מנה לי, מנה לי, מנאלי חביבה

הצ'יקן-סיזלר הראשון והמיתולוגי שלנו

שמה של מנאלי בלי ספק נובע מהאוכל הרב והטעים בעיירה זו, שגורם לך לרקוד ולשיר: "מנה לי מנה לי, מנה לי חביבה". המסעדות פה רבות ומפנקות. כדורי שוקולד מפנקים בג'רמן בייקרי, מומו טיבטי, ועוד הפתעות רבות שנישאר פה עוד כמה ימים כדי לגלות.
היום, הזמנו את אחת המנות המסורתיות של הודו (כלומר, של התיירים בהודו), הרי היא הצ'יקן סיזלר. אכלנו אותה במסעדת Evergreen. הגענו במטרה ברורה לכרסם את המנה המופלאה. צ'יקן סיזלר היה רעיון שנטווה במוחנו עוד לילה קודם לכן. ואכן, הגענו והשבענו את הרעב והנשמה. לאחר ציפיה של דקות ארוכות, התעופפו לעבר השולחן שלנו ששה-שבעה עופות לוהטים. תומסו ואני חלקנו אחד מהם, חיסלנו אותו עד הסוף, והיינו מוכנים לעוד מהעוף הנפלא הזה, למרות שהיינו "לא באמת רעבים".

צ'יקן סיזלר הוא עוף, שמטוגן יחד עם ירקות ברוטב עילאי של… אין לי מושג מה, ממש ממש טעים. הוא מונח יחד עם חופן צ'יפס על עלי כרוב רעננים, ומוגש על גבי מחבת כבדה, רותחת ומבעבעת. כשהוא מגיע לשולחן, הוא מספק מופע אורקולי שלם ומעורר תאבון.

YouTube Preview Image

הגימיק לא עוצר כאן. הוא ממשיך בטעם הנפלא של כל הרכיבים המפעפעים זה לתוך זה. הביס הראשון קצת מוזר – החיך לא רגיל לטעם הזה. מהביס השני ועד סוף הארוחה, החיך שר שיר הלל לרוטב הצהוב, הסמיך והמענג הזה. הזלילה נגמרה בהתפעלות כנה אך מופרכת בעוצמתה של יושבי השולחן מכל החוויה, והכרזה על התרנגולת הזאת כמנה מיתולוגית. עוד בטרם עזבנו את השולחן, תיכננו איך, מתי ואיפה אנחנו מזמינים את הסיזלר הבא.

אין תגובות

עכשיו תורך להגיב
או הכנס