המשפחות שלנו שונות מאד. לאליזרין אימא ותו לא. לי – ארבעה אחים, אחיינים, שני הורים נמרצים ועשרות קרובי משפחה אחרים. לאימא של אליזרין אנחנו כמעט ולא מגיעים הביתה. אין שם מה שנקרא "תנאי אירוח". אצל ההורים שלי, כל מפגש משפחתי הוא מבצע. האחים מגיעים עם הילדים מישובים שונים בארץ. המולה ובלאגן. אימא שלי עושה קניות לארוחה משפחתית גדולה וטעימה עם כמויות שעוזרות לבעל המכולת בכפר קרע לבנות עוד חדר בבית.
בשדה התעופה, אבא שלי שם אותנו, לוחץ לשנינו את היד, והולך לעבודה כאילו כלום. הוא העביר את הבעת הרגשות לנכדות. אימא שלי וסבטלנה נשארות שעתיים וחצי. אחי הצעיר הגיע מהצבא במיוחד. לא נתנו לו להיכנס לטרמינל כי הוא היה עם נשק. ישבנו איתו מחוץ לדלתות. יחד איתם שני חברים. נעמן חברי הטוב ביותר ויסמין. נעמן הוא משפחה. אחי החריג.
בחודשים לפני הטיול אני מנסה להשביע כמה שיותר אנשים לבוא לפגוש אותנו בחו"ל. נדמה לי שהשילוב של הנאת הטיול עם האנשים שאני הכי אוהב בעולם תהיה חוויה בלתי נשכחת. הכל באוויר. הבטחות, ניסיונות לקבוע זמנים. ברקע המחשבה שהמשפחה שלי איתי כל הזמן. אנחנו משפחה של שניים.
כל הפרידות
זרוב חמודה
את מגשימה חלום
שאני מתה לעשות כבר שנים
בקרוב אצלי
בינתיים אשמח לתמיכתם מרחוק באירוע המקסים שהייתם בו חלק שנה שעברה
אירוע ארבע על ארבע למען בעלי חיים בישראל
http://www.facebook.com/4them4us
אני רוצה לראות אטנדינג רוחני
ולקבל פידבק מכם על האירוע!
תיהנו המון וניפגש בהודו כמו שאומרים
אם תגיעו לצפון ….