יולי 21, 2012 Alizarin Zroob 12Comment

תקציר הפרקים הקודמים

במרץ קיבלתי את ההודעה המרגשת: התקבלתי למסלול שבו ייחלתי לעצמי ללמוד, לימודי תקשורת אינטראקטיבית באוניברסיטת ניו יורק! יחד עם הבשורה המרגשת הגיעה ההבנה הכואבת שאין לי, ומעולם לא היה לי, מספיק כסף כדי לממן תואר כל כך יקר. הוא כל כך יקר, שסביר להניח שאף סטודנט לא יכול לממן אותו בלי אבא מאוד עשיר, עבודה מעולה, או הלוואה אסטרונומית. שלושה דברים שלא היו ברשותי. אבא שלי לא רק שאינו עשיר: יתכן כי אינו קיים. כתבתי לו אי-מייל ביום בו התקבלתי ללימודים, והוא לא ענה לי מאז. בתור סטודנטית זרה באמריקה אסור לי לעבוד, במיוחד לא בשנת הלימודים הראשונה, ובתור מי שאינה עובדת – שום בנק לא יהיה טמבל מספיק לתת לי הלוואה.

 

הבעיה הייתה מסובכת בצורה בלתי מתקבלת על הדעת. לכן, פניתי לפתרון בלתי מתקבל על הדעת. תקשורת אינטראקטיבית הוא התחום שבכוונתי ללמוד: תקשורת אינטראקטיבית הולכת לקנות לי את התואר הזה, כך החלטתי.

 

 

קמפיין עם קהל יעד של איש אחד

 

צילום: יולי טייטלר, איפור: קורן רוזנפלר, סטיילינג והפקה: ליה מריונטה, גל דולב, מוז
צילום: יולי טייטלר, איפור: קורן רוזנפלר, סטיילינג והפקה: ליה מריונטה, גל דולב, מוז

הכנתי פוסטר אינפוגרפי מאיר עיניים הפונה למיליונר מייקל רות', שמחזיק תחת חסותו את תאגיד התקשורת הבינלאומי IPG. התאגיד כולל גם את חברת מקאן אריקסון בה אני עובדת, ושאר ערוצים ומשרדים שעוסקים בעיקר בפרסום על גווניו השונים. הפוסטר, שפורסם בפרופיל הפייסבוק שלי, קורא למר רות' לממן את הלימודים שלי, ויתרה מכך: הוא נועד להוכיח למר רות' שכדאי לו להחזיק איש מקצוע כמוני בצד שלו.

הראשונים ששמעו על הרעיון לפני שהפוסטר עלה לאוויר, כינו אותי מפגרת. לקחתי את זה כמחמאה והמשכתי להאמין שהרעיון היה כל כך מופרך, שהוא חייב לעבוד. וזה עבד.

הקמפיין הקטן שהפקתו עלתה לי אפס דולרים בדיוק, זכה למאות share, אלפי like, כתבות באמצעי התקשורת הגדולים בארץ (ובקרוב גם בחו"ל), והמון תמיכה, אהדה והזדהות. רק טרולים ספורים הגיבו "פרזיטית!" וחזרו למאורות שלהם.

 

התוצאה

לקח למסר יותר זמן משציפיתי להגיע ליעדו. ארבעה שבועות עד שהגיעה התשובה המיוחלת לתיבת המייל שפתחתי במיוחד בשביל מייקל. לא ידעתי איך הוא יתייחס לדרישה החצופה שלי: האם יראה את זה כניסיון קיקיוני לגזול כסף מכיסו? אבל לא. הוא ראה את זה כהזדמנות: הזדמנות לעזור לי להגשים את החלום שלי, ולזכות בי כעובדת מסורה, אסירת תודה, ועם ביצים בגודל של אגוזי קוקוס.

 

לא דיברתי עדיין עם מייקל רות' עצמו. הוא הורה על בוורלי, מגייסת הטאלנטים של התאגיד, ליצור עמי קשר. השיחה שהתקיימה איתה הייתה חיובית מאוד, והשורה התחתונה הייתה כזאת: "נשמח לעזור להגשים את החלום שלך. אנחנו לא יכולים לממן לך את הלימודים, אבל נמצא לך את העבודה הכי מתאימה במשרדים שלנו בניו יורק".

 

הבוס שלי, מייקל רות'
הבוס שלי, מייקל רות'

וזה, מבחינתי, אידאלי. המשמעות של זה היא אישור עבודה חוקי, משכורת, יכולת לקחת הלוואה, עוד ניסיון רלוונטי בתחום, וחיים פעלתניים, לחוצים ומרגשים – כמו שאני אוהבת. עוד אין לי מענה לכל השאלות, והרבה עבודה בירוקרטית קשה לפניי, אבל אני יודעת שאני הולכת לעשות את זה: אני הולכת להגשים את הקשה, היקר, והשאפתני מבין החלומות שהיו לי אי פעם.

 

לא הייתי יכולה לעשות את זה בלעדיכם.

אני חייבת לכם תודה
אני חייבת לכם תודה

המסקנה

 

העולם נעשה קטן יותר עם כניסת האינטרנט לחיינו. הכל נגיש יותר: מידע, אנשים, והמטרות שלנו. רק תחשבו לעצמכם – אם אני, פרחחית מישראל, יכולה לדבר ללב של מיליונר ניו יורקי – מה עוד יכולה רשת האינטרנט להשיג? הקמפיין הזה גרם לי להאמין יותר בעצמי, ובכוח העצום שהכלי הקרוי אינטרנט מעניק לאדם הקטן. בשנתיים הבאות ב-NYU אלמד על האינטרנט כל מה שאפשר ללמוד. מה המטרה שלי, אני כבר יודעת. היא לא להשתמש בכוח של האינטרנט כדי לדחוף לצרכנים שירותים ומוצרים שהם אולי צריכים ואולי לא (מה שהכניס ויכניס לכיסים שלי עוד הרבה כסף). המטרה של החיים שלי היא להשתמש באינטרנט כדי לעשות את העולם הזה מקום טוב יותר, או לכל הפחות, לא עד כדי כך גרוע.

אתם מוזמנים להמשיך לעקוב אחריי פה ובפייסבוק, יש לי תחושה שהשנתיים הבאות הולכות להיות מאוד מעניינות.

12 thoughts on “כך הגשמתי את החלום שלי

  1. באמת כל הכבוד על התעוזה. מקווה שהמשרה אצל מר רות' תזכה אותך באשרת עבודה.
    בטח שאלו אותך לפניי, אבל מה לגבי מלגה?

  2. למען ההגינות את חייבת להודות שרוב התגובות בכתבה של ynet היו שליליות, ואת וחברותיים נאבקתם בשיניים בשביל להטות את המאזן לטובתכם.. אחת התגובות הראשונות שהגנו עלייך הייתה שלי. אבל פתאום הבנתי מה מעצבן אותם.. אולי תעוזה זו מילה יפה יותר לחוצפה, את לא חושבת שהחברה במשרד יעריכו אותך פחות בגלל זה?
    אני לא פותח מלחמת טוקבקים, באמת שאין לי כוח לזה, רק רציתי לשאול את השאלה הזו.

    1. אתה מתכוון לחבר'ה במשרד בניו יורק? לא נראה לי, אני סך הכל עובדת מאוד חביבה וידידותית ולא נדחפת וגסת רוח כמו שהיית מצפה ממני להיות 🙂

  3. סיפור מדהים. דוגמא לאיך מחשבה יוצאת מציאות. היתה לך תמונה ברורה וחד משמעית, ועם תעוזה התמדה ונחישות בלתי מתפשרת השגת את היעד.
    וזה מה שאני אומר תמיד למתאמנים שלי, זה לא הסוף עד שהחלטת שזה הסוף.
    בהצלחה רבה  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *