עזבנו את קנצ'נבורי הקסומה והמשכנו לבנגקוק, כאשר היעד הוא האי קופנגן, והמטרה היא לחגוג טוב טוב את סוף השנה האזרחית. מזל גדול היה לנו שעברנו מוקדם יותר בטיול בהודו הגדולה והמסורבלת שעשתה לנו בית ספר. אחרת אין לי מושג איך היינו עומדים בנסיעה הארוכה, המפחידה והמטופשת הזאת. תלאות ערב סוכנות נסיעות ממוזגת הציעה לנו כרטיס ב-600 באט שכלל נסיעת אוטובוס ושיט במעבורת עד קופנגן. שעת יציאה: 6 בערב. שעת הגעה: 10 בבוקר למחרת. תומאסו וידא שמדובר באוטובוס קומותיים (כי זה חלום ילדות שלנו לנסוע באוטובוס קומותיים), ושהאוטובוס יוצא מהסוכנות בדיוק, ולא מאיזה רחוב ראשי. "כן כן!" אמרו לנו, אז קנינו…

בנגקוק לא מפסיקה לרתק, לשעשע, להפתיע לטובה. האנשים נדיבים ומחייכים. אפילו אלה שלא יודעים אנגלית, יודעים אנגלית יותר טוב מנותן השירות הסרי-לנקי הממוצע. גם החמדנות לובשת צורה נעימה יותר, ומעניקה עבור הכסף שלנו בדיוק את מה שאנחנו רוצים לקבל. יש פה קניונים לכל דבר, ושווקים לכל דבר. לבגדים, לאלקטרוניקה, לאוכל, לצמחיה, לחיות מחמד, אפילו למין. נשבעת לכם: יש בבנגקוק קניון של שלוש קומות שמוכר מין. ביקרנו בו אתמול.