"פעם היו שלוש שוטרות מהממות שקיבלו משימות מה זה מסוכנות.אני הוצאתי אותן מכל זה ועכשיו הן עובדות אצלי. קוראים לי צ'רלי. צ'רלי ביטון"
ככה בערך התחילה הסידרה הטלויזיונית "המלאכים של צ'רלי".
אנחנו כינינו את שלושת המלאכיות פארה ז'קלין וסברינה -"שוקולד מנטה מסטיק".
אתמול בערב פארה'לה הלכה לעולם שכולו מלאכים של צ'רלי.
בשנות השבעים כולם רצו תסרוקת כמו של פארה. אפילו אני. אבל השיער שלי היה שמן
ומקורזל מדי.
בכל בית היה מינימום פוסטר אחד של פארה בביקיני כי עוד לא המציאו את החוטיני.
פארה המחישה איך אפשר להתגבר על רוצחים אכזרים,להסתבך בהרפתקאות מסעירות חושים, ומרדפי מכוניות במקומות אקזוטיים בלי לקלקל את התיסרוקת והפן.
אוי פארה פארה. עכשיו את מלאך בעצמך.
מנצנצת אלינו מלמעלה
כמו טיפת זרע של בן עשרה על ספת קטיפה אדומה.
הספד ממש יפה, חבל שהוא כל כך קצר
זאב, כשאמות, אני מבקשת שאתה תנסח את הכיתוב על המצבה שלי. בתקווה שגם אני אזכה לאזכור של טיפות-זרע-טיפש-עשרה בהספד שלי.
יופי של הספד! מרגש. עכשיו גם מייקל מחכה למילותייך ובכלל נראה לי שכדאי שתהיה לך כאן פינה כזו מרגשת וחמה של הספדים.
מייקל פחות סקסי מפארה
אני מנחש שההספד למייקל זה בערך אותו הדבר רק שהוא מתחיל הפוך, ז"א מטיפת זרע של בן עשרה על ספת קטיפה אדומה.
too soon?
יהי זכרה ברוך.
גם אני מחכה להספד על מיכאל יעקובסון.
קראתי הספד כלשהו בתפוז, מאוד מרגש.
קשה לעכל.
וברשת גימל בישרו גם על מותו של ג'ו עמר.
מקווה שהמוות יפסק מתי-שהוא.
שהמשיח יגיע (בקרוב,אמן)….
היא מתה בעיתוי גרוע, אף אחד לא התייחס בגלל מייקל ג'קסון הפלוץ..