תוכנית הטלוויזיה החדשה בהשתתפותי, "מחוברות", עולה לאוויר ביום ראשון. כלומר, מחר. יודעים מה זה אומר – עכשיו זה הזמן לחגוג אותה.

אירוע #1: ערב אינטימי

יום לפני בוא צבא הצלמים, נפגשנו רק המעגל המצומצם של האנשים שעבדו יומם וליל על הסדרה, פלוס בני זוג. אני באתי עם תום, דנה הגיעה עם אלכס, ליאת השוויצה בגבר החדש שלה, ג'וני. מירי השאירה את אייל שני לעבוד קשה לתוך הלילה, ואילו חנה – חנה לא מאמינה באהבה (:
לא בטוחים למי שיכיים השמות שזה עתה ציינתי? לא נורא, צפייה ב"מחוברות" תתקן את זה.
וכמובן – הגיעו האנשים שעובדים הכי קשה מכולם כדי להעמיד את הסדרה הזאת על הרגליים: דורון צברי, הממרר הרשמי של קיץ 2009, ורם לנדס, שאני שוקלת להעניק לו את תואר "The Most Interesting Man In The World – ישראל". על שם מה? קבלו.
"לאחר סיום שירותו הצבאי בדרגת רס"ן בחטיבת הצנחנים, סיים לנדס תואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, לצד לימודי צילום בבצלאל. בין השאר עסק לנדס במירוצי מכוניות והיה אלוף ישראל במירוצי ראלי קרוס בעונת המירוצים הרשמית היחידה שהתקיימה בארץ(1985)". מתוך ויקיפדיה.

סך הכל, היה ערב די צולע. משתי סיבות:

ראשית, זה נערך בקנטינה. איתמר הנדלמן בן כנען סמית טוען כי טוקבקיסטים אוהבים לשנוא את הקנטינה על היותה מעוז הבועה התל אביבית. בולשיט – הקהל שם באמת אחלה. יושבים שם  אנשים מוכשרים ויפים, או לכל הפחות מפורסמים ועשירים. אלא מה? זו מסעדה בינונית, יקרה, פלצנית מכדי להגיש בירה, תוך כדי שהיא מתהדרת בחדר שירותים שנראה כמו קומפלקס עינויים מפוייח. פעם שעברה שכתבתי ביקורת שלילית על הקנטינה, הגיבו לי "זה כי את לא מבינה כלום באוכל". לא מבינה כלום באוכל? וואלק, אני יודעת טוב מאוד להבחין בין מה טעים לי, לבין מה לא טעים. ובקנטינה לא טעים.

שנית לא נהניתי יותר מדי כי זה היה אמור להיות אירוע חברתי בו כולם מנהלים שיחה על מה שעבר עליהם במהלך ששת החודשים האחרונים. אך לא, אחרי שהרמנו כוסית ועשינו סבב איחולים יצירתי ומרגש, הכל התפזר. קבוצות קבוצות הסתודדו זו עם זו. חצי מהנוכחים הלכו לעשן בחוץ. היו מספר שיחות מעניינות (דנה: תום שוקל בחיוב את ההצעה שלך, ולא מפסיק לקשקש עליה), אבל התאכזבתי בשל השיחות המעניינות שהיו יכולות להיות ולא היו.

הנה כמה תמונות מהערב. צילם: תם אשחר, הגבר שלי.

אירוע #2: השקה רשמית

בצהרי יום שישי הגעתי בדלעת-מוביל של נעמישקה לחגוג באופן רשמי את ההשקה של התוכנית. אמש, דנה הייתה מבוהלת מעניין התקשורת. "תמיד יש את הקטע הזה בהתחלה, שהכתבים מתעלמים מאיתנו, ואנחנו מתעלמות מהם, אני כבר רואה שזה מה שיקרה"
זה לא קרה – שליחות התקשורת שהיו באירוע היומהשכונה. לורי מ-Ynet, נערת המסיבות הג'ינג'ית שהייתה שכנה שלי ב-2006 בצפון תל אביב, ומאי פלטי מוואלה, שהייתה שכנה שלי ב-2005 בישראבלוג. שתיהן בחורות שוות ומשובחות.
כבר בכניסה ל"סלון"של אייל שני, קידם את פנינו שלט עצום ממדים עליו מודפסת בכרומו מהודר – דמותי! זו הייתה התחלה נעימה. וגם ההמשך היה אדיר, ואפשר לראות את זה בתמונות: איך צוות זרוב, חבריי האהובים, הכניסו רוח שטות לאירוע הזה, שניסה להיות מעונב, אבל לא יצא לו.

התכוונתי להכביר במילים, אבל אחסוך את זה לפוסטים הבאים. רק אכניס את הרגל שלי לתיאור של מה הסדרה הזאת מהווה עבורי, ואוריד אתכם למצולות המלל האינסופי.
אז קבלו את התמונות, שוב, ממצלמתו הנדיבה של הגבר שלי.

לבשתי שמלה של המעצב המוכשר והמקסים עומרי גורן, את השיער עשיתי במספרת EZ אשר תושק היום בפלורנטין, הפפיון האלמותי שענדתי הוא מבית מיס מינסקי. ואילו חברים כמו שלי – לא קונים במכולת.

אז, מה עושים בפועל?

את הפרק הראשון של מחוברות אתם יכולים כבר עכשיו לראות ב-ynet. איני מופיעה בו, אבל שווה לצפות בו ולהתחיל להתרגל לקונספט של התוכנית. זה כבד.
בתור פיצוי תוכלו לראות בנענע קטע שלם מהתוכנית המציג איך פועל זרוב.קום. כפרה על נענע, הפורטל ששומר לי חסד נעורים.