אין לי בית. לפני שבוע בעלי תומסו ואני עזבנו את הדירה שלנו במרכז תל אביב, ולא נכנסנו לשום דירה במקומה. שארית החפצים שלנו, החיוניים ביותר, הועברו לבית הוריו של תומסו בפרבר מרוחק. אנחנו נודדים בינתיים. מעבירים לילה אצל חבר, בוקר במשרד ממשלה ממוזג, צהריים בחוף הים, ערב בשדרת האוהלים. דרך החיים הזו מהנה ומעשירה. אני לא סובלת בכלל מחסרונו של בית, ואפילו נהנית.
הדושבאג התל אביבי המצוי – מה שמתעתע בו, זה שהוא חמוד. נוח להזדהות איתו, התנהגותו החצי-חביבה מסתירה את העובדה שהוא אפס מאופס. הערב, פגשתי את "השחקן". עכשיו, תבינו – אני, אחרי שנים ארוכות של חיים בתל-אביב, נרתעת מהגדרות סטראוטיפיות של תושבי העיר הזאת. לא נעים לי שכולם חושבים שאנחנו שמאלנים-אוכלי-חזיר-בבית-קפה. כי יש בינינו הרבה יותר מזה, כל כך הרבה מקום לאינדיבידואלים לצמוח. ולפתע, לנגד עיניי הוא צץ: התל-אביבי הסטראוטיפי. כאילו צעד היישר מתוך מערכון שנכתב על ידי תושב חיפה. התביישתי. חברתי החדשה, נקרא לה א', אשה מושכת עד דמעות, הציגה אותו בפניי בעיר האוהלים שברוטשילד: "הוא שחקן". השחקן סיפר בעיניים נוצצות על…
גיל 0-12 — תעסוקה: לידה. לימודי הליכה. לימודי דיבור, קרוא וכתוב ברוסית. עלייה לארץ חדשה. לימודי דיבור, קרוא וכתוב בעברית. חשבון. אנגלית. זהירות בדרכים. בשעות הפנאי: לימודי ציור קפדניים. טרחה. גיל 12-13 — תעסוקה: לימודים. בשעות הפנאי: לימודי ציור, מקהלה, כתיבה. טרחה. גיל 14-16 — תעסוקה: לימודים בתיכון. בשעות הפנאי: לימודים באוניברסיטה הפתוחה. לימודי ציור. בשביל כסף: בייביסיטר לכלבים ו/או לילדים. טרחה. גיל 17 — תעסוקה: לימודים לבגרויות. בשעות הפנאי: לימודי ציור, כתיבת בלוג מצליח וקומיקס כושל, סיורים ארוכים בדיזנגוף סנטר ופרחחות כללית. בשביל כסף: טלמרקטינג, מכירת גלידה, כל הבא ליד. טרחה. גיל 18 — תעסוקה: צה"ל. בסיס מרוחק. בשביל…
כמדי שנה, גם השנה תמעד שמח לבב עם ראש מורם לכיכר העירונית ע"ש יצחק רבין למטרת רוויה, פריון ומלחמת מים! נא לא להתבלבל עם מלחמת מין; אני יודע שהאותיות ם' ו-ן' קרובות במקלדת, אבל ככה המשטרה עולה על דברים כאלה. אך כאשר תגיע למחוז חפצך, זכור שאינך לבדך. ישנם טיפוסים רבים ומרובים בכל מלחמת מים, ועליך להיות ערוך למפגש עם כל אחד ואחד מהם. להלן כמה דוגמאות. הבאקטיר (bucketeir) אופי: כאוטי מאפיינים: הבאקטירים אינם חובבי אדם, אך הם מתים על הדלי שלהם. זה למה הם לעולם לא עוזבים אותו. המיטב שהם מפיקים ממלחמת מים הוא לשפוך דלי שלם על אויב,…
הנה הקטעים שהקראנו בחתונה. כי יש הבטחות שהרבה יותר פאדיחה להפר כשהן מתועדות על גבי הרשת. הנדרים של תומסו לזרוב אהובתי, את הדבר הטוב ביותר שקרה לי כשהייתי לא שיכור. את הדבר שממשיך לקרות לי כל יום וכל לילה. ורגע אחד לא דומה לשני. ממך למדתי לשאוף גבוה, לכוון רחוק, לראות את הפרטים הקטנים ולהנות מהחיים. איתך הצלחתי להנות ממוזיקה מטופשת ומשיחות עומק. איתך ראיתי את העולם בוורוד ובאלף גוונים אחרים. איתך, גם שתיקה היא המון. אמרתי לא מעט פעמים בחיי שאדם אהוב וקרוב זה מישהו שאפשר להיות איתו ולהיות עצמי. אחרי שש שנים שלנו יחד אני יודע שיש עוד…
שקט השתרר בשכל. פרוייקט עצום אחד מאחורינו: מסיבת החתונה האדירה שהעסיקה אותנו מסביב לשעון בחודשים האחרונים. מבין כל הפרוייקטים שעבדתי עליהם כמעצבת או אשת קריאייטיב, נדמה לי שהחתונה מתעלה על כולם. שום דבר לא משתווה להרמת אירוע החל מרמת הקונספט הבסיסי, וכלה בפ(י)רטים הקטנים ביותר. לא אכנס לתיאורים, רק תנו לי לומר לכם משהו על חתונות. חתונה זה טרחה, זה לחץ, זה תכנון קפדני. חתונה זה שדה טובעני רצוף בולעני מזומנים. ובנוסף לכל – בימינו, טקס החתונה לא מכיל בתוכו שום הבטחה ממשית בנוגע להמשך חיי הזוגיות עם האדם שאתה מתחתן איתו. זה סך הכל אירוע שנועד להציג לפני האורחים את…
שילוב התכונות שגורם לי לחבב בן אדם מורכב מאוסף מאוזן של תבונה, טוב לב וחיצוניות. אולם רבים מהאנשים שהיו יכולים להיות חביבים עליי עד מאוד, נופלים מהר מאוד במבחן הטרן-אוף. מכירים את זה שאתם נדלקים על בחורה יפה, אבל אז היא מתפשטת ואתם מגלים שיש לה שומה שעירה על הכתף? איזה טרן-אוף, נכון? אז דמיינו לעצמכם שאתם מגלים אצל חבר חדש שומה שעירה, אבל לא על הכתף: על האופי. שומה שאי אפשר להוריד בניתוח. פוסט זה, מוקדש לשומה המכוערת מכל: מבריזנות. מבריזנות היא מגפה ארצית. כל ישראל לוקה בה, כל אחד בחומרה כלשהי. לא יכולה לומר שאני נקייה מאשמה בתחום הזה, אבל…
ליל הכלולות שלנו מתקרב ואנחנו מתרגשים ולחוצים. מאז שהכרזנו על נישואינו, אנו פועלים בקדחתנות ליצירת אירוע החתונה שייצג אותנו בצורה הנכונה ביותר. שייתן לאורחים צוהר לערב אחד של אהבה, יצירתיות והוללות – לפי הדרך שלנו. אנחנו רוצים שהחתונה הזאת, מעבר לחגיגה שמטרתה למסד את הזוגיות שלנו, תהיה אירוע שקורא תיגר על מוסד החתונה הישראלית. זוגות שמתחתנים נוטים להיכנע למסורת, ללחץ של ההורים שלהם, ולחוסר המעוף של העוסקים בענף החתונות. בלית ברירה, גם חתונות של זוגות מגניבים יחסית מתיישרות לפי שטנץ קבוע. אנחנו לא מוכנים לזה. בעינינו עדיף לא להתחתן מאשר לרכוש סט חתונה קונבנציונלי ולרצות את הדודות. אני שמחה לציין…
פרועה מדי, אינפנטילית מדי, צבעונית מדי, מתירנית מדי. ככה אני, כל עוד זה נוגע למראה חיצוני. אצלי כל יום פורים, וארץ ישראל פשוט לא מצליחה לעכל את זה. את כל מסגרות החיים, מהתיכון ועד חיי הכמעט-בוגרים אני מצליחה לעבור בלי להתפשר על סגנון אישי, תלוש מרוב תכתיבי האופנה, וגם מתכתיבי האנטי-אופנה. מתעקשת להיות משהו שלא רואים ברחוב. משתדלת לשמח לבב אנוש, לשעשע ולאתגר. אך במקום להריע לתעוזה שלי – המיינסטרים הישראלי מרים גבה. פה שומרים את התרועות לגבר שלובש ג'ינס מהוה וחולצה קצת מרופטת "אבל הקז'ואל הזה יושב עליו מהממוש". הכי פורץ דרך שארצנו מוכנה אליו, הם בגדים ספוגי נפטלין מהארון…
העונה של האח הגדול התחילה בתרועות התלהבות, והידרדרה למצב בו יושבים בבית חמישה אנשים שגורמים לי לרטון: "לבזבז מיליון שקל על זה? לא חבל?" לקראת הגמר, ניתוח קצר של אפשרויות הניצחון העומדות בפנינו בפרק הסיום. סיבות למה להצביע להם, סיבות למה לא להצביע, והשלכות כל אחת מהבחירות על התרבות הישראלית. השיקול העיקרי נגד הצבעה לכל אחד מהמשתתפים: בזבוז של אס.אמ.אס. תשלחו לאמא מסר שאתם אוהבים אותה במקום להצביע להם, היא תעריך את זה. ג'קי למה להצביע לו? ג'קי, למרות הנסיונות של ההפקה ושל פרידה להכפישו, הוא בבסיסו ילד טוב, מתחשב, צנוע וכנה. למה לא להצביע לו? כי הבן-אדם חי כל…