המאפייה
אחד הסממנים של בית, הוא מקום קבוע ליד הבית שאליו אתה חומק כל פעם שהבית שלך אינו מספק את צרכיך. כשגרנו בתל אביב, זה היה פאב שנמצא במרחק נסיעת-אופניים. כשגרנו ברמת-גן, זו הייתה המכולת השכונתית. בנגקוק הפכה להיות הבית שלנו ברגע שגילינו את המאפייה. המאפייה נפתחה בדיוק כשהגענו לתאילנד. גילינו אותה במקרה, בעקבות חוש הריח. השף הוא עולה חדש מיפן שבא לתאילנד במיוחד כדי להפוך אותנו למאושרים ושמנמנים. כל המאפים במאפייה טעימים בצורה יוצאת דופן, ולא רק בקנה מידה אסיאתי. הם פשוט מעולים. המועדפים עליי הם לחמנייה במילוי גבינת צ'דר ובייקון, ומאפה שקדים טעים יותר מכל מאפה שקדים תל-אביבי שאכלתי מימיי. פרט לכך, מועדפות עליי המוכרות במקום: שתי אחיות מבולבלות, מצחקקות, שנהנות להעליב את הסועדים כשמגיע להם. כמו חברנו נמי, למשל – שחטף לא מעט גידופים על היותו שמנמן וגרגרן. מחירי המאפים נעים בין 20 ל-40 באט, אבל חוששתני שלא תסתפקו באחד.
איפה: ברחוב Samsen, ליד הקאו-סאן. סגור ביום ראשון. יש להם עמוד פייסבוק.
הקונדומייה
יש בעולם מסעדות מעטות שעושות עוד דברים חוץ מלעשות אותך שמנמן ושמח. אחת מהן היא Cabbages and Condoms, שחרטה על דגלה את המודעות לויסות וניהול נכון של המשפחה. ואולי גם קצת איידס על הדרך. ואיך מונעים מילדים עניים להיוולד ומאיידס להתפשט? נכון! קונדומים. לכן, המסעדה כולה מקושטת בקונדומים. דגמי קונדומים יוצאי דופן, כרזות, בובות-אדם המורכבות מקונדומים יקדמו את פניכם ויעוררו בכם תחושת אי-נוחות בעודכם מנסים ליהנות מהארוחה שלכם.
האוכל עצמו משובח בצורה יוצאת דופן. יש אנשים שיטענו שאלה גרסאות-תיירים-מרוככות של אוכל תאילנדי אמיתי (אתם יודעים מי אתם, "אנשים" 🙂 ). החיך שלי טוען שהוא חש שילוב מרענן של מרקמים וטעמים שיכלו להיווצר רק מחומרי-גלם משובחים ובישול מלא אהבה. או לפחות חרמנות. זה עלה בוכטות.
אני מודה מקרב לב ליעל, שהיא גם אחת הנשים המוכשרות והמרתקות שפגשנו בטיול הזה, וגם הזמינה אותנו לחוויית האכילה הכל-כך ביזארית הזאת.
איפה: Cabbages and Condoms, Soi 12, Sukhumvit Road
המרקייה
הארוחה המשתלמת, העשירה, והמנחמת ביתר שאפשר לאכול, 10 דקות הליכה מהקאו-סאן. תמורת 35 באט (=4 שקלים) מקבלים מנה "קטנה" (=ענקית!) של מרק ויאטנמי חם ובו: בשר, כדורי בשר, פטריות, בצל מטוגן, בצל ירוק ועוד כל מיני דברים מסוגו, ביצה ננסית, טופו, נודלס, ושאר הפתעות. השילוב הזה עובד בצורה יוצאת דופן, ואפילו תומאסו הבררן שלא העז לאכול אף אחד מהמרקים המעולים שתאילנד מציעה – זלל את המרק הויאטנמי בתאווה רבה.
איפה: ברחוב Phra Arthit, מול הכניסה לרציף הסירות Phra Arthit, ליד מסעדת Mango.
הצמחונייה
זה היה הלילה האחרון של ורד בבנגקוק, לפני שחזרה ארצה. לפיכך כיבדנו את צמחונותה בגיחה למסעדה צמחונית שהאינטרנט המליץ עליה: Mai Kaidee's. תומאסו עיקם את האף. "אוף! בלי בשר? מה זה שווה?". אני דווקא שמחתי שיש לי הזדמנות לאכול בעל חיים אחד פחות.
כשהגענו, רק התפריט הפתיע אותנו לטובה. הוא הכיל גרסאות צמחוניות של מנות תאילנדיות אהובות, כמו קארי ירוק וטום יאם, וכן מנות יצירתיות יותר, כמו מרק גזר או חומוס-דלעת. אמרתי למאי, בעלת המקום שאני לא יודעת להחליט, אני רוצה הכל! ובמקום לצחוק מההלצה שלי, היא אמרה "אוקיי! אני אביא לך הכל". אפילו שלא היה "הכל" בתפריט, קיבלתי ארוחה מגוונת של קצת-מכל-דבר, והכל היה כל כך טעים, שבשר היה רק גורע. שלושתנו יצאנו שבעים, מרוצים, ולא מרוששים. מחירי המנות נעים בין 60-80 באט. בימי רביעי בערב יש בופה, ותמורת 150 באט תהיה לכם הזדמנות לאכול את התבשילים שלה ככל יכולתכם.
איפה: יש למסעדה ארבעה סניפים, הכוללים בתי ספר לבישול. שלושה מתוכם באיזור הקאו-סאן, והרביעי בצ'אנג-מאי. כתובת מדויקת – באתר האינטרנט שלהם.
מעורר תאבון…
what? not enough bread?!
הערה בונה – בכניסה השלישית למאפייה באותו יום – כל פעם עם חבורת שיכורים אחרת
אוי המרקים של תאילנד! כמה אהבתי אותם… אתה כמעט אף פעם לא נופל על מרק לא מדהים. יש המון אוכל נפלא בתאילנד, אבל האננס, השרימפסים הענקיים והמרקים זה בעיקר מה שעשה לי את הטיול!