הודו מלאה ביופי וכיעור שאי אפשר להוריד מהם את העיניים. מביטים סביב, ונתקלים בשילובים אבסורדיים בין קדמה טכנולוגית לפשטות כפרית, בין מסורת מזרחית לכמיהה למערב, בין כאוס לפורמליות נוקשה. הביטוי הגרפי המרתק ביותר של הקונפליקטים האלה, מתגלה בשילוט החוצות המצויר על הקירות.

כנראה זה זול יותר מאשר להדפיס, לתת לאיש מקצוע הודי לצייר ביד יציבה את הלוגו, הסלוגן והמוצר. התוצאה הרצויה היא פרסומת יעילה, חדה, מהוקצעת, לפי צו האופנה האמריקאי של לפני עשרות שנים. התוצאה המתקבלת לעולם לא תהיה מושלמת כמו העתקי גלופה שיצאו מבית דפוס – וזה כל היופי. אפשר לראות משיחות מכחול ואי-דיוקים ברבים מהשלטים.

האפקטים המעניינים ביותר נוצרים כאשר הפרסומת המצוירת הולכת ומתיישנת. הרי אף אחד בהודו לא יטרח להסיר או להסתיר פרסומת מצוירת ישנה. וכך ניתן לראות את פגעי הזמן מכרסמים במסרים השיווקיים החלקלקים באמצעות טחב, קילוף, סדקים ודהייה.