אתמול הסתכלתי על אמא שלי בקנאה אדירה. הבטתי בה ולפתע קלטתי – לעולם לא אוכל להיות יצירתית ופרועת-מחשבה כמוה.
כל החיים שלי אני חוקרת את הקונבנציה, מבלה שעות בניתוח התנהגותי של החברה סביב כדי להבין איך בני אדם אמורים להתנהג. מאידך, אני עושה את מירב המאמצים להבין מה אני אמורה לעשות כדי להפתיע, להיות שונה, לאתגר ולחדש. בהתנהגות, במחשבה וביצירה.
אבל אמא שלי? אצלה כל התהליך הזה אינו נחוץ. חוט המחשבה שלה אפילו לא מתקרב לתחום של הקונבנציה. היא מתנהלת על פי מערכת חוקים פרטית שאין קשר בינה לבין ישראל, 2008. בעוד שאני מתאמצת להיות שונה ומפתיעה, אצלה זה בא טבעי. היא עושה ואומרת את הדברים הסוריאליסטיים ביותר בלי לחשוב אפילו לרגע שיש בזה משהו לא בסדר.
הנה כמה דוגמאות:
אתמול היא הגיעה לארוחת החג כשתיק הצד שלה נתון בשקית שמונחת בתוך שקית נוספת.
לא מזמן היא הכינה לי סלט ירקות ואחרי שסיימתי לאכול סיימה בשלוק או כל מיץ השמן-חומץ שנשאר בתחתית הקערה.
פעם אחרת היא הכינה לי סלט פירות שהכיל תפוחים, תפוזים, ענבים וכדורי שוקולד.
פעם היא הביאה לילד בן ה-13 של חברינו סט של שלושה ארנקי-איפור בגימור של פרחים תכולים.
אמא שלי לובשת מכנסי טורקיז, נעליים כתומות ווסט מוזהב במחשבה "זה נראה טוב" ולא במחשבה "זה כל כך מקורי שאף אחד אחר לא היה מעז ללבוש את זה".
אמא שלי חווה, חושבת ומעבדת את העולם בצורה שונה ממה שאנחנו חווים אותו. אני לא רואה את עצמי אי פעם מצליחה להגיע לרמה כזאת של נונקונפורמיזם.
היא נשמעת כמו שילוב של ההורים שלי. בעניין הבגדים, וול, נראה לי שאת קצת מחמירה עם עצמך. אני מעריכה אנשים שמתלבשים איך שהם אוהבים ואיך שנוח להם ולא לפי קוד מסוים ואני חושבת שגם את כזו, אולי מתפלק לך ואת לא שמה לב כי את עסוקה יותר ב"איך". בתור ילדה (מדובר בעיקר על התקופה של בהי"ס היסודי) אני התלבשתי בדיוק כמוה רק בלי הזהב… פשוט הייתי שולפת מהארון מה שיש ולובשת את זה ( ותראי מה יצא ממני היום). שלא תחשבי שהחיים קלים יותר במצבים האלה וזה בהחלט לא הוסיף למעמד החברתי שלי באותן השנים שגם ככה היה גרוע
חה חה!
אני חושב שיש איזון בעולם.
את ואמא שלך מוכיחות את זה נהדר
מה רע בלשתות את הרוטב של הסלט?
עדיף לשתות את זה מאשר את הסחלבּ שנשאר בבקבוק בירה שעבר כמה פיות.
והרעיון הוא שתהיה נונ קונפרמיסט ושבכלזאת אנשים ירצו את קרבתך.
ומי זו בכלל קרבתך?
נונקונפורמיזם זה כזה מיינסטרים בימנו.
תשארי עם הורוד, אני אוהב אותך ככה.
בונא, נראלי צריך להכיר בין האמהות שלנו.
ואם את אוהבת נונוקונפורמיזם- אני חושבת שאמא שלי יכולה בהחלט להיות דמות נערצת בשבילך!
כשהיה לנו עכבר בבית, היא רצה אחריו וניסתה לתפוס אותו עם שואב אבק.
היא שמה מסקרה על הגבות שלה.(בכוונה. כדי להדגיש אותן).
יש לה את אוסף הנעליים הפרוותיות והפלומתיות הכי גדול שראיתי בחיי. ומידי פעם היא מתחילה לזמר לעצמה שירים ולנענע את הטוסיק בלי קשר למציאות או לסיטואציה הנוכחית (תכונה שירשתי ממנה גם אני.)
וזה ממשיך וממשיך. למעשה, זה עובר בגנים! אבא שלה אוהב לצאת עם חברים שלו לצוד ברווזים במוזיאון הטבע. (עזבי את זה שזה לא חוקי- וואט דה פאק עובר לו במוח?!).
נראלי שזה משהו באותנטיות הרוסית של האמהות שלנו שגורמת להן להיות כל כך מיוחדות ויוצאות דופן.
סלט פירות עם כדורי שוקולד? צריך לנסות
וכעת אנצל את הבמה הזו ברשותך לבקש את כולכם להכנס ללינק הבא
לחתום על העצומה בסוך הסרטון
http://www.honestreporting.com/a/breaking_point.asp
=]
מרתק.
נראה לך שברוסיה ההתנהגות שלה היתה נחשבת לנורמלית?