חוויות דנטליות עם סקאנק אנאנסי

נילי חנקין שומעת, רואה וממששת את סקין, סולנית סקאנק אנאנסי, ואף יותר מכך!

יש יותר מדי קאמבקים מיותרים. יותר מדי אנשים מרוויחים מניצול ציני של תחושות סנטימנטליות שלנו. אבל סקאנק אנאנסי זה לא עוד איחוד עם סרחון של בוידם. כי לדעתי העולם זקוק לסקאנק אנאנסי.
הסיבה לאיחוד הייתה ביורוקרטית: הם היו חייבים אוסף להיטים לחברת ההקלטות שלהם. ואז חזר להם הטעם של העבודה המשותפת, עד כדי כך שהם הקליטו עוד 3 שירים חדשים. באפריל 2009 סקאנק אנאנסי נתנו כמה הופעות "סודיות" בלונדון בכל מיני לוקיישנים מחתרתיים ובסוף השנה עשו טור אירופי מוצלח.
כשמדברים על סקאנק אנאנסי – חושבים קודם כל על סקין. כי סקין היא התמצית המרוכזת.  בדומה לאב הרוחני שלה, דיוויד בואי, סקין היא שילוב נדיר של כשרון ואינדיבידואליות. סקין באמת נראית כמו ילדת מבחנה ממעבדת הגלאם של זיגי סטארדאסט.
היא שוברת את כל ההגדרות הקיימות – של מוסיקה, גזע, מיניות. בשיר ""Intellectualize my blackness – שעוסק במגבלות והסטריאוטיפים שסקין נאלצה להתמודד איתם כל הזמן. גם לונדון העליזה יכולה להיות מדכאת אם נולדים בחלק "הלא נכון" שלה, אזור מהגרים עני בבריקסטון. סקין גדלה במשפחה נוצרית אדוקה. היא יצאה עם בנים ובנות, כי זה היה טבעי בשבילה . המילה גיי לא הייתה קיימת בסביבתה הקרובה וכשהיא התחילה לשיר ולהופיע, חברות התקליטים ניסו לדחוף אותה למחלקת המוסיקה השחורה הממוסחרת הוויטני- יוסטונית, כי צירוף המילים "סולנית שחורה בלהקת רוק" היה אז בלתי אפשרי.
סקין היא התגלמות השלמות בעיני. במיוחד השיניים שלה, הן מדהימות ונראות אמיתיות. כשסקין פותחת את הפה, זה חגיגה דנטאלית אמיתית.
בבלוג שלה יש הרבה דברים יפים. כמו התמונה של הגברת המושלמת בביקיני או בפוסט אחר, כשהיא מספרת על איזה קרם שהופך את העור שלה למושך נשיקות. זאת הפרסומת הכי טובה שיש!
יש לי הצעה עסקית רצינית לסקין – היא צריכה לעשות בושם. כמו אבריל לאבין, האובססיה האחרונה שלי, שהוציאה לא מזמן בושם Black Star,  שהיה עלי בלונדון כל הזמן, כי איזו נשמה טובה נתנה לי דוגמית בחנות.
אני בטוחה שהבושם של סקין יהיה משהו לא מהעולם הזה. אם סקין היא התמצית של סקאנק אנאנסי, הבושם הקסום שלה יהיה תמצית של סקין עצמה.  The Essence Of Skin  – נראה לי שזה שם מתאים לכזה בושם.  רק המחשבה על הריח שלו עושה לי תחושה קלילה ומצחיקה .
אחרי פירוק של סקאנק אנאנסי ב-2001 סקין המשיכה לעשות מוסיקה והפכה את סטאטוס אייקון האופנה למקצוע. היא הייתה הדיווה האחרונה של המעצב האיטלקי המנוח ג'יאנפראנקו פרה (Gianfranco Ferré) שעשה בשבילה מחוך מטורף המכוסה ב-900 יהלומים וזהב לבן.
המוסיקה של סקין כסולנית לוקחת כמה צעדים הצידה מהכאסח של סקאנק אנאנסי. יש לה הרבה שירים על לב שבור. בשירים כמו "Trashed", סקין מגלה נפש עדינה ופגיעה. בוידאו לשיר רואים שיש לה גם שיער:

Bring me the head of A-HUMAN.

זה היה יום נפלא של גשם לונדוני עדין וממושמע. סקנאנק אנאנסי הופיעו באלקטריק באלרום בקמדן – מקום קטן עם הרבה אופל, אינטימיות וקסם. נעמדתי בראש התור הארוך, לפני כל המסכנים הרטובים הקפואים שעמדו שעות בגשם. כי מותר לי. כי להם יש את סקאנק אנאנסי כל הזמן, ובשבילי זאת הזדמנות נדירה.
להקה לונדונית אלמונית A.Human פתחה את הערב. הצליל של A.Human , קצבי וכיפי, נשמע קצת וינטאג', ברוח להקות הפוסט פאנק הגדולות של שנות ה-80, כמו Talking heads , New order או Human league , ששילבו אלקטרוניקה אנלוגית וכלים "חיים". ובאמת, המפיק של Human league עבד איתם על הדיסק. אבל A.Human  הם קודם כל להקה של הופעות חיות. כי רק בלייב רואים איך הפרונטמן שלהם, מיסטר דייב היומן , מוכר את גופו ואת נשמתו לקהל. הוא נראה כמו גלגול מודרני של אוסקר וויילד על איזה חומר מסתורי וממש טוב. דייב היומן הוא דנדי מושלם, רקדן אדיר, אקסהיביציוניסט ופרובוקטור.
בשלב האינטראקטיבי של ההופעה דייב כמעט הצליח לבצע מעשה מגונה פומבי כשדחף ראש של איזה בחור גבוה חתיך לתוך מפשעתו.  והוא גם ירד לתוך הקהל, סיפר סיפורים , שר שירים ושתה מהבירות של אנשים, כאילו אין חיידקים.
בחזרתו לבמה דייב הצביע על כמה ברי-מזל שילכו לבלות איתו באפטר-פארטי מפואר. כמובן שזה היה סתם משחק. אבל כשהוא הצביע גם עלי, זה היה אושר אינסופי.
לא מצאתי הקלטות של A.Human מאותה הופעה, כמה חבל. אולי הקטע הבא מאיזה פסטיבל נותן קצת מושג עליהם:

כל מי שראה את  A.Human באותו ערב, היה בטוח שהם הולכים להיות הדבר הגדול הבא. בכל אופן, אני ממש מקווה בשבילם שזה יקרה. כי הלהקה קיימת כבר כמה שנים, אבל עדיין אין להם חוזה הקלטות וכל מה שהם עושים – דיסקים , קליפים – זה על חשבונם. מסתבר שגם תעשיית המוסיקה בלונדון התרבותית יכולה להיות עיוורת וחירשת.
A.Human  עשו קליפ נהדר לשיר שלהם Bring me the head of a human"". מאד מזכיר את הקליפים הקלאסיים של New Order. הקליפ הזה צולם על ידי במאי לונדוני צעיר ומוכשר ג'ונתן אנטואיסטל במבנה תעשייתי נטוש.

Hedonism.


אחרי המתנה ארוכה מדי סקין התגלגלה לבמה כמו כדור ענק עטוף בנייר כסף. ברגעים ראשונים היא נראתה באמת מפחידה. אחרי השיר הראשון Selling Jesus , שבאופן סמלי היה גם הסינגל הראשון של סקאנק אנאנסי, סקין הורידה את העטיפה הכסופה ואז ראיתי איזה יצור יפה היא. גבוהה ורזה, ראש מגולח ומבריק בחושך ושיניים שנשארו מושלמות. סקין אמרה: "איזה כיף לראות אתכם, אתם לא השתניתם בכלל, ולו בדקה". זה היה כל כך נחמד מצדה, כי מי שבאמת לא השתנה, לפחות מבחינה חיצונית, זאת היא. גם כוח הזמן לא פועל עליה. היום סקין היא בת 42 , אבל מי בכלל חושב על הגיל שלה.

סקין לבשה בגד מדהים: אוברול מכוסה בפייטים סגולים, עם מכנסיים רחבים שיש להם שק בין הרגליים, שאני קוראת להם "מכנסי גריאטריה". סקין היא בין האנשים הבודדים ביקום שנראית טוב במכנסיים כאלה. היא הודתה לפשניסטות המקומיות בקהל שעשו בשבילה את הבגד.
לסקין תנועות של מאסטר אומנויות לחימה והיא זזה כמו ניאו בעת הקרב עם סוכני המאטריקס. על הבמה היא השתלטה על חפצים, קפצה וכאילו הכניסה כמה בעיטות בביצים לקאס, הגיטריסט הפלגמאטי. בימים עברו רצו שמועות שסקין וקאס הם זוג, אבל סקין אמרה: " זה לא יכול להיות כי קאס הוא גבר!"
סקין עשתה אינטראקציות עם הקהל וצללה על הראשים של האנשים. עוד לא הבנתי מה קורה, כשפתאום ידי החזיקה בתחת המושלם שלה. זאת הייתה הרגשה עילאית. בהמות אנגליות תלשו מהבגדיה פייטים סגולים.
הסט-ליסט של ההופעה שמר על איזון מושלם בין בלדות, שירי ריקודים והארד קור. ברור שסקאנק אנאנסי לא יכלו לעזוב בלי Hedonism , שעבור רבים זה היה השיא של ההופעה. אני מעדיפה שירים עם קולות רקע אפלים כמו On My Hotel T.V.  או Little Baby Swastikkka, שבלייב נשמעים ממש קריפיים. בהדרן לקחה גיטרה אקוסטית וביצעה את שיר חדש, " Squander", שיש לו את כל הפוטנציאל להפוך ל-Hedonism החדש.

אחרי ההופעה הסתובבתי עם החברה' של A. Human – ממש לא באפטר-פארטי נוצצת, אלא בבר סמוך "קמדן איי". אני מאד שמחה שהייתי באלקטריק באלרום. כי פתאום התחלתי להרגיש חופשייה מכל ההגדרות שהסביבה שלי מנסה להדביק לי על המצח. וגם בגלל שמיסטר דייב היומן נכנס לי לחיים.
הרבה זמן אחרי זה חלמתי חלום טיפוסי סטייל נילי: אני ודייב היומן חיים בהרמוניה, ואז דייב מעיר לי על השיניים! ואני לא מבינה למה. החברה שלי אומרת שאפילו בחלום אני לא מצליחה להשתחרר מהבעיות הלא קיימות שיצרתי לעצמי.

One Comment

  • Purple Mushroom

    17:08 2 באפריל 2010

    לא יאומן. זה נקרא כמו חוויות שלא מהעולם הזה.
    בשבילי זאת מוסיקת קצה,אוונגרד,פרינג'.
    חבל שהמחשב שלי אילם(שוב).
    קורא את המוסיקה רק דרך המילים:)

עכשיו תורך להגיב
או הכנס