מתחברת למחוברים

זרוב מחלקת למחוברים החדשים עצות בנאליות לקראת עלייתם לאוויר

איני יכולה לדווח לכם איך התהליך של "מחוברות" נראה עבורי במבט לאחור. אני משדלת שלא להסתכל לאחור יותר מדי. בינתיים העתיד שלי נראה לי מעניין יותר, והעבר – טוב, הוא מתועד, אוכל לחזור אליו ולהבין אותו טוב יותר כשאהיה זקנה, בלה ומשועממת. בטלוויזיה הביתית, כשהיינו נתקלים בשידורים חוזרים של "מחוברות", לא נשארנו להסתכל. ראינו את זה, חיינו את זה, למה לחזור שוב לדוש בתהליך המטלטל? תארו לעצמכם תהליך בריון, שבא, תופס אתכם בכתפיים, מנער אתכם קדימה ואחורה בעוצמה, ומשליך אתכם על אם הדרך. האם הייתם רוצים לחזור אליו לעוד סיבוב? אני לא. זה מה שהיה "מחוברות" עבורי, תהליך עוצמתי שניער לי את הצורה והחזיר אותי בערך לאותו מקום שהייתי בו, רק בשוק.

שלא תבינו לא נכון, דברים השתנו עבורי אחרי "מחוברות", בוודאי. השגתי את המטרות שהתכוונתי להשיג. לקחת חלק בתוכנית טלוויזיה מצליחה ואיכותית הייתה אחת מהן. ועכשיו כשסימנתי את הוי הזה, אני די נרתעת מהעניין. כי זה לקח הרבה יותר מסתם סימון של וי. אני שמחה שעשיתי זאת, גאה בעצמי, מעריצה את האנשים שלקחו בזה חלק, ובעיקר מאושרת שזה מאחוריי.

אתמול הגעתי להשקה של "מחוברים", שהייתה גדולה ומרשימה יותר מההשקה של מחוברות. ההקלה הייתה עצומה: תענוג להגיע לפרמיירה בלי כל העבודה והדרמה שכרוכה בהשתתפות בתוכנית עצמה. התפקיד שלי היה רק לשתות משקאות ולהתגלגל בתוך שאריות קלושות של אבק כוכבים. צלמי העיתונות צילמו אותי בלי שיהיה להם מושג מי אני. אחד מהם שאל: "רגע, איך קוראים לכם?" תומסו הציג את עצמו כאבנר, ואני הזדהיתי כשרית. זה היה מגוחך ונפלא. אם יש מישהו שמקנא בקהל – זו הייתה רק הדגמה קטנה לכך שהפרסום של "מחוברות" לא נוצץ, לא זהב, ולא ממש פרסום.

בשבוע שעבר נפגשתי עם המחוברות הישנות והטובות כדי לצפות בפרקים הראשונים של "מחוברים". זה היה איכותי, מהוקצע, ומעיק. שוב אותה שפה טלוויזיונית טעונה וכבדה שלמדתי על בוריה. הדמויות – מעוררות אהדה או תיעוב, מסקרנות ועגולות. מצד אחד – הייתי רוצה לראות עוד מהמחשבות ומהחיים הגבריים האלה. מצד שני, הצפייה מעייפת. כי אני לא יכולה להימנע מלראות את העבודה הכרוכה ב"מחוברים". ההפקה, העריכה, החפירה המאומצת בין שכבות ההגנה האנושיות אל עבר המוגלה של הנפש.

מה שלא יהיה, אני מזדהה ותומכת במחוברים האמיצים, גם באלה מהם שעוררו בי חלחלה בשני הפרקים שראיתי. זה לא אתם, זה רק הדמות הטלוויזיונית שלכם, אתם ואני יודעים את זה. מאחלת לכם שתדעו לקחת מהתוכנית הזאת את הדברים החיוביים שהיא נותנת. ובזה אני מתכוונת לתובנות שמגיעות ממבט מהצד על מה שהדמות הזאת שלכם מחצינה על המסך. זה, ואולי איזו הזדמנות מקצועית. אל תקראו טוקבקים. הם לא יביאו לכם שום תועלת, רק צער. אנשים ינסו להתקרב אליכם כי הם מרגישים שהם מכירים אתכם. זו דרך להשיג סטוקרים מלחיצים, אבל גם להכיר חברים חדשים ששווה להכיר. אל תתפסו תחת. זה לא כוכב נולד פה, ומה שהביא אתכם להיות "מחוברים" הוא האנושיות שלכם.

בזה נגמרו הקלישאות שהיו לי לחלק בפומבי. אישית, אשמח לקשקש ולרכל עם כל אחד מכם.

חונכת בגסות את ישי גרין המחובר הנבוך והמתוק. מתוך Ynet


המחוברים יעלו לאוויר ב-29.8 ב-HOT3, וישודרו כל יום ב-21:35

6 Comments

  • עדי

    1:31 24 באוגוסט 2010

    התוכנית הזו נגעה בי מאוד ואני קצת חוששת שהבנים לא יצליחו לעשות את זה באותה מידה. אם כי אני מקווה שכן. את מתכוונת לצפות בתכנית באותה אדיקות? 

  • Purple Mushroom

    7:34 24 באוגוסט 2010

    אנסה לראות (אם שותפה שלי תרשה לי).
    מאוד התאכזבתי שלא לקחו אותי לעונה הראשונה של "מחוברים".
    אין לי מספיק מרפקים, ובעמותת "אנוש" שהביאה אותי לככב בערוץ 2, יש אלמנטים מאוד מגבילים לקריירה שלי.
    -אליזרין, ישירות: את נראית די מבוגרת בתמונה הזאת שלך. תשמרי על עצמך, ואל תתישי את עצמך, אחרי ה-3 שנים האינטנסיביות שעברת. את יכולה קצת לנוח :)
    אלון :)

  • Alizarin Zroob

    9:01 24 באוגוסט 2010

    עדי – לא מתכוונת לצפות בה באותה אדיקות משתי סיבות:
    1. אני לא חייבת
    2. אני לא יכולה – הטלוויזיה שלנו לא מחוברת לשום תחנה בינתיים.
    עליי לבקש פרקים מההפקה בשביל לצפות בהם (:

  • איק

    16:37 8 בספטמבר 2010

    אחרי 8 פרקים שראיתי, חייבת לומר שהבנים יותר מעניינים מהבנות עד כה! זה מאוד מפתיע למען האמת. נהוג לחשוב שגברים פחות קומניקטיביים ועולמם רדוד משל הבנות, אבל מסתבר שהם אמיתיים יותר ושקופים יותר מהבנות, שסיפקו רגעים מרתקים אבל רוב הזמן היה נראה שהן מסתכלות על עצמן במצלמה ובודקות איך הן נראות, תוך כדי שהן נורא מודעות לעצמן וחושבות מה יחשבו עליהן. אני לא מבקרת אתכן כמובן, רק אומרת מה דעתי- זו תכנית טלוויזיה בשבילו ותו לא.
    בקיצור הבנים הפתיעו ובגדול. חוץ מהילד שנכון לעכשיו לא מעניין בכלל ואפילו מעט מעצבן וישי שגם הוא בודק איך הוא נראה כל הזמן… גולדן גאוני ומרתק וכך גם רן.
    ממליצה בחום לצפות!

  • gigi@t

    15:58 9 בספטמבר 2010

    בעקבות מחוברים התחלתי לצפות במחוברות והתמערתי קשות, אני כבר בפרק 30 בערך, בראיון איתך ועם הבנות בפנאי + את לא מוכנה לפגוש את צברי וגם שאר הבנות מדברות עליו כמו על אהוב שהכזיב. סליחה על הבוטות אבל מה הקטע?

  • אורי

    6:06 23 באוקטובר 2010

    את בחורה חמודה , שנונה , מותק אמיתית ( בטח לא רוצה להיות כזאת ), מה נסגר איתך לגבי הגיפה בבית ?
    זה בדרך כלל משקף את המציאות בתוכך , קחי זאת בחשבון ותתארגני על עצמך .

    אמא שלך מדהימה , אמיתית !!!

עכשיו תורך להגיב
או הכנס