אני אדם עם בעיות שינה, שנים על גבי שנים ביליתי מול האינטרנט, כל הזמן מחפש משהו ולא מוצא. נכנס לעוד כתבה באחד הפורטלים הגדולים, פוסט בבלוג, אתרים בארץ ובחו"ל, ולא מוצא. מדי פעם מגיע איזה פתית, סרטוני הממים של רוקטבום, פוסטסיקרט. טקסט כתוב היטב בבלוג. משהו שנוגע בגדולה, שמממש את הפלטפורמה היצירתית הזאת שקוראים לה האינטרנט. הייתי צופה פסיבי. כל זה השתנה מהיכרות עם שני אנשים:
אליזרין זרוב וZefrank.
תאמינו או לא לפני שנה וחצי כשהקמנו את האתר הזה, היה לנו חזון שבאותם ימים נראה קצת כמו פנטזיה ילדותית, אבל הנה הוא קורם עור וגידים. אתר שמרכז יצירה אינטרנטית בועטת, שונה, מגניבה ומתריסה. מקום שבו יוצרים משתפים פעולה ובודקים את הגבולות.
בגיל 22 התקבלתי לעבודה כצלם מגזין טיים-אאוט, שנתיים אחר כך כבר צילמתי למעריב סופשבוע, למגזין פירמה של גלובס והתחלתי לצלם פרסומות וקטלוגים. בהתחלה נהניתי מעבודתי, התאבדתי על כל פרוייקט כאילו הוא האחרון. אט-אט המציאות התחילה לחלחל, שמתי לב שבכל המשרדים של הלקוחות שלי, תמיד האנשים היצירתיים קבורים במשרדים הכי קטנים. אנשי התוכן נמצאים בתחתית ההיררכיה, היחס לאנשי התוכן היה שעושים להם טובה מעצם שנותנים להם במה. והשכר והיחס בהתאם.
לפני שנה וחצי הכל התחבר, אחרי שזכינו בקקטוס הזהב על פרוייקט פלפל, אני וזרוב הבנו שאפשר ליצור גם תכנים עצמאיים ומקוריים, וגם לעשות הדים ורעש: משהו שהוא גם נועז וגם מעורר מחשבה. החלטנו שזרוב.קום, סליחה על היומרות המפוצצות יהיה איתות של אור בחשיכה. מקום שעובד עם יוצרים ונותן להם כלים לבטא את עצמם. מעבדה אינטרקטיבית וצבעונית שבו אנשי יצירה פורצים ומביעים את עצמם עד הסוף.
כנראה שהחלום הזה לא היה נוצר בי אם לא הייתי רואה את הוידאו הבא של Zefrank, הסנדק הרוחני של זרוב.קום.
לפני שבועיים התקיים מפגש היוצרים הראשון שלנו, נפגשנו, למדנו קצת איך לתפעל חרב, פגיון וכלי לחימה נוספים. בעוד שבועיים מתקיים מפגש יוצרים נוסף. הפעם אצלי בבית. נפגש כולנו, יוצרים קיימים ויוצרים חדשים שבקרוב תכירו, ונציג אחד לשני את הפרוייקטים שאנחנו עובדים עליהם, נחשוב על דרכים לשיתופי פעולה וניתן פידבק על יצירתם של אחרים. בסופו של דבר, זוהי מטרת האתר, לתת לאנשים את כל העזרה שנדרשת להם על מנת ליצור, ועל הדרך, גם לעזור להם להתפרנס ממנה.
מי שמעוניין להצטרף לחוג יוצרינו מוזמן לשלוח לי מייל ל: ג'ימייל.קום @ dor.garbash
לסיום, שאלה. לפי התמונה הבאה, האם לדעתכם אפשר לחנות במגרש זה ביום שישי? ואם כן, באיזה שעות?
אני כל כך אהיה שם 🙂
אם רכבך הוא רכב השרות הפסיכולוגי מותר לך לחנות.
אם יש לך תו חניה אזורי 1 ,אתה יכול לחנות מיום שישי בשעה 15:00 עד יום ראשון בשעה 7:00 ולא דקה אחרי!!
חניה נעימה
ברור, אליזרין זה ZeFrank ואתה זה זיו קורן
חחח
טרול מצחיק.
עכשיו כשאני חושב על זה, זה לא פייר שזרוב איננה Zefrank.
ואני רק לא זיו קורן, אפשר להיות לא דיוויד לה-שאפל?
חחח אהבתי!
נשמע טוב 🙂
השלט חנייה – הרס אותי מצחוק.
הלוואי, הלוואי שהייתי יכול לבוא! עד שסוף סוף יש התארגנות של יוצרי תוכן השואף להיות מקורי ובעל ערך נבצר ממני להצטרף אליה =/
תודה רבה דור, שהצתת אצלי את המוזות,את הדימיון והמוטיבציה.
התלבטתי אם לבוא או לא לבוא, ומה לכתוב.
התחברתי לילד שבי,עשיתי חשבון נפש של חיי, וגיליתי שאני כן יוצר. ויצרתי בחיי עוד בילדות של שנות ה-80.
בקיצור, רוצה לבוא גם, למרות הכל,
תלוי מתי כמובן. חמישי בערב או שישי עד כניסת שבת.
אתם קסומים.
תודה רבה לכם 🙂 .
הקליפ החדש של מייקה :]
We are golden:
http://perezhilton.com/2009-07-28-his-best-work-yet
אני אהבתיי 3>
ואתם?!