יומני היקר שלום. ברצוני להזהיר את הסובבים כי בקרוב מאוד אני עשויה פשוט להתפוצץ ולקרוס לתוך עצמי, כמו חור שחור, רק ורוד. מה קרה? וואלה, שום דבר מיוחד, רק לקחתי על עצמי יותר ממה שאדם בריא מסוגל לבצע. המשך…
אתמול היה די דפוק. קבעתי לצאת עם נעמישקה, רק היא ואני "כמו פעם, בימים הטובים". לא שהיה טוב כל כך בימים הטובים. לנעמישקה יש נטייה לזכור באופן חיובי מדי את העבר המחורבן, ואני די בטוחה שעוד שנה מהיום היא תדבר על היום כעל "הימים הטובים". אבל אתמול, אתמול באמת הייתה אחת היציאות המעפנות אי פעם. המשך…
[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=_lH7YEdZb74[/youtube] המשך…
מכירים את זה שקבוצה של תלמידי עיצוב מצפון רמת גן מנענעים את האגן שלהם לצלילי שיר מזרחי? לא? כנראה שלא פגשתם את השיר המזרחי שיצדיק את זה. אבל אנחנו מצאנו. קבלו אותו: "טוסיק בגלמה" של הזמר המהולל שי לסרי! (אזהרה: הקליפ הבא לא נוצר על ידי צוות זרוב.קום, ולכן הוא נראה כמו שהוא נראה) [youtube]http://www.youtube.com/watch?v=-Hw1Qezz8QU[/youtube] המשך…
ביום שבת קפצתי לשוק האקססוריז. היה מה זה חרא שם. הכל היה אפור. האווירה, המוזיקה, האנשים, ובעיקר הסחורה. יש שם בגדים שמדברים לאנשים מסוימים, אבל אני הייתי לובשת את זה רק להלוויות. בדמיוני ראיתי אינספור תכשיטי פלסטיק מקושקשים בגוונים עליזים, אבל כל מה שקיבלתי היה תליונות זהב עדינים בז'אנר "גנבתי לסבתא מהארון". והבגדים שם היו אפורים. כל כך אפורים! נשבעת לכם ש-90 מהבד באירוע הזה היה אפור. מה קרה? יש מיתון בשוק הפיגמנטים? האפור הופיע כבר לפני הרבה שנים בזירת העיצוב המקומית. זה טרנד, חשבתי. זה יחלוף. אבל לא, זה עדיין כאן. מעצבות צעירות ממשיכות לתפור בגדים באותו סגנון בדיוק…