פברואר 22, 2012 Alizarin Zroob 10Comment

המצלמות שלנו נשברו. ראשונה יצאה מכלל שימוש המצלמה הקטנה, החזקה, העמידה. שנייה איבדה את זה המצלמה המקצועית, היקרה. שבועיים שלמים, עד שתוקן הציוד, הסתובבנו בעולם בלי לצלם. זה הרגיש כמו נכות. כמו עירום שנורא דחוף לכסות ואין עם מה. כמו התרוצצות חסרת אחריות או משמעות.

הכל איבד מטעמו. הכוסיות במסיבות, האוכל בצלחות, השקיעות שמעל הים. מה הטעם בכל היופי הזה, אם אני הולכת לשכוח אותו?

לשם כך, אני משרבטת את הפוסט הזה. לפני שיברחו לי התמונות מהזיכרון. הרגעים הכי מדהימים שהיו לנו בקו-טאו, שהיו יכולים להיות מושלמים אם רק הייתה מצלמה לתעד אותם.

 

אחר הצהריים לקחנו מונית-סירה לאי הקטנטן קו-ננגיואן, שנראה כמו גלויה, ובילינו בו כמה שעות
אחר הצהריים לקחנו מונית-סירה לאי הקטנטן קו-ננגיואן, שנראה כמו גלויה, ובילינו בו כמה שעות
ארוחת הבופה הטעימה והמלהיבה ביותר שאכלנו בתאילנד, ובכלל
ארוחת הבופה הטעימה והמלהיבה ביותר שאכלנו בתאילנד, ובכלל
תומאסו ואני שכרנו קיאק באחד הימים, ויצאנו לגלות חופים נסתרים, דגים אקזוטיים, וכוסיות ערומות
תומאסו ואני שכרנו קיאק באחד הימים, ויצאנו לגלות חופים נסתרים, דגים אקזוטיים, וכוסיות ערומות
בלילה יצאנו לבלות ולהתיידד עם אוכלוסיית התיירות באי
בלילה יצאנו לבלות ולהתיידד עם אוכלוסיית התיירות באי

 

בערב האחרון בקו-טאו הייתה שקיעה יפה כל כך, שכמעט בכיתי. כלומר, בכיתי על זה שלא עובדות לי המצלמות
בערב האחרון בקו-טאו הייתה שקיעה יפה כל כך, שכמעט בכיתי. כלומר, בכיתי על זה שלא עובדות לי המצלמות

 

10 thoughts on “פוסט תמונות בלי מצלמה

  1. פוסט מצוין, אם כי עצוב קצת. אנחנו לא צילמנו כמעט את הירח דבש שלנו באיים האלו כי בחרנו לחוות יותר מאשר לתעד. אחרי 10 שנים הזכרונות מהחוויות האלו עדיין איתנו.

  2. זה כי אתם סג של גאונים – אני קוראת את הבלוג חודש אחורה ועולים בי זכרונות נוסטלגיים שטבועים בראשי בצורה רופפת כמו אלה שיש לי מגיל 3 באוקראינה 🙁

  3. ואו, זרוב, אליזרין, את יודעת גם לצייר מאוד יפה.
    אחד הפוסטים הטובים ביותר שראיתי בשנה האחרונה.
    יש לכם חופשה ממש מהממת. אני חושב שהייתם עדים לצילום של סרט פורנו גם :).
    כיף לכם. גם לי אין מצלמה, הגוף זוכר בתת מודע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *