גאגא: משיח, שטן או טינופת?

אלף פרצופיה של ליידי גאגא, לכבוד פרק ספיישל גאגא ב-glee

לפני כחצי שנה נדבקתי בחיידק הגאגא. פוסטים של אהבה כתבתי לה, שיערי קיצצתי לכבודה, התלבשתי בדמותה, והתנהגתי בצורה שלא הייתה מביישת את מורשתה. אהבתי אל הגאגא כאשה וכתופעה לא שכחה.רק קצת התמסדה, התברגנה, כמו כל אהבה וותיקה וטובה. והיום, לקראת פרק ספיישל גאגא של Glee, אני נזכרת שוב בה – ובתוכן העסיסי הסובב אותה.

אחת מתחפושות הגאגא שלי. אני קוראת לזה "ליידי גאגא כפי שהייתה נראית לו הייתה רוסיה ועניה"

ליידי גאגא – משיח השטן, או מבשרת התבונה?

עידו הרטוגזון השתטח לרגלי הגאגא תוך ניתוח אינטלקטואלי מדוקדק של דמותה המשיחית. הפוסט שלו היה מפגן מעורר קנאה של הערצה בוגרת ושכלתנית. הלוואי וגם אני אדע לכתוב ככה בבוא היום. הלוואי ואשכיל עד כדי כך.
ומולו, צץ המאמר "שירת הסירנה" מתוך האתר "אמת אחרת". הוא גורס כי ליידי גאגא אולי משיחית,  אבל מעלה את השאלה – עבור איזו כת? הטענות המופנות כלפיה בכלל, וכלפי המתרחש בקליפ "אלחנדרו" בפרט, מקשרות את ליידי גאגא לשטן, לכת האילומינאטי, ולרוחות של שחיתות מוסרית ומלחמה המנשבות על המערב. מי צודק ומי טועה, לא יודעת. מה שבטוח – שניהם מאירי עיניים.

בעודי קוראת את המאמרים, אני מבינה רובד נוסף וראוי להערצה בפועלה. ליידי גאגא מביאה לתודעה הציבורית את הדבר החשוב והמיותם ביותר בתחום הפופ. לא דת או אנטי-דת, לא מין, לא אופנה ולא מלחמה. ליידי גאגא מביאה למפתן דלתנו מטלה/מתנה הכרחית וחיונית: היא מביאה לנו את החשיבה. בכל קליפ וקליפ היא מאלצת אותנו לעבור תהליך מחשבתי של פתרון תעלומה. מפגישה אותנו עם וויזואליה קיצונית שצריך לצפות בה שוב ושוב כדי להתחיל להבין, זורקת את הזיכרון שלנו לתוך מאגר אינסופי של מטען תרבותי. התכנים שהיא מגישה לנו מעוררים ומגרים, אבל לא רק את החושים, אלא גם את המוח. הפירוש ליצירתה יכול להיות סגידה עיוורת לאופנה, ויכול להיות כפירה בנצרות. זה לא מה שמשנה: מה שמשנה, הוא עצם הניסיון שלנו לפרש פופ בצורה מקיפה ועמוקה יותר מאי פעם. לראייה – מי קרא מאמרים מורכבים, מעניינים ושונים כל כך אודות אמן פופ אחר? תראו לי טקסט באותה רמת תחכום בנושא בריטני ספירס. לא אופתע אם לא תמצאו. כי בריטני, אף שכבודה במקומה מונח, פורשת בפנינו סיפור כלשהו, לא מקורי במיוחד. ואילו ליידי גאגא זורקת לחלל האוויר צרור של שאלות בלא מענה, ובכך מציתה דעות ודיונים מרחיבי דעת.

ליידי גאגא בזבל

לא תאמינו מה הביא הטאמבלר לפתח לפטופי הבוקר. פתחתיו, ולמול עיני מתנוססת תמונתה של הנסיכה גאגא, נחה בתוך פח זבל.

מה את עושה שם?!

תיכף הוטחה דעתי השברירית בדפנות הטעם הטוב. זה כל כך רע, שזה הלך ונהיה טוב, ואז חזר להיות רע! התמונה הגיעה מתוך הטאמבלר הצנוע של הצלם הראוותן טרי ריצ'רדסון. האינסטינקט אומר – פפרצי. אולם מחקר קצר העלה כי התמונה צולמה לכבוד כתבת השער של רולינג סטון. כלומר, הושיבו אותה שם. הכל תוכנן בקפידה כדי להיראות כמו סליז אקראי. עיון בפועלו של ריצ'רדסון זה, מעורר שילוב מחליא של הערצה ובוז. בוז על ההתעקשות לרדת הכי נמוך שאפשר. הערצה על ההומור, הקלילות, וההצלחה להשתחל לפריימים ושכל כך רצה להשתחל אליהם. כך נראה אדם שהתמסר לאמנות הצילום בשביל שיוכל להתחכך בסלבז. וכל נראית עבודתו – בהתאם.

תוריד את הידיים שלך ממנה, אשמאי זקן, או לפחות תשטוף אותה לפני שאתה נוגע בה, היא הרגע ישבה בזבל

ליידי גאגא ב-glee

ליידי גאגא ומדונה הן שתי נשים שקוראות תיגר על התרבות כל שני וחמישי, ושתיהן היחידות שזכו לפרק ספיישל בעונה הראשונה של Glee. הפרק של מדונה שודר, ואילו הפרק של ליידי גאגא ישודר בערב יום שני, שזה יוצא כבר היום, באפיק 15 ב-yes. טיזר לפרק אתם יכולים לראות ב-yes walla. אני לא יודעת אם יצא לכם לראות glee, אבל אני מזהירה אתכם שהפרק המדובר מנצנץ וצבעוני פי שישה מפרק רגיל של glee.

הנה עמוד הנחיתה היפה והוורוד של קבוצת glee בפייסבוק. נראה אתכם מנחש מי עיצב (:

One Comment

  • Purple Mushroom

    9:50 29 ביוני 2010

    אני לוזר? (במבטא של שמעון פרס).
    פוסט מאוד מעניין.
    לקח לי חצי שעה לטעון את הדף בie ובכרום, וגם הפעלתי FF (מקרה חירום). וסגרתי מסנג'ר, ואז זה עלה. לא יודע על איזה וירוס באג נפלתי. ויכול להיות שהמחשב שלי גוסס גם.
    אבל הצלחתי לקרוא !

עכשיו תורך להגיב
או הכנס