אז "מחוברות" הפכה ללהיט והגבר שלי הפך לסלב. לאחרונה ריאיינה אותו לורי הלוהטת לכתבת פרופיל ב-Ynet, עד כדי כך.

הטוקבקים בכתבה ומחוצה לה קוטלים אותו, אותי, ואת מערכת היחסים בינינו. לא ברור להם מה אני מוצאת בו, ושמגיע לי מישהו שבאמת יאהב ויעריך אותי במקום לבקר אותי כל הזמן ולהוות לי דמות אב.

לאחרים לא ברור מה הוא מוצא בי. לא ברור להם איך יתכן שהוא מסכים להוסיף בחורה למיטה, אבל גבר לא בא בחשבון בשום פנים ואופן. וגם יש להם טענות על הצורה של החניכיים שלו.

אגיב על כך. קודם כל, דמות אב בתחת שלי. אז נכון, גדלתי בלי אבא, ונכון שהוא מבוגר ממני בשנים רבות. אבל אבהות זה לא מה שחיפשתי בבן זוג, וזה לא מה שהוא מספק לי.
זה שתומסו מגונן, תומך, ועושה הכל כדי לגרום לי להרגיש אהובה ובטוחה – לא הופך אותו לדמות אב. זה הופך אותו לבן זוג טוב. וזה שהוא מעביר עליי ביקורת – מה יותר הגיוני מזה?
אנחנו מעבירים ביקורת זה על זה לעיתים קרובות, ושואפים להשתפר זה עבור זו. אני מאושרת לעשות אותו מאושר, והוא גם כן. למרות הביקורת, אנו לא כופים אחד על השני שום דבר אף פעם. אנחנו פשוט יודעים מה מוטב שלא נעשה על מנת לא לפגוע זה בזו. הקשר שלנו פועל היטב כבר ארבע שנים (יותר!), והוא פועל כך מכיוון שאף אחד מאיתנו לא צריך לבטל את עצמו למען האחר.

לא הייתי מחליפה את היחס המשובח שאני מקבלת מתומסו בשום עבד נרצע שיהיה עפר לרגליי. תומסו מקבל את הקפריזות הילדותיות שלי בכל כך הרבה סבלנות רוגע ושיקול דעת, ואני מעריצה אותו על כך ולמרות שאולי זה לא נראה לכם ככה משתי הדקות שראיתם אותנו על המסך – הוא מקבל אותי כפי שאני.

בנוגע לשלישיות. מין עם עוד בחורה זה משהו שמדליק אותו ומדליק אותי. בנות מושכות אותי מהרגע שידעתי שיש לי אופציה להימשך לבנות. יאללה, אפילו אמא שלי קראה בעיתון שאני בקטע של בחורות יומיים אחרי שהשתחררתי מצה"ל, אז מה אתם פוערים עיניים בהשתוממות. אם הבחורה באה בשביל שנינו, ולא מנסה לתפוס אצלו את המקום שלי, וההרגשה הכללית באותו רגע נתון היא טובה לכל המשתתפים, אף אחד לא נותר זנוח בצד, שלישיה יכולה להיות תענוג גדול. ברור לי במאה אחוז שאם הרעיון לא היה מוצא חן בעיני, תומסו לא היה משדל או מתעקש שנעשה משהו כזה נגד רצוני. לעומת זאת, מין עם שני בחורים זו אופציה פחות מלהיבה עבורי. ועוד פחות מלהיב אותי – זה לגרום לאהוב לבי להשתתף בהתנסות מינית שתסב לו סבל.

ברור שלא הכל ורוד בממלכה שלנו, ויש חסרונות בתומסו שקהל בצופים לא נחשף ולא מודע אליהם. לדוגמה – העקשנות הילדותית שלו להימנע מאלכוהול, מיני מאכל משונים והרפתקאות נוספות. אני יודעת שיש מצבי תודעה שלעולם הוא לא יוכל להבין ולחלוק איתי. והכי גרוע זה שאני יודעת שהוא כל כך עקשן בנושא, שלא אוכל לשנות אותו, ואני כבר לא מנסה יותר. את היעדר השאפתנות, למרבה המזל, עושה רושם שאני מצליחה לאט ובזהירות לשפר.

יש בינינו פערים והבדלים של שמיים וארץ. אבל זה מה שיפה – לתת מה שיש לך ולקבל מה שאין לך. לא עם תאום שלי אני רוצה לקיים מערכת יחסים. תומסו ואני נהנים אחד מהשניה, אוהבים ללא תחושות החמצה וספקות. אין לי ספק שתומסו יהיה האב הטוב ביותר שהילדים שלי יוכלו לקבל. למרות החזות המחוספסת משהו, לא נתקלתי בכאלה כמויות של חמלה, רוך ורוגע באדם אחד. אבל עד שנתחיל עם כל מיני מטלות מעיקות כמו הריון, נותרו לנו עוד אינספור שלישיות לבקר בהן.

לפני זמן מה, בשבוע השני לטיול שלי, רכלנים הרעיפו עליי פריט אינפורמציה מרתק – כי הגבר שלי נצפה כשהוא מקיים אינטראקציה פיזית עם בת ישראל בלתי חסודה. הרכילות הועברה בתדהמה ונימת זלזול ורחמים השמורה לנשים נבגדות.

לא ידעתי מה הוא עשה עם מי. הנחתי שהוא לא היה עושה שום דבר מיני שהיה יכול לפגוע בי, אך היה לי ספק בכך. הכי הפריעה לי העובדה שהוא עשה את זה בציבור, באמצע מסיבה ברנז'אית, ושהייתי צריכה לקבל את המידע בדיווח רכלני ולא ישירות ממנו. הדבר הגרוע באמת – הייתה התקשורת הקלוקלת. אינטרנט משובש, שיחות טלפון יקרות.

זה היה מקרה חירום, אז עשיתי מעשה שלא יעשה. הדלקתי את הסלולרי שלי ובדקתי מה קורה אם אני מחייגת לתומסו. למרבה ההפתעה היה קו ותומסו ענה. הוא נשמע בתחתית הקאנטים. ההאשמות שהטחתי בו באינטרנט קודם לכן היו די גסות. כלב בוגדני שמחריב את הקריירה שבניתי במו ידיי, קראתי לו.

פאק איט, אמר הוא. הטלוויזיה משדרת בפריים טיים אותנו מדברים על שלישיות. זה לא שאנחנו אמא תרזה. והוא צדק.
הוא אמר לי שכל מה שעשה זה קצת חיבוקים וליטופים עם בחורה שנתתי לה הוראות ברורות לבדר אותו בהיעדרי. מה לא בסדר בזה, הוא שאל.

-המקום והקהל, הסברתי. הדברים שמקובלים עלינו, לא נראים מקובלים בעיני מרבית האנשים.

-אבל מה זה חשוב?

-חשוב, כי היית מוקף בעשרות קולגות, אנשי תקשורת ושאר רכלנים שמכירים אותי ואותך, שיודעים שאני בתאילנד, ושלהם זה נראה כאילו אני האישה הקטנה והקורבנית בסיפור.

תומסו הבטיח לי שיפסיק להתנהג בפומבי באופן שעלול לבזות אותי. פרט לכך, הוא התייפח כמו ילדה קטנה. בחיים לא שמעתי אותו ככה. האמנתי לו כשהוא אמר שהוא סובל בכל מאודו. תומסו שאל אם אני הולכת עם תליון החצי-לב שלי.

-כן, תמיד. עניתי.

-גם אני, תמיד, אמר. וכולם צוחקים עליי, אבל כשאני ממשש אותו זה נותן לי כוח.

אמר שלא תיאר לעצמו שיסבול כך בלעדיי.

השיחה הרגיעה אותי וחישלה את מערכת היחסים שלנו. היא חידדה את היחודיות שלה בין מערכות יחסים אחרות. ההבנה והאמון שבינינו, ששונה מכל הגדרה מקובלת של "אמון", וחזקה מכל ההגדרות המקובלות גם יחד.

הבנתי שעליי להיזהר יותר, כעת כדמות ציבורית, אבל פשוט לשים זין על כל מה שיגידו או יחשבו עלינו, עליי או עליו.
נמשיך לעשות מה שמספק לנו אושר והנאה, גם אם מוזר לכם להבין איך אנחנו מקבלים אושר והנאה מדברים מסוימים שלא מתיישבים עם תפיסת העולם שלכם.

אנחנו תא חזק, מגובש, ובלתי ניתן להפרדה של שני אינדיבידואלים מובילים, עוצמתיים וחופשיים. אנחנו הרבה יותר ליברלים והרבה יותר שמרנים ממה שאתם חושבים שאנחנו. מעטים מכם יבינו את הפשטות ואת המורכבות של הקשר בינינו. הצצה פיקנטית בת 5 דקות לחדר השינה שלנו היא לא מה שממצה את הקשר הזה. תחשבו על זה שאנחנו ביחד קרוב ל-5 שנים. מתוך השנים האלה, צילמתי חצי שנה. בחצי השנה הזאת, צילמתי אולי 10% מהזמן שלי עם תומסו. מהחומר המצולם נכנסו אולי 5% אחוזים. זה כלום. אולי אתם נפעמים מהכניסה הבוטה לחדר השינה שלנו, אבל זכרו שמה שאתם רואים לא עובר את הרמה של התבוננות מהצד, על זווית אחת של קצה-קצהו של קרחון ענק.