יש אנשים שעושים קעקועים או מקשטים את איבריהם בפירסינג. אני – לא. אני מעדיפה להפגין שונות חיצונית באמצעים שאפשר להחליף מדי יום. מה לי ולקעקוע שעשיתי בגיל 16? כלום. הייתי נערה די אווילית אז. מזל שלא באמת התקעקעתי. הקטע שלי, הוא שיער. פעם בחצי שנה לערך, אני אומרת: סטופ. אני לא יכולה להמשיך עם אותו השיער שהסתובבתי איתו בחצי השנה האחרונה! הרי בגרתי, השתניתי, ומה שעל הראש שלי לא מייצג אותי נאמנה. ואז אני מחליפה. לפעמים שינוי קטן. לפעמים מהפך דראסטי.
למזלי, רק התמונות נשארו כדי לעקוב אחרי התמורות שעברו בשערי בשנים האחרונות, ולא, נניח, השם של אמא שלי עם צלב ושני וורדים על המרפק.
ניצנים של וורוד
המאורע: זרוב משתעממת משיערה הטבעי
החלטתי לגוון. בגיל 14, הייתה זו הפעם הראשונה בה צבעתי את קצוות השיער שלי ושני פסים של פוני בוורוד עליז. לא סיפרתי לאמא, ואילצתי אותה להתמודד עם המציאות כפי שהתייצבה בפתח ביתה עם תרמיל בית ספר לפנות ערב. היא הזדעזעה אז, כפי שהיא מזדעזעת היום. על פי חוקי בית הספר שיער וורוד היה מחוץ לחוק. אבל הוא דהה בזריזות.
שחור-דווקא
המאורע: זרוב מורדת
הימים, ימי טינאייג'ריות. אני מטאליסטית קשוחה, אפלה, ומרירה. איני יכולה להיות ילדה מתוקה וזהובת-תלתלים, ואני מבקשת מהספר – תעשה לי שחור וקצר. במקום קוצים מגניבים ונונשלנטיים, המרקם של השיער שלי והיעדר משאבים גרמו לי להיראות כמו שילוב של אמא שלי וכושי. שלא לדבר על המשקפיים החדשים והברזלים בשיניים.
אדום
המאורע: צה"ל
הייתי לאדם בוגר ועצמאי. החלום שלי היה להסתובב חופשיה בעולם עם שיער צבוע וורוד. אבל – נאלצתי להתפשר על להשאיל את החופש והאיברים שלי לצה"ל. הסתפקתי בדבר הכי קרוב לוורוד שעדיין נחשב תקני . זה היה אדום. כל גוון אפשרי של אדום. הגבר שלי מאוד אהב את זה ומקווה שאחזור להיות אדמונית בבוא היום.
בלונד-טבעי-עלק
המאורע: זרוב מתמסדת
תקופה וורודה וסוערת חלפה לה. בגיל 21 עברתי לגור ברמת גן, הפכתי לקשישה בורגנית, וחיפשתי עבודה מכובדת.
כדי לא להפחיד מעסיקים פוטנציאליים כבר בתחילתו של ראיון העבודה, צבעתי את שיערי בצבע הכי קרוב לטבעי שהייתי מוכנה להתפשר עליו. זה היה בלונד צהוב מדי.
פס-זברה
המאורע: בא לי להתנסות!
כבר יש לי עבודה מכובדת, ואני משחקת עם מגוון רחב של צבעי שיער.
למעשה, אני מורחת בפסים לאורך ולרוחב את כל צבעי השיער שברשותי. תראו מה יצא! דומה למפלצת הספגטי המעופפת.
זיגזג בראץ
המאורע: צילומי הפתיח של "מחוברות"
לכבוד הפתיח הגרנדיוזי, השיער שלי מגוהץ על ידי מגהץ זיג זגי, ומקבל את מראה הבארבי הפלסטיקי המושלם והבלתי-ניתן לשחזור.
מסתבר שמגהץ-שיער זיג-זגי הוא מצרך נדיר ויקר בארץ ישראל.
פארה פוסט וורוד
המאורע: צילומי היח"צ של מחוברות.
כל הבנות נאספות בסטודיו של ינאי יחיאל, והצוות עומל על הפיכתנו למהממות ביותר שאפשר, לקראת הדפסתנו על מודעות ושלטי חוצות.
השיער שלי זוכה לניפוח וסלסול חגיגי. מלוות אותי שאריות של בלונד מפעם, אבל גם זה עתיד להיעלם.
ורוד מגיהנום
המאורע: פתיחת מספרת EZ
המספרה המדליקה ביותר בפלורנטין נפתחת, ובמסגרת אירועי הפתיחה, אני זוכה לסוג של קשת בענן על הפדחת שלי.
השיער שלי כולו וורוד אדום וסגול, ואני מהממת ומכתימה מאי פעם.
עקרת בית ורודה
המאורע: צילומי שער של "סגנון"
יחד עם סטיילינג נפלא של מסיבת-תה משוגעת, השיער שלי הופך לווריאציה המסטיקית ביותר על הפיפטיז.
אחרי תום הצילומים, אני משוטטת ברחוב ומונצחת גם במצלמתה של דפנה טלמון – בתמונה המתנוססת על קיר תערוכת "מרכיבים".
הליצן האפילפטי
המאורע: מסיבת ביקיני-ליצנים
לכבוד חגיגת יום הולדתי החלטתי לעולל לעצמי משהו מיוחד, וביליתי שעה-שעתיים בסירוק השיער שלה מהקצוות כלפי פנים, ליצירת האפקט הליצני המתבקש.
אחרי זה התחננתי לא ישפריצו עליי מים, אחרת השיער שלי יהפוך לראסטה אחת וורודה ובלתי-ניתנת להפרדה.
מחומצן-גאגא
המאורע: מסיבת ליידי-גאגא
בשביל השכבה הוורודה הבאה, אני מחמצנת את כל מה שצומח לי מהראש.
בגחמה של רגע מחליטה להשאיר זאת כך לזמן מה, גוזרת לעצמי פוני, ומעריצה את ליידי גאגא בכל מאודי. עד השבוע הבא, בו אני צובעת הכל חזרה בוורוד.
הבא בתור!
אסיים את הפוסט בהוקרת תודה לשיער שלי, שמחזיק מעמד יפה מאוד בלי לנשור יותר מדי.
מה הכי מוצא חן בעיניכם? מה, לדעתכם, תהיה התספורת הבולטת הבאה שלי?
אני איתך!!!
היו תקופות בחיי שגם החלפתי צבעים בשיער…בצורה כזרת שאנשים לא היו אומרים לי שלום …
אהבתי את הורוד גהנום..שיחקת אותה!
צבעתי פעם אחת ומאז אני מבלה כבר שנה כמשהו בין בלונדה לג'ינג'ית. יש טענות שזה היה ממש מגניב, אבל חבל לי על השיער.
או כמו ש Baz Luhrmann אמר/שר – Don't mess too much with your hair, or by the time you are forty, it will look eighty five.
אבל תכלס, נראה מעולה 🙂
I really liked your 50's look, I think that the pale pink suits your complexion. I want to color my hair to black and white but still don't have the guts to do so.
אני חושב שלפי כל התמונות, המראה שלך משתבח עם הזמן.
אבל תיהיי זהירה עם השיער, לא לשחק איתו יותר מידי, ורק חומרים טבעיים. באמת מקום לדאגה. (מה עושה, ומה אומרים למדונה לדוגמא?).
אי אפשר לדעת מה יקרה בעתיד. תלוי בך. או לחזור לטבעי, או שחור, או אדום, או ורוד, או צהוב, או סגול. איזה צבע שאת אוהבת, (ומתאים לתקופה?) . …
ומה עם שערות הערווה?
אפרו ורוד 😛