- 1986 – זרוב יוצאת לאוויר העולם המזוהם בנשורת גרעינית בברית המועצות.
- 1990 – זרוב מגיעה עם אמא לארץ ישראל.
- 1990-1998 זרוב הילדה חיה חיים עלובים ומשעשעים, המספקים בסיס איתן לכתיבת אינספור זכרונות ילדות גרוטסקיים.
- 1998 – זרוב מקבלת את הכינוי "זרובבלה" באופן אקראי בעת טיול שנתי.
- 1999 – זרוב הלפלפית מקבלת מחשב לראשונה בחייה, ועוד לפני החיבור לאינטרנט, מתחילה לכתוב בלהט יומן משעמם בן אלפי עמודי WORD.
- 2000-2003 – זרוב עושה כל מיני דברים הכרחיים כמו ללמוד הרבה, להכיר חברים, לחוות חוויות, לגדל אישיות, לגלוש באינטרנט, לריב עם אמא, להיות פריקית, לצאת עם בחורים מבוגרים ממנה בהרבה.
- 2003 – זרוב מגלה את ישראבלוג, ומיד מתחילה לכתוב כל מה שעובר עליה.
- 2004 – הבלוג צובר פופולאריות. זרוב הולכת עם תחתונים על הראש במשך חצי שנה כי זה נראה לה רעיון טוב.2005 – זרוב מתגייסת לצה"ל, הקוראים ממורמרים "הבלוג שלך היה הרבה יותר טוב לפני שהתגייסת"
- 2006 – זרוב משתתפת בתוכנית אווילית בטלויזיה בשם "מייבלוג", שם היא משתמשת בבמה שניתנת לה כדי לשדר בטלוויזיה מחדרון שירותים.
- זרוב משתחררת מצה"ל ומתחילה ללמוד עיצוב גרפי בשנקר, הקוראים ממורמרים "הבלוג שלך היה הרבה יותר טוב לפני שהשתחררת"
- זרוב משלימה הכנסה כמראיינת בסרטוני וידאו עבור האתרים נענע, היפ, ועוד. הקוראים ממורמרים: "את לא צריכה לעשות וידאו, יותר מתאים לך לכתוב".
- 2007 – זרוב זוכה לכתבת פרופיל בטיימאאוט עקב התבטאויות חסרות טאקט. מתיידדת עם הכתבת המקסימה מאשה צור גלוזמן, ועם הצלם דור גרבש, איתו היא ממשיכה לעבוד עוד בעתיד.
- זרוב מקבלת הצעה שאי אפשר לסרב לה, לארח בבלוג שלה קמפיין שערורייתי משהו לבגדי הים של פלפל. דור מגויס למשימת צילום הקמפיין ברגע האחרון, עקב הברזתו של צלם אחר.
- זרוב זוכה לכתבת פרופיל די, אה, "צבעונית", ב-7 ימים, ושלל איזכורים והתייחסויות מפרגנות יותר או פחות בשלל כלי תקשורת.
- 2008 – זרוב מעבירה את הבלוג שלה לתפוז. הקוראים ממורמרים "בישראבלוג הבלוג שלך היה הרבה יותר טוב".
הקמפיין של זרוב עבור פלפל זוכה בפרס קקטוס הזהב, בלי שהיא ידעה שהיא מועמדת בכלל. זרוב זוכה לכתבת שער ב"פירמה" של גלובס עקב התקרית.
- זרוב עושה כל מיני דברים כדי להרוויח כסף, כמו עבודה כגרפיקאית במערכת ידיעות אחרונות, ואחרי זה מעבר למשרת החלומות שכל בלוגרית הייתה מתה לקבל, כמנהלת קהילות של הסטארט אפ הצבעוני והעליז, "אינטר8ינג".
- זרוב מחליטה שמספיק לשבת על האחוריים בחוסר מעש, ובעזרתם של חברים נאמנים ומוכשרים, בראשם דור גרבש, יוצרת את האתר העליז זרוב.קום שאתם גולשים בו כעת! איזה כיף, הא?
will sell my soul to do something! anything, just take the boredom away
שכחת להוסיף: זרוב מתחילה לדבר על עצמה בגוף שלישי
וגם: זרוב מבקרת בביתם של גלנדון ואיזבלה ויוצאת עם פיל ורוד
1.אל תדאגי דינה, בקרוב מאוד לא יהיה לך משעמם.
2. גלנדון: אני בחיים לא אשכח את הביקר הזה. גם אם יעקרו לי את גזע המוח, אני לא אשכח אותו.
איזה קטע…
נראה לי שזאת הכרית הוורודה שאני הבאתי לך ליומולדת פעם…. יאייי…
הייתכן שאני באמת קוראת אצלך מתקופת האדם הקדמון? (כן את).
יום טוב.
תותי – נכון! זו אותה הכרית (:
היילי – כבוד גדול! תישארי פה הרבה.
🙂 זרוב אוכלת סושי בכמויות אדירות ונשארת לוהטת .
את יודעת שתמיד תמכתי בקטע של לפתח את עצמך בכוחות עצמך בכלל, ולהקים את האתר בפרט, מאוד מקווה שיצליח וגם שתרוויחי קצת ג'ובות מהעניין
הבלוג שלך היה הרבה יותר טוב לפני…
אה…
בעצם…
הוא אף פעם לא היה טוב!
ווא.
אוקיי.
צריך להתעדכן אצלך יותר, אני מניחה.
טוב לדעת.
קרן אור – ברוכה השבה! מה שלומך? מה עשית מאז פעם שעברה שהתראינו? (בטח הספקת להתגייס, לחתום קבע ולהשתחרר)
קוראת ממורמרת – אולי עכשיו הוא יהיה טוב! תני לו צ'אנס, בואי שוב.
אלירן – כפרה עליך, מצפה בקוצר רוח לראותך מחר!
ארנב' – ברור, סושי זה לא משמין, זה עשוי מגזרים.
נראה כמה זמן תשארי את האתר הזה עד שתנדדי לך. בינתיים אני פה.
פה אני אשאר הרבה (: מבטיחה
2008: זרובבלה נתבעת על ידי קרוביו של קורא מסכן שחטף התקף אפילפסיה מרוב הוורוד.
Awwww… תינוקת רוסיה קטנה!!!1
שיו,מדהים 🙂
התמונות מפחידות, במיוחד האחרונה.
המון תגובות 🙂
זרובבלה צברה לה קהל מישרא-בלוג, תפוז,ידיעות, החיים וכ'ו …
🙂
הרבה בהצלחה בעתיד 🙂
אני זוכר איזה פוסט מישרא,
לפני מליון זמן,
על ארל גריי וקאמל.
אני חושב שבעקבות הפוסט הזה התחלתי לשמוע קאמל,
כי אמרתי לעצמי שאם הבחורה מבינה בתה אז אולי היא גם מבינה במוזיקה.
לא יצא לי להגיד לך תודה, אז תודה!
כפרה עלייך אלכס! אם לא היה עכשיו 1 בלילה הייתי הולכת עכשיו לשמוע קאמל שוב
תתביישי לך! "תמונות חושפניות"? פיטמה אחת אין שם!