יוני 13, 2009 Alizarin Zroob 11Comment

מצעד הגאווה התל אביבי לשנת 2009 היה קרנבל עליז, לח ולוהט. שטוף בסוגים מגוונים של אהבה ושל דרכי חשיבה. כמות האנשים האינסופית שהגיעה הדהימה אותי שוב, אף שחוויתי כמה מצעדים בעבר. ולא רק הכמות. אתמול חלפו מול העיניים שלי כמה אלפי אנשים, כל אחד מהם לשבריר שניה; ומכל אחד מהם אני רוצה לראות עוד, לשמוע, להכיר, להכיל. הלוואי וזה היה אפשרי.
מעבר לורוד, לקינקיות ולאנרגיות שהציפו את העיר, שזה תמיד מבורך, מסמל עבורי המצעד את החופש המחשבתי. את החופש לבנות את עולמך האינדיבידואלי, את החופש להיות חלק מאיזה קבוצה שתבחר, את את החופש לגבש דעה ולהביע אותה ולשמוע דעות אחרות. את החופש לחשוב ולהרגיש ללא גבולות.
רחמיי נכמרים על אנשים שמוחם המנוון וראייתם הצרה מאפשרת להם לראות במצעד הזה קרנבל של סוטים שאוהבים לקבל בתחת ותו לא.

תמונות נבחרות מהמצעד, מאת תומסו הגבר שלי:

בעיקר: במצעד הגאווה עשיתי שירות נהדר לאלפי לסביות והומואים בארון בני 16 שמפחדים לגלות להורים שלהם. אלפי הצלמים עטו עליי, בובת בראץ אנושית, במקום עליהם. כך במקום להוציא אותם מהארון בדף האחורי של איזה מקומון, ידפיסו שם תמונות שלי. ולי לא אכפת. ראשית, אני נהנית להצטלם. שנית, כבר לפני שנתיים אמא שלי גילתה באמצעות עיתון ישראלי רחב תפוצה איך אני כמהה לעשות מין פרוורטי בקומבינציות מגדריות שלא מוצאים אפילו בסושיות הזולות ביותר.

מחווה לצלמים שתפסו אותי, בניקונים, בקאנונים, ובפלאפונים


דווחו לי אם אתם מוצאים תמונות שלי בכל מיני מקומות! ומכיוון שהפייסבוק שלי חזר לחיים, ניתן אפילו לתייג אותי.

11 thoughts on “זרוב @ גאווה 2009, תל אביב

  1. משאית זרוב.קום במצעד הגאווה נשמע לי רעיון גאוני. גם אוכל להתנקם בשירזי שלא נתן לי לעלות על משאית ה-"pink park". הוא יעמוד מתחת למשאית ויתחנן לעלות, אבל אנחנו – לא ניתן!
    אם כי יכול להיות שאהיה עסוקה. שנה הבאה יש לי תוכניות גדולות יותר – כוללות בניית ארנב בגובה בניין תלת-קומתי בפסטיבל הברנינג מן! נבאדה, היר ווי קאם.

  2. רציתי לבוא כדי לתת את תמיכתי ובולשיט שכזה…
    אבל לא הצלחתי להגיע *ככה זה שאת גרה בחור אי ם בצפון*
    שנה הבאה. בטוח!
    זה האירוע הכי צבעוני שיש בשנה, למה לא לבוא? 😉

    אני בשוק, יסמין לא הייתה???? :O

  3. מזדהה איתך במילים ובמחשבות באקספוזיציה של הפוסט (חלק ראשון) , לגבי בכלל, הליכה ברחוב התל-אביבי.
    אני פספסתי את המצעד עצמו, אבל יצאתי מהבית, והלכתי בחום הנורא למתחם גורדון בחוף. טיילתי, וחזרתי עם הרבה חול 😀

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *