ספטמבר 30, 2011 Tomaso 1Comment

בהודו יש כמיליארד ורבע אזרחים.  17.9 מיליון תיירים זרים בשנה. עכשיו אנחנו עוד שניים מתוכם.

אנחנו בהודו 40 ימים. היינו ב5 מקומות שונים.

השתמשנו ב5 כלי תחבורה שונים. שלוש פעמים ברכבת. 12 פעמים בריקשה (בג'איפור קוראים לזה טוק-טוק, אבל זה אותו הדבר),  אוטובוס 4 פעמים ( 1 תיירים ו3 מקומי. הראשון יקר ועם מזגן והשני זול ועם אבק ואנשים מגניבים) והלכנו המון ברגל.  בממוצע כ7 קילומטרים ביום. רכבנו פעם אחת על חיה. טסנו פעם אחת.

פגשנו כאן המון חברים חדשים. מהרבה ארצות שונות.  הרוב מישראל. קצת פחות מאירופה. מעט מקומיים. 2 מיפן ( עם אותו שם). 1 מארה"ב. שליש מהם גברים ושני שליש נשים. חצי מהנשים נראו טוב. כולם היו בין הגילאים 18- 40. כמעט כולם היו שזופים. רובם היו מאד מרוצים. את רובם פגשנו כשישבנו עם חברים אחרים. את קרוב לרבע מהם הכרנו כשהיינו צריכים הכוונות. לפחות חצי מהם בשלב כזה בחיים שלהם שבו הם רוצים להחליף מקצוע. עם כעשרה אחוזים נשאר בקשר. אנחנו מאמינים שנפגוש בהמשך הדרך לפחות אחד מכל עשרה מהם.

[image title="חברה חדשה עם טעם דומה" size="large" id="4400" align="center" alt="חברה חדשה עם טעם דומה" linkto="default" ]

אכלנו כ15 מאכלים חדשים.  במקומות התיירותיים יותר מחצי מהאוכל הוא "מערבי". זללנו נאן בלפחות 5 צורות שונות ("פליין"- בלי כלום, עם גבינה, עם ריבה, עם חמאה, עם רטבים ).  תומסו אכל 20 ארוחות בוקר זהות (פליין טוסט עם ביצה וגבינה).  טעמנו את הטאלי, ששונה בכל מקום, פעם ביומיים. זרוב אוכלת אוכל הודי פעם 1 מתוך כל 2 ארוחות. רק 3 מאכלים היו לנו ממש חריפים.  לזרוב היו 4 ימים של קלקול קיבה, לתומסו 3.

בלי להחשיב חציית כביש כהרפתקאה, עברנו 3 הרפתקאות גדולות. עשינו רפטינג בנהר גועש למחצה (דרגה 3 פלוס). בשייט היו 3 סירות: 1 של ישראלים (הגענו ראשונים), 1 של קוריאנים (הגיעו אחרונים), 1 של הודים (הגיעו שניים). ירדנו פעם 1 באופניים מגובה של 5602 מטר מעל פני הים עד לגובה של 3500 מטר. בדרך צילמנו 5 וידאו של נסיעה במהירות של כ30 קמ"ש. עשינו שני טיולים רגליים שהיו קצת קשים. פעם אחת כמעט נהרגנו.

עברנו 7300 קילומטרים בערך. מתוכם, כ1500 באוטובוסים (דלהי למנאלי – 559 קילומטר/16 וחצי שעות, מנאלי לקיילונג – 130קילומטר/9 וחצי שעות, קיילונג ל"לה" – 430 קילומטר/16 וחצי שעות ועוד לא מעט נסיעות קטנות בתוך העיר, בתוך ראג'אסטן 2000 קילומטרים באוטובוסים ורכבות) , 3000 במטוס (בדרך מישראל להודו ועוד כ1000 מ"לה" לדלהי"), 308 קילומטר/6 שעות ברכבת מדלהי לג'איפור.

ראינו טלוויזיה רק 5 פעמים. מתוכן 3 פעמים במסעדות. פעם 1 כשהגענו ב5:00 בבוקר למסעדה מקומית ולא היה משהו אחר לעשות.  2 פעמים ברחוב לכמה דקות (שידרו ספורט).

השתמשנו באינטרנט לא מעט יחסית לאדם המטייל הממוצע. פעם 1 ב2 ימים בממוצע.  כל פעם לזמן של כשעה 1. האינטרנט מצרך יקר. עלה לנו 30 רופי ברוב המקומות ו90 ב"לה". שם, הסיכוי שהאינטרנט יעבוד היה תלוי ב2 גורמים, הרשת והחשמל. הסיכוי שהחשמל יעבוד היה 1:2. הסיכוי שהרשת תהיה מחוברת היה 1:3 . בכל כניסה לאינטרנט כתבנו כשני סטטוסים בפייסבוק, כשני ציוצים בטוויטר, והעלינו כעשר תמונות לפייסבוק. קיבלנו המון לייקים לכל תמונה ומילה. תודה

שער ההמרה השתנה המון  ( עלייה של 9.6 אחוזים) מאז שאנחנו כאן.  פרטנו 1100 דולר ל 50100 רופי.  התווכחנו על השער בכל פעם שהחלפנו כסף מלבד פעם אחת (היה 7 וחצי בבוקר, המקום היה היחידי שפתוח ושער ההמרה שנתנו היה טוב).  בכל המרה בלי יוצא מהכלל שילמנו % 0 אחוזי עמלה ובכל זאת דפקו אותנו.

LIKE!!!
LIKE!!!

אנחנו מדברים אנגלית כמעט שליש מהזמן.  שליש נוסף אנחנו מדברים ביננו לבין עצמנו או עם ישראלים בעברית. בשליש הנוסף אנחנו שותקים. בחלקיק קטן שקשה למדוד אנחנו מנסים את מזלנו בהינדי. למדנו מספר בלתי ידוע של מילים חדשות באנגלית. השתפרנו ביכולות השיחה השוטפת באחוזים ניכרים.

מציקים לנו רבע מהזמן. רוב ההצקות הם של אנשים שמנסים למכור לנו משהו. רוב אנשים שמנסים למכור לנו הם בעלי ריקשות (תחבורה) או אנשים שמנסים להביא אותנו לישון בגסט האוס ולקבל עמלה. בעלי הריקשות בג'איפור מציעים נסיעה ב20 רופי בלבד לגסט האוס שבו יש חדרים בב400 רופי לפחות, שזה 100 רופי לפחות יותר ממה שהחדרים האלו שווים.  היו לפחות 3 אנשים מקומיים שרק רצו לעזור לנו וחשבנו שהם מנסים למכור לנו. סדר כמות ההצקות : הכי הרבה בג'איפור, אח"כ דלהי, לה, מנאלי.,רישיקש.

מספר אחרון ודי. אנחנו מתקדמים בקצב איטי אבל בטוח ליעד ה500 דולר שהצבנו לעצמנו עד סוף נובמבר בעוד 30 ימים. תודה לכל מי שהוציא שטרות וירטואלים מהכיס והעביר לנו. אתם מוסיפים לנו עוד ימים ספורים של הנאה עם כל תרומה ומאפשרים לנו לקשקש לכם פוסטים של 696 מילים.

One thought on “קצת מספרים

  1. ואו !
    יכול להיות שצוקרברג הוא הודי? פעם ראשונה שרואה תמונה של 1 רופי.
    כמה דולרים עוד נשאר לכם? בהצלחה בהמשך המסע המופלא והמרתק :)…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *