סָחִי היא מילה שהייתה חסרה בשפה העברית, והגעתה המאוחרת שפכה אור על נדבכים בחיי שהיה לי קשה להסביר עד כה. מבחינה לשונית המילה שנמצאה, "סחי", היא די גרועה, אבל זה מה שיש, ועם זה ננצח.
ברגע שהתחילו להשתמש ב"סחי" בתור "ההיפך-מהיפסטר", ולא במושג הישן והאהוב "ההיפך ממסטול" – ירד לי אסימון. פתאום הבנתי מי הם האנשים שאני לא סובלת ואימצתי את המילה בחום. בעלי, לעומת זאת, חושב שזו מילת סלנג חלולה, משטיחה, כמו "בקטנה", "אחי" או "סבבוש". אבל הוא טועה. "סחי" הוא עולם ומלואו. המילה "סחי" היא קוד. שלוש אותיות שמתמצתות הווייה אנושית-ישראלית שליוותה אותי כל חיי, ורק עכשיו אני יכולה לתחום אותה ולהסביר אותה לכם ולעצמי.
אז…
מה זה סחי?
סחי הוא הבן שאינו יודע לשאול.
הוא לא טיפש מספיק כדי להיות תם, ולא משכיל מספיק להיות חכם. הוא לא אכזרי מספיק כדי להיות רשע. הסחי הוא סתמי.
הסחי לא שואל את עצמו מה מקומו בעולם. הוא לא שואל איפה הוא צודק ואיפה הוא טועה. מה הוא יכול לשפר בעצמו או בסביבה שלו. הסחי לא מטיל ספק. הסחי לא סקרן.
הסחי מקבל על עצמו את אורח חייו בלי להקשות קושיות. הוא עושה מה שמצפים ממנו.
הסחי לא יאזין למוזיקה שלא משמיעים ברדיו. הוא לא יצפה בסרט שלא מקרינים בסינמה-סיטי. הוא לא יקרא ספר. ואם יקרא ספר, הוא יהיה רב מכר.
הסחי עושה מה שעושים כל שאר הסחים. הוא מעתיק את ההתנהגות של הוריו, חבריו, והמודלים לחיקוי מהטלוויזיה. הוא עוקב אחרי הרוב.
הסחי לא יוצא דופן.
סחי יכול להעביר את חייו בפיכחות מוחלטת, או ליטול את הסמים שנהוג ליטול בסביבתו. הוא לעולם לא יזמין בירה כשכולם סביב שותים קולה, ולא יישאר נקי אם כולם מסביב מעבירים ג'וינטים מיד ליד.
הסחי אינו מורד, ואם הוא מורד – זה כי ההתנהגות הצפויה ממנו היא מרד.
סחי ייסע לטיול של אחרי-צבא, אבל יקפיד לעשות את זה במסלול בו יוכל לפגוש אנשים כמוהו. הוא יצליח לטייל חודשים מחוץ לישראל בלי לטעום שום מאכל מקומי, ללמוד שפה, או להכיר חברים חדשים שאינם מישראל.
הסחי חי בלופ משעמם שתכליתו להיראות ראוי בפני האנשים שהוא מחקה, שגם הם מתאמצים להיראות ראויים. מטרתו של הסחי היא להרשים – והוא עושה זאת על ידי הפגנה רהבתנית של חוסר-הייחודיות שלו.
סחי יכול להיות אהבל מוחלט או לקבל 780 בפסיכומטרי; אבל הוא לעולם לא יתעניין ביותר ממה שנדרש ממנו להבין, ללמוד ולהיבחן עליו.
סחי מעולם לא יבין את המשמעות של המילה סחי.
הסחי יכול היה לקרוא את הטקסט הזה, למשל, ולהבין מה המשמעות של המילה סחי, אבל הוא לא יעשה את זה לעצמו, כי הוא לא חייב. לקרוא פוסט בבלוג ובו מעל 100 מילים? בשביל מה?
מקומם של סחים בחיי
בגן הם הסתכלו עליי מוזר כי דיברתי שפה אחרת מהם. בבית הספר היסודי לא נתנו לי לשחק איתם כי התלבשתי אחרת מהם. בחטיבת הביניים לא הזמינו אותי למסיבות כי התנהגתי אחרת מהם. בתיכון סגרתי את עצמי בחממה, סוג כל כיתת מחוננים מנותקת, ולראשונה הרגשתי שייכת. בצבא חזרתי לחיקם של הסחים. התערבבתי איתם, התמזגתי איתם, התחבאתי מהם, התנגשתי איתם, פניתי אליהם בביטוי "כנהמפקדת!" – והשתחררתי.
מאז אני מנתבת את חיי כמה שיותר רחוק מהם. אל בית הספר לעיצוב בו מלמדים אותך להדפיס את המסר החזק ביותר. אל עולם הבידור בו חייבים להתבלט בכל מחיר. אל תעשיית הפרסום בה האישיות שלך היא המותג הראשון שעליך לשווק. אל האיזורים האפלים והצבעוניים ביותר של חיי הלילה, בהם מעריכים אותך יותר ככל שהתלבושת והנטייה המינית שלך ססגוניים יותר. אבל בארץ קטנה כמו ישראל אין באמת לאן לברוח. הסחים כאן, שם, ובכל מקום. גם אם אעצום את עיניי, הם נוכחים. הם הרוב. רוב ישראל סחים. אין לי מה לעשות נגדם, ואין לי שום סיבה לעשות משהו נגדם. הם לא מאיימים על הקיום שלי. כל מה שנותר לי לעשות, הוא להמשיך לחיות את חיי באופן הכי פחות סחי שאפשר, וללעוג להם בשעות הפנאי.
את התמונה הזו, ושאר הצצות לחייו של הסחי, אפשר למצוא בעמוד הפייסבוק המבדח "סחי זה הכי, אחי".
הו לייזה
מפוסט לפוסט אני מחבבת אותך יותר ויותר, עד כי יש סיכוי שאם אי פעם נתראה שוב, איאלץ להביע את אהבתי בחיבוק סחי.
חח.. "הסחי יכול לקרוא את הטקסט הזה….בשביל מה?"
סחי? ערסים?
האמת כשחושבים על זה כנראה שיש יתרונות מסויימים להיות בתוך העדר (אולי חם בפנים כשקר בחוץ,אולי לא צריך לחפש מטרה באופק כי יש מי שהולך לפניך ומי שדוחף אותך מאחור ללכת קדימה? אולי עוד כמה יתרונות אחרים?)
תמשיכו להנות ולכתוב ולצלם.
חג שמח לכולכם
אבל את סחית, גם אם את חושבת שאת לא, כי הפוסט שלך סתמי, ולא להיות סחי זה לא משמעותו לטוס לניו יורק ולהתרברב שם במיניות שלך עם גרביונים ורודים – אלא להתבלט עם הכשרון האמיתי שלך שמראה משהו חדש, לא להיות לשווק אישיות זה לא להתרוצץ בשמלות ורודות ולצעוק לכולם כמה את מינית, אלא להראות כמה מוכשרת את במשהו, בגרפיקה למשל אבל בקטע רציני כמו ללמוד תוכנות תלת מימד כמו 3Dמקס ולהיות תותחית בזה, נראה אותך.
ואולי הצלחת כאן בארץ, אבל תחשבי ששם אף אחד לא מחכה לך, את צריכה להוכיח את הכשרון האמיתי שלך וכתיבה בעברית לא נחשב.
את צריכה להתאמץ יותר, כי הכתבה שלך יצאה סחית וסתמית, חבל.
כמה כעס. קחי נשימה עמוקה
נמאס מאנשים כמוכם שמקבלים במה על כלום וכותבים דברים סתמיים רצח וסאחים בכללי. וואלה חפרתם כבר בכל מקום עם הורוד והמין שלכם, נקסט!
כשגדלתי בשנות השמונים, קראו לזה "נורמלי". זה לא אותו הדבר?
ממש לא מסכימה. סחיות זה לא עניין ישראלי במיוחד, זה נמצא בכל מקום. אם כבר בישראל יש פחות דגש על "מה יגידו השכנים".
ובכלל, הפוסט הזה פשוט פשטני. המציאות הרבה יותר מורכבת משני קצוות הספקטרום שאת מציירת "ללכת בתלם" או "למרוד", כן, כי כל האנשים בארץ הם כבשים חסרות מודעות עצמית בניגוד אלייך הססגונית והרבגונית?
חשבת על זה שאולי יש אנשים שקשה להם להחצין את מה שיש בתוכם על לדרגה שכל העולם ידע מה הם עושים ושומעים? חשבת על זה שיש אנשים שיש להם עולם פנימי עשיר מאוד אבל הם לא מרגישים חובה מוסרית להודיע על כך לכל מכריהם?
פשוט פוסט מעליב. בתור מישהי שאולי היית מכנה "סחית".
מאוד מזדהה עם ההגדרה של "זה שאינו יודע לשאול", עם חלקים אחרים מהפוסט- פחות או יותר.
נכון!!!
קראתי את הפוסט על כן לא אהיה סחי?
נשמע לי כמו תסכול אחד גדול של אישה אחת מהחברה שבה היא נמצאת.
ויחד עם התסכול מגיע הקטלוג,הסטיגמה- פעולה שכהגדרתך קרוב לוודאי שהיא סחית.
את מתבוננת בסחיות בעין ביקורתית וחיצונית, ולא מסתכלת על הדברים החיוביים יותר שבתופעה הזה.
כפי שאמרת, לפני שסחי הפך לניגוד להיפסטר, סחי היה הניגוד המוחלט למסטול.
ולא, אני לא חושבת שהגדרת נכון מיהו סחי. אני חושבת שהגדרת קבוצה רחבה בציבור הישראלי ואולי בעולם, שבעינייך,וגם בעיני, הם הרבה פעמים תופעה שלילית.
הגדרת מהו עדר. אבל סחי, לפחות בעיניי יכול להביע בדיוק את ההפך מהעדריות.
אני חושבת שהרבה פעמים סחי מסמל את השחרור,את הטבעיות, את ההליכה אחר עצמך ולא אחר העדר.
ההגדרה של סחי מאוד לא ברורה. ואני מאמינה שהיא תישאר עוד הרבה זמן מעורפלת, כמו דברים רבים בחיים שלנו. ולכן קצת קשה לי עם זה שאת כל כך מגדירה את זה. קובעת עובדות. מגדירה אותם כסתמיים,כזה שלא יודע לשאול. זה קצת אכזרי לא?
ובמציאות שלנו, כנראה שכולנו סחים. גם את. כי גם את וגם אני , כשאנחנו מעבירות את הביקורת בעניין זה, הכל נעשה בתוך הקופסה. אנחנו לא יודעות על רבדים נוספים שקיימים. ההכרה שלנו לעולם כנראה נמוכה. כמו של רב האנשים. יכול להיות שאנחנו מטילות ספק, יכול להיות שאנחנו שואלות שאלות, יכול להיות שאנחנו מתעניינות מעבר למה שנדרש במסגרות הלימודיות שלנו, ובכל זאת הכל מוגבל בתוכנו. הטלת הספק שלנו היא חלקית. כי אנחנו לא באמת מודעות לעוד אלפי דברים שאולי קיימים או לא מודעות ל….
איבדתי את זה- קראי את משל המערה של אפלטון ותיבהלי מזה שגם את חלק מתופעת הסחי.
קראתי את הכתבה כשחיפשתי הגדרה למילה סחי בהקשר מסויים! מבחינתי, ענית לי על השאלה, אמרת דברים מקוריים ומעניינים ואולי אפילו נכונים. גם אם לא, עצם המצאת התיאוריה הזאת שלך- מרשימה. הצלחת לעורר דיון ברמה שהיא מעל לדיונים המטומטמים ששומעים בכל יום, כל הכבוד!
אגב, אני חושבת שהגדרת "סחי" כמו שהייתי מגדירה "מיינסטרים" ואולי זאת המילה שתתאר ביותר דיוק את איך שאת חווה את רוב האוכלוסיה הישראלית לצערך.. לשמחתך- את לא לבד!