חיי – כרוניקה של טרחה

קורות חוסר-חיים

גיל 0-12 — תעסוקה: לידה. לימודי הליכה. לימודי דיבור, קרוא וכתוב ברוסית. עלייה לארץ חדשה. לימודי דיבור, קרוא וכתוב בעברית. חשבון. אנגלית. זהירות בדרכים. בשעות הפנאי: לימודי ציור קפדניים.
טרחה.

גיל 12-13 — תעסוקה: לימודים. בשעות הפנאי: לימודי ציור, מקהלה, כתיבה.
טרחה.

גיל 14-16 — תעסוקה: לימודים בתיכון. בשעות הפנאי: לימודים באוניברסיטה הפתוחה. לימודי ציור. בשביל כסף: בייביסיטר לכלבים ו/או לילדים.
טרחה.

גיל 17 — תעסוקה: לימודים לבגרויות. בשעות הפנאי: לימודי ציור, כתיבת בלוג מצליח וקומיקס כושל, סיורים ארוכים בדיזנגוף סנטר ופרחחות כללית. בשביל כסף: טלמרקטינג, מכירת גלידה, כל הבא ליד.
טרחה.

גיל 18 — תעסוקה: צה"ל. בסיס מרוחק. בשביל כסף: כתיבה באתרי אינטרנט תחת שמות בדויים. בשעות הפנאי (מעטות במיוחד): אהבה מתוקה עם בעלי-לעתיד-לשעבר.
טרחה.

גיל 19 — תעסוקה: צה"ל. בסיס קרוב יותר הותיר אותי עם מעט יותר חופש – חופש לעבוד קשה יותר. בשביל כסף: מלצרות, כתיבה. בשעות הפנאי: צילומים לתוכנית טלוויזיה כושלת.
טרחה.

גיל 20 — תעסוקה: שנה א' בשנקר. התחלתי את שנת הלימודים בעודי בחפש"ש. בשביל כסף: הגשת וידאו באינטרנט, עבודה ארעית, מהנה, ולא מאוד רווחית, שמאלצת אותך לסקר מסיבה של ערסים במקום לישון לפני יום לימודים. בשעות הפנאי: שיעורי בית. שוטטות בתל אביב. פרובוקציות אינטרנטיות מתוקשרות.
טרחה.

גיל 21 — תעסוקה: שנה ב' בשנקר. בשביל כסף: עבודה בידיעות אחרונות בתור גרפיקאית. הלימודים התקיימו מ-8 בבוקר עד 4 בצהריים, העבודה התחילה ב-5 והסתיימה ב-1 בלילה. ישנתי מעט. את שיעורי הבית הכנתי בעודי עובדת, והדפסתי במדפסות הטובות והמהירות של בית ידיעות (חסכון כלכלי!). בשעות הפנאי: כתיבת בלוג בתפוז. פיתוח קונספט של זרוב.קום.
טרחה.

גיל 22 — תעסוקה: שנה ג' בשנקר. בשביל כסף: עבודה בסטארט-אפ. בשעות הפנאי: ניהול זרוב.קום. צילום אובססיבי של כל מה שנותר מהחיים שלי (מה נותר בעצם?!) ל"מחוברות". כל העיסוקים יחדיו התערבבו לידי דייסה של מטלות. בלימודים – עבדתי עבור הסטארט-אפ. במשרדי הסטארט-אפ – הרמתי טלפונים בשביל הפקת האופנה הבאה של זרוב.קום. בהפקת האופנה הבאה של זרוב.קום – צילמתי ל"מחוברות". את הצילומים של מחוברות דגמתי והפכתי לשיעורי בית בקורס עריכת-וידאו בשנקר. וחוזר חלילה.
טרחה.

גיל 23 — תעסוקה: שנה ד' בשנקר. בשביל כסף: עיצוב של אתרי מותגים גדולים בחברת UI קטנה. באמצע השנה התבצע מחטף והתחלתי לעבוד במשרה מלאה במקאן אריקסון, תוך הכנת עבודת גמר. בשעות הפנאי: הפקת מסיבות. תקלוט.
טרחה.

גיל 24 — תעסוקה, בשביל כסף: עבודה במשרדי מקאן. בשעות הפנאי: חיי חברה, חיי רשת. חתונה.
טרחה.
רפטטיביות. שגרה. שחיקה. עייפות.
מיאוס כללי מאורח החיים האינטנסיבי הזה.

הגיע הזמן להשתחרר, לא? צילום: דפנה טלמון

אני מתלוננת למרות שכל מה שעשיתי בחיי היה מעניין ומעשיר ומאתגר. נהניתי מכל המסגרות שהייתי בהן. כל מקומות העבודה האחרונים העניקו לי סיפוק ומשכורת, אני מרוצה שבחרתי ללמוד עיצוב, ואסירת תודה על ההזדמנויות שנקרו בדרכי. ובכל זאת, חיי עד כה מצטיירים בעיני רוחי כמו עבדות. ממוזגת, יצירתית, מתגמלת, אבל עבדות.

אני מרגישה שניצחתי במירוץ הישראלי. עשיתי וי על תיכון, צבא, תואר, קריירה, חתונה. הגעתי לקו הסיום בפער משמעותי לפני הרבה שעוד רצים, ואני מתנשפת ושבורה, וראו זה פלא – אף אחד לא מחכה פה עם מדליה.

לפיכך, אני לוקחת יוזמה, ומעניקה את הפרס לעצמי.

גיל 25 — תעסוקה: שנת שבתון.
היעדר טרחה.

על קורות השנה הבאה שלי, אתם הולכים לשמוע עוד הרבה. מוזמנים להתחיל ולהתעדכן בעמוד החדש והמבריק של זרוב.קום בפייסבוק.

3 Comments

  • shay

    19:30 13 ביולי 2011

    נשמע מתיש אבל שווה את זה.
    עכשיו מגיע לכם הטיול הזה, הבעיה היא שכשתחזרו תחטפו את מחלת הטיולים, ומשם אין דרך חזרה.
    :)

  • 1

    16:13 17 ביולי 2011
  • אלון ארד

    14:41 19 ביולי 2011

    קורות חיים מאוד מרשימות. עדיין לא בת 25. אבל כל עוד יש הוצאות, צריכות להיות הכנסות. גם ביל גייסט וצוקי (צוקרברג) עוד עובדים. בהתפתחות תמידית.
    עדיין אין לי זמן-כוח, להרשם שוב לאתר. אבל יש לי יוזר. :)
    בהצלחה בהמשך. הכרתי אותך כשעברת לתפוז, בגיל 21.
    וכדאי לעדכן גיל כל שנה, אלא אם כן עוד כמה שנים רוצה להסתיר (כמוני) חלקית את גילך, מסיבות כאלו ואחרות.
    כתבתי פוסט דומה לפני כשנה, בסוף קיץ 2010 :)
    הרבה בהצלחה בהמשך. (יש עוד 95 שנים קונבנציונאליות לעבור, בתקווה שהמצב הפיננסי ישתפר, וגם המדע המודרני, רפואה, מחשבים וכאלו).
    בהצלחה :)

עכשיו תורך להגיב
או הכנס