזמן ההופעה נמחצתי עד כדי כך שכל הפירסינגים שלי כאבו, תהיתי לאן נעלמו כל האנשים העדינים שראיתי בהתחלה.
הסט-ליסט בכל ההופעות של הטור היה זהה: הפיקסיז ביצעו את האלבום "דוליטל" בשלמותו, כולל צידי b. זאת הייתה משימה אמביציוזית ולא פשוטה, להחזיק טור שלם רק עם ביצוע של אלבום אחד. הפיקסיז עשו את זה בגדול.

 

להופעת חימום עלתה להקה בשם "The Big Pink". הזיכרון הטוב שנותר לי מהם הוא מתופפת יפהפייה ממוצא אסיאתי בתחתונים.
ההופעה של הפיקסיז התחילה בהקרנת קטעים מתוך הסרט הסוריאליסטי "כלב אנדלוסי" ("Un Chien Andalou") של לואיס בונואל וסלוואדור דאלי. השיר "Debaser", אולי השיר הכי מזוהה של הפיקסיז, הוא מחווה ל"כלב אנדלוסי". פרנק בלאק כתב שיר נונסנס מהול באי-שפיות. בסצנה המפחידה המפורסמת, בה חותכים לשחקנית את העין עם תער, הפיקסיז יצאו לבמה. יכולתי להריח סכנה מתקרבת באוויר.

 

אני לא יודעת איך הפיקסיז מצליחים להטריף את הקהל. הם ממש לא נראים כמו כוכבי רוק. הם לא יפים בצורה קונבנציונאלית. לחלקם אין הרבה שיער. או קו מותניים. הם כמעט ולא מדברים בין השירים, חוץ מקים שנראתה קצת מופתעת מתגובת היתר של המעריצים. אנשים התעלמו מהתמרור המצחיק, המאבטחים לא הספיקו להוציא את כל הצוללים. קטינים שיכורים צרחו "Kim marry me ". ראיתי את עצמי לרגע בגיל ובמקום של קים. בריקסטון אקדמי מלא בילדים שסוגדת לי. לא, לא בריקסטון, וומבלי… לא, וומבלי לא מספיק לי גם… אצטדיון רמת-גן לא מספיק לי… לא מספיק לי… לא…..

 

הלהקה הייתה במיטבה. קים נראתה כמו תיכוניסטית מתוקה ליד פרנק בלאק הקודר. ג'ואי סנטיאגו הבריק עם הגיטרה הנפלאה שלו. דייוויד לאברינג נתן שואו בתוך שואו עם סולואיי תופים.
אני אהבתי במיוחד את הביצוע של "Here comes your man". בזמן השיר הוקרן על המסכים קליפ שבו כל חברי הלהקה עושים פרצופים וקים מתעטשת.

 

בסוף ההופעה התבאסתי שזה היה רק "דוליטל" ושלא שמעתי עוד שירים שאני אוהבת. אבל בהדרן הפיקסיז חרגו מהקונספט והביאו אותה ב-Where is my mind"" מהאלבום "Surfer Rosa". באותו רגע הקהל איבד כל צלם אנוש.
אחרי ההופעה רכשתי כוס "דוליטל" רשמית שממנה אני עכשיו שותה את כל המשקאות שלי.

 

ההופעה הרביעית והאחרונה הייתה הטובה ביותר בטור הלונדוני. ככה זה בדרך כלל עם ההופעות הראשונות והאחרונות. בחוץ היה שמח. "המאפיונרים" מכרו את הכרטיסים ב-100 פאונד, מחיר גבוה מאד לכרטיסים בשוק שחור באנגליה ומחיר רגיל של כרטיסים בישראל.
נתקלתי בבסיסט של להקת "קייזר צ'יפס" סיימון ריקס, בחור ביישן עם שיער מתולתל, שחיפש כרטיס לחברה היפהפייה שלו. שניהם היו ממש מקסימים. לא האמנתי שהוא חיפש כרטיס "כמו כולם" ולא עשה טלפונים ל"אנשים הנכונים" בפנים.

 

בחימום הייתה להקה צעירה ורעבה מלידס "Dinosaur Pile Up".
באותו ערב נפגשתי עם הפיקסיז במרתף החשוך של בריקסטון. ציפיתי לראות שוב את סיימון הקייזר, אבל הוא לא היה. מישהו אמר לי שראה את מרק אלמונד, אבל אני לא בטוחה שזה היה באמת הוא. הכי חבל לי שקים דיל לא הייתה שם.
פיקסיז! אני לא מאמינה!!! אמרתי לעצמי שאני חייבת להיות קולית כמו קים דיל, אבל האלטר-אגו המתלהב שלי קופץ ורוצה חתימות.

 

ראיתי את דייוויד לאברינג בכובע הקסקט האופייני לסגנונו האישי האופנתי. בהפסקה מהפיקסיז דייוויד פתח בקריירה של קוסם. הקסמים שלו היו בעצם ניסויים מדעיים שהוא עשה על הבמה בעזרת מכונות מוזרות שבנה בעצמו. דייוויד דחה את ההצעה של  Foo Fighters להיות המתופף שלהם.
דיברנו קצת על להקות בריטיות ששנינו אוהבים והוא כתב לי שיר קטן.
ואז בא האיש שלי, פרנק בלאק.  מאד קשה לי להמשיך ברצף קוהרנטי של הסיפור, כי ככל שאני מתעמקת בסיפור הזה ובפיקסיז בכלל, פרנק בלאק נראה לי יותר ויותר שווה. לא חשבתי עליו ככה לפני כן.
כשאני מסתכלת על התמונה של פרנק ואשתו ויאולט קלארק, אני חושבת שיש אהבה אמיתית בעולם. נדמה שיש ביניהם הרמוניה מושלמת. לא מזמן הם הקימו ביחד להקה בשם "Grand Duchy" שהוציאה אלבום מצוין. זה ממש כיף לשמוע את פרנק בלאק מספר איך הוא שם לילדים שלו די.וי.די. עם סדרות דוקומנטריות של הבי.בי.סי., והילדים כבר מדברים עם המבטא של סיר דיויד אטנבורו. אני כל כך שמחה שמישהו ראוי כמו פרנק בלאק מתרבה.

 

כשביקשתי חתימה מפרנק בלאק, הוא הפיל את הבירה שלו. הרגשתי קצת לא נוח, אך זה קרה לא באשמתי. אני לא יכולה להיות אחראית על כל הרוע שקורה בעולם. בדיעבד הצטערתי שלא שפכתי בירה על עצמי, הייתי מבקשת ממנו לנקות אותי.
פרנק בלאק הוא בחור ממש קול. בן אדם שכתב את כל הטקסטים המופרעים האלה נראה הכי שפוי ורגוע. אנשים עדיין קוראים לו בשמו האמיתי – צ'רלס .

 

כאשר הגיע הזמן ללכת, פרנק בלאק נישק אותי לפרידה. אני הרגשתי כאילו אני בת 16, מה שמעולם לא הייתי. לפחות לא בתחושה.
הוא הקרין כוח פוזיטיבי, יציבות ובטחון – כל מה שחסר לי. הלכתי משם עטופה בענן של הדברים הטובים האלה. האמונה באנושות חזרה אלי באותו ערב. ראיתי את השאריות של הענן בבוקר במראה.
בדומה לגיבור השיר של Dandy Warhols שמחפש חברה קולית כמו קים דיל, אני רוצה פרנק בלאק אחד פרטי משלי. שיעניק משמעות שפויה שבה אוכל להיאחז. ושיהיה ממש קול.

The article in english

2 Comments

  • Purple Mushroom

    10:51 3 ביוני 2010

    עכשיו הצלחתי לסיים לקרוא אותך :)
    היום בבוקר בטיים אווט, השוו את הפיקניק תל אביב 2010, לוודסטוק 1969. ההופעה של הפיקזיס בתל אביב, תיהיה גולת הכותרת. אנחנו כ"כ הולכים להיות שם :)
    זמזמתי הבוקר ברחוב כצנלסון את here comes your man.
    השנה התחלתי את הקריירה המוסיקלית שלי. בתל אביב, למוזיקאים וליוצרים היהודיים, יש את הפוטנציאל להרים יותר גבוה את סצינת המוסיקה בתל אביב, למקום מאוד היסטורי וחשוב בעולם :)

  • inbal

    23:24 5 ביוני 2010

    איזו חוויה, עושה חשק לעוד ועוד מוסיקה טובה…

    אוי קים דיל קים דיל
    No bye, no aloha
    Gone with a rock promoter
    A rock promoter
    I know, I saw
    And now may die

עכשיו תורך להגיב
או הכנס