הידד! הידד! אפילו הידדיים! ארבע שנים של לימודים אינטנסיביים בשנקר הגיעו אתמול לקצם כאשר הגשתי את פרוייקט הגמר החינני שלי. לזכותי יאמר שהצלחתי די טוב, כנגד כל הסיכויים. הסטודנט הממוצע נאבק עם עצמו כדי ליצור פרויקט גמר ראוי על מנת שיוכל להתקבל לעבודה מכובדת. ואילו אני נאבקתי בעבודה המכובדת שלי על מנת להצליח, איכשהו, ליצור פרוייקט גמר ראוי. לא היה לי זמן לכתוב, לבלות, ולהתנהג כמו בן אדם. נראה כי כמה מהאנשים הקרובים אליי ביותר אוהבים אותי פחות מאז שהתחלתי לעבוד על פרוייקט הגמר. אם היה לי בוד, סביר להניח שהוא היה נראה ככה בערך. וכעת, אסביר לכם בקצרה מהו…
אם המסיבה שאתם חולמים עליה היא מסיבת בריכה, אם המסיבה שאתם חולמים עליה מוקדשת אך ורק למוזיקה אלטרנטיבית קשוחה ואפלה, אם המסיבה שאתם חולמים עליה כוללת סט תקלוט אינטראקטיבי אווילי במיוחד מבית זרוב.קום, סטייל רוק-או-פופ, אלא שהוא יכלול רק רוק-או-רוק, אז לא תהיה לנו ברירה אלא להגשים לכם את כל הנ"ל. ביום שישי הקרוב אנחנו משתתפים במסיבת פתיחת הקיץ האלטרנטיבית העצומה שבמועדון הקומפורט. אנחנו נביא לכם אותה בסט אינטראקטיבי ברחבת הרוק האלטרנטיבי. מעבר לכך תנגן הרחבה את להיטי הרוק האדירים ביותר מכל השנים. בנוסף, תהיה רחבה של דארק אלקטרו גותי ואפלולי, וכמובן בריכה. נושא המסיבה הוא פנטזיה, ואתם מתבקשים להתלבש…
ראיתי את הפיקסיז בלונדון. זהו, עכשיו זה שלי לתמיד. גם הצבא של 50 אלף גרמלינים לא ייקח את זה ממני. בשנת 2009 הפיקסיז חגגו את יום ההולדת ה-20 לאלבום "דוליטל" ולציון האירוע יצאו לטור אירופאי שהתחיל בלונדון באוקטובר. כל הכרטיסים ל-4 הופעות בבריקסטון אקדמי נחטפו בערך תוך שעה. האנגלים מעריכים אמנות גבוהה. לא ברור מהו סוד הקסם של הפיקסיז. אם אלה מלודיות וריפים מושלמים שנשמעים כאילו לא מהעולם הזה. אם זה קולו המלאכי של פרנק בלאק, שנשאר כזה גם כשהוא צורח. אם אלה טקסטים אוונגרדיים וסוריאליסטיים על כל מיני נושאים מקוריים, כמו חייזרים, איברי גוף ענקיים וגילוי עריות. או אולי…
כל חיי הייתי אובססיבי לגבי רעיונות. עד כדי כך, שכששואלים אותי מה אני עושה בחיים אני תמיד מסתבך: "אני צלם סטילס, ווידאו, ויש לי אתר אינטרנט, ואני מארגן מסיבות, ומלווה יוצרים ברשת ומייעץ ומשווק דברים ברשתות חברתיות, וכותב לפעמים." וזה נמשך ונמשך כשלמעשה מה שהייתי רוצה לומר זה פשוט: "אני אדם שחושב על רעיונות ועושה כמיטב יכולתי להוציא אותם לעולם." וזהו. אני לא צלם, אני רעיונאי שיודע לצלם. אני לא בעלים של אתר, אלא מישהו שהיה לו רעיון שהיה זקוק לפלטפורמה אינטרנטית על מנת להיות אפקטיבי. אני לא פרסומאי, אלא מישהו שאוהב לפצח בעיות באופן יצירתי. לכן הפרוייקט האחרון שקיבלתי,…
בבואי לכתוב פוסט חדש התלבטתי בין שני נושאים: האחד – כמה שאני שונאת את עצמי ואת הקיום שלי ואתכם ונמאס לי ובא לי למות או לפחות לשכור מישהו שיחייה את החיים שלי במקומי לתקופה. השני – להג אסקפיסטי בעל ארומה מסחרית העוסק בהסרת שיער לצמיתות. דיון קצר עם עצמי הוביל למסקנה שנושא מספר 2 יעודד את רוחי. אז קבלו אותו! סיפרתי לכם שהוזמנתי למסיבת ההשקה לבלוגרים של מוסד חדש בישראל לטיפוח. EPYL שמו. לצורך המתנות שהרעיפו עלינו, היה שווה לשאת את התגית "בלוגרית".
את השבועות האחרונים שלי אני מעבירה בהעלאה בלתי פוסקת של תכנים חדשים ומשומשים לטאמבלר החדש והוורוד שלי. טאמבלר הוא פלטפורמת בלוגים שקיימת שלוש שנים, אין בה שום דבר חדש, אין בה קהילה ישראלית, אבל היא תפסה אותי חזק. אתם בטח תוהים לעצמכם מה יש לי לחפש שם. האמת, גם אני. לכן החלטתי לכתוב את פוסט ההסבר הזה. מה עושים בטאמבלר? לא יודעת איך הם מגדירים את מה שהולך שם. עבורי טאמבלר הוא שני דברים: 1. מאגר בלתי נדלה של תכנים ויזואליים מגניבים שמתאימים לי אישית 2. הרשת החברתית הכי אנטי-חברתית שאי פעם הייתי רשומה אליה. וכעת אפרט. טאמבלר הוא סוג…
לפני חודשים ארוכים, כשעוד הייתי וורודה ונטולת דאגות, הוזמנתי להשתתף ביום צילומים של קליפ חדש. ערן צור שר, אתגר קרת כתב, ואני – עשיתי עם השפתיים. בשמיעה ראשונה, הסמקתי במבוכה. בשמיעה שנייה, לעומת זאת, הזדעזעתי לחלוטין וקבעתי: שבזה אין מצב שאני משתתפת. אבל בסוף השתתפתי גם השתתפתי, על אפי ועל חמתי! אם דרור קרן יכול, אם נטע גרטי יכולה – שאני אסרב ואשב בחיבוק ידיים. הגעתי לחניון חשוך ומעופש. בקצה החניון – הסתתר סטודיו. הושיבו אותי על כסא, מאחוריי מסך ירוק, מלפניי ערן צור מעווה פניו ומנופף בידיו. מאז שצולם, עברה כמות זמן אינסופית. באנשי הצוות שעבדו על הקליפ נתקלתי…
[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=uk71LtPBrXM[/youtube] יצירתו האחרונה והשנויה במחלוקת של הגאון דן קשאני. ע.במה: אלינור קשאני, אשתו החדשה.
הלילה הרמנו את מסיבת האינטראקטיב הראשונה ביקום, ונראה כי הניסוי הצליח! טלפונים, מצתים, תחתונים, כפות ידיים ושאר איברים הונפו באוויר, ואנחנו, יוצרי המסיבה, ניסינו לעשות ככל יכולתנו לספק את מבוקשכם. או לכל הפחות – מה שהרוב ביקש. לזכות הקונספט שלנו יאמר, וגם לזכותכם, שאנשים נהנים יותר לרקוד לצלילי שיר שהם גרמו לו. תודות: מפיקי המסיבה, הלא הם אנחנו, דור גרבש, זרוב, וגיל קרמר, מודים מקרב לב לצוות הברזילי, לאלעד מגדסי שעשה לנו את הוידאו האינטראקטיבי המעלף, לבלוגרים מימס, שותה וקם, ואלכס פולונסקי שפירגנו בחזרה. וגם ללולה ויונתן, שאפילו הגיעו! וכמובן – לכל מי שבא. כמה תמונות! מהמצלמה של זרוב. [caption…
הפוסט הזה הוא פוסט פרגון לאנשים שאני אוהבת לקרוא או לשמוע, והייתי רוצה לשמוע מה דעתם בסוגיה שעומדת במרכז המסיבה שלנו: מה עדיף, רוק או פופ? כל מי שמצוין בפוסט הבא מקבל כניסה זוגית חינם לרוק-או-פופ, המסיבה האינטראקטיבית הראשונה ביקום, שתתקיים ביום חמישי הקרוב במועדון הברזילי. חלקם מקבלים גם תמונת פרופיל שאיירתי להם במיוחד! שאר הקוראים מקבלים המלצה על התכנים המוזיקליים ו/או האינטראקטיביים הכי מוצלחים שמתקיימים היום בעברית. הערת שוליים