הפרקים הראשונים של "מחוברים" העלו מועקה וכבדות ותחושת "אוף" בחושיי השבעים מתיעוד-עצמי. ועם זאת, מאז איני יכולה שלא להפסיק לצפות בהם. המחוברים מרתקים ומחליאים אותי. הם מעוררים בי הזדהות ואימה. אני מזדהה עם ההחמרה העצמית של שי גולדן. עם האינפנטיליות של ישי גרין. עם הנהנתנות הדקדנטית של דודו בוסי. הכי כואב לצפייה הוא רן שריג. מסתכלת על החיים שלו, ומבועתת. מערכת היחסים בינו לבין אשתו מעדה איפשהו בדרך, שוכבת שבורה בבור הבורגנות. ואני יודעת שהחלטה אחת לא נכונה, שצעד אחד עקום, ואמצא את עצמי בבור הזה. חיים של הצלחה גדולה על הנייר וריקבון גדול בנשמה. צעיר המחוברים, לואיס, לא מעורר…
איני יכולה לדווח לכם איך התהליך של "מחוברות" נראה עבורי במבט לאחור. אני משדלת שלא להסתכל לאחור יותר מדי. בינתיים העתיד שלי נראה לי מעניין יותר, והעבר – טוב, הוא מתועד, אוכל לחזור אליו ולהבין אותו טוב יותר כשאהיה זקנה, בלה ומשועממת. בטלוויזיה הביתית, כשהיינו נתקלים בשידורים חוזרים של "מחוברות", לא נשארנו להסתכל. ראינו את זה, חיינו את זה, למה לחזור שוב לדוש בתהליך המטלטל? תארו לעצמכם תהליך בריון, שבא, תופס אתכם בכתפיים, מנער אתכם קדימה ואחורה בעוצמה, ומשליך אתכם על אם הדרך. האם הייתם רוצים לחזור אליו לעוד סיבוב? אני לא. זה מה שהיה "מחוברות" עבורי, תהליך עוצמתי שניער…
לפני שנה בדיוק התחלתי את המסע היצירתי והמפרך לתוך מרתפי תודעתי באמצעות המצלמה של מחוברות. צפיתם, נהניתם (או שמא סבלתם), ובכל מקרה זכתה התוכנית להצלחה ולהערכה. כעת מלוהקות חמש מחוברות חדשות לעונה השנייה. לכבוד האודישנים, אני מביאה לכם את התשובות לשאלות שאני מקבלת כל הזמן. איך זה להיות ב"מחוברות"? זה אדיר, מלהיב, מתגמל, מחשל, מעורר השראה, והרבה יותר קשה ממה שאתם יכולים לתאר לעצמכם. המחוברת צריכה בו זמנית גם לכוון פריים, לוודא שהאיזור שקט ומואר, וגם ללחוץ החוצה את המוגלה מהמורסות הכי כואבות שלה. עברת מסע נפשי? השתנית? הפכת לאדם חדש? תתכונני לשיחת טלפון מההפקה, שתורה עלייך לצלם צילומי השלמה…
לאחרונה אומרים לי חבריי כי אני צריכה לכתוב יותר טקסטים אישיים ופחות להתעסק ב"מחוברות". אבל מה לעשות שהמחוברות השתלטו על סדר יומי. במהלך הלימודים האמנתי – כשהלימודים יגמרו יהיה לי יותר זמן פנוי. שקר גס שיקרתי לעצמי. אין לי שנייה פנויה. זרוב.קום מעסיק אותי יומם וליל, הצילומים למחוברות מסרבים להיגמר, התחלתי עבודה חדשה ומגניבה, הכרתי חברים חדשים ואני נהנית מחברתם – זאת תוך כדי נסיון מאומץ לשמור קרוב את החברים הישנים. איני מתלוננת! אבל אין זמן. אז קבלו אותי עונה בפזיזות על שאלות ששאלתם בפורום של Ynet, שם התארחתי היום. ועידת גלובס לאחיזת עיניים תנו לי ואספר לכם על כנס…
השמועות כבר נפוצו בעיר: צוות זרוב מרים מסיבת בריכה מלאה בסקס אפיל ורוח שטות! המסיבה תתקיים בצהרי ה-7.8, במועדון הבלוק היוקרתי. די ג'ייז מעולים, ביניהם טל ארגמן ואמיר בוגן, ינגנו מוזיקה מחרמנת ואווילית מכל הזמנים. אך אבוי! לא נוכל לפרסם מה האטרקציות הנוספות והמופלאות שאנו מכינים לכם – עד שלא תעזרו לנו לבחור איך תיראה ההזמנה למסיבה. הנה שתי טיוטות מבית אנגלמאיר, עליהן עמל רבות. במקום לבחור בעצמנו מי מהן תשמש בהכנת הפלאייר הרשמי למסיבה – אנחנו נותנים לכם להחליט. אנא הצביעו לזו שהכי מוצאת חן בעיניכם בסקר. בתגובות – נמקו מדוע בחרתם כך. הנימוק שהכי יצחיק את אנגלמאיר, יזכה…
אופנה בבלנדר בגדים ואקססוריז מגניבים וורודים, דוכן קאפקייקס, ותערוכת צילומים של גוני ריסקין שאנחנו מעריכים מאוד. איפה? אפרטמנט 98, דיזנגוף 98 ת"א מתי? שישי 17/7: 10:00-18:00, שבת 18/7: 10:00-18:00 כמה עולה? ובכן, לא נראה לי שעולה כניסה, אבל אתם עשויים להתפתות לבזבז את המרשרשים שלכם. לדף האירוע לוס כפרוס בברזילי לוס כפרוס האהובים והמעולים מופיעים שוב, ואחריהם – מסיבת טכנו פרועה. איפה? מועדון הברזילי, הרכב 13 ת"א מתי? 22:00 כמה? 50/60 שקל לדף האירוע מסיבת ריקודים למען סלון מזל אוהבים שינוי חברתי? זכויות אדם? לרקוד עם שמאלנים? נהדר! בואו תעשו משהו טוב עבור סלון מזל, המרכז להפצת שינוי חברתי. איפה?…
[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=0nsmUIm_CvU[/youtube] מראיין: דור גרבש עורכת: מאיה זקס ספרי לי קצת על עצמך. אני לומדת קולנוע בביה"ס, ואני אוהבת את זה מאוד. בת 16 וחצי, רווקה, גרה עם ההורים בחולון ועם אח קטן. חוץ מזה אני עדיין ממשיכה ללמוד על עצמי כל יום ויום. מה את רוצה לעשות כשתהיי גדולה? אני עדיין לא בטוחה, אבל אני רוצה שזה יהיה משהו שאני אוהב לעשות, כמו קולנוע. ספרי לי קצת התוכנית "מחוברות" התוכנית מחוברות זאת תוכנית על חיי חמש נשים והסיפור שלהם, זה חושפני ואינטימי ביותר, ומזוייף באותו הזמן. למה מזוייף? כי זה עיוות של המציאות. אולי פשוט קשה לי להאמין שזה המציאות……
במסגרת הלימודים בשנקר יוצא לנו להרחיב את אופקינו כמעט מעבר לגבול היכולת, ולהתנסות במדיות מגוונות. אך שום דבר עוד לא הגיע לקרסוליים של הקורס המפתיע של הסמסטר האחרון: קורס ממשק פיזי, בו למדנו אלקטרוניקה ותכנות. כמובן שלא הבנו מה נפל עלינו – סך הכל באנו ללמוד עיצוב כי היינו הילדים האלה שמציירים יפה בשוליים של המחברת. אבל בסיום הקורס, הצלחנו ליצור מכשירים אלקטרוניים אמיתיים, שממש פועלים – ומשולבים בחוויית משתמש המועברת על גבי מסך מחשב. לא יאומן כי יסופר, אבל הקבוצה שלי הצליחה לבנות מכשיר אמיתי, פיזי, ופעיל לחלוטין. על הדרך, עצרנו להגיד משהו על חיפצון האשה. מאחורי הנקבומט הבריף…