טיפוגרפיה, חקר האותיות והגופנים, יכולה להיות משעממת. כמה מהקורסים האיומים ביותר שהיו לי בשנקר התעסקו בקטנוניות מוגזמת בקוציהם של יודים ושאר אותיות עבריות. אבל כשיוצאים למסע עם עיניים פקוחות, מוצאים אותיות חדשות ומרגשות. בכתב הנפוץ ביותר בסרי-לנקה, בשפת סינהלה – אי אפשר שלא להתאהב.
האותיות הסינהליות לא דומות לשום אותיות שראיתי עד כה. לא לאותיות של מזרח אסיה, אפילו שיש להן מוצא משותף, ולא לאותיות של הודו השכנה. האותיות הסינהליות דומות לדבר אחד: שטרודלים.
הן עגולות, מסולסלות, מפותלות, שובבות. אחת האותיות נראית כמו שטרודל עם ציפור יושבת מעליה. מה יותר חינני מזה?
בעיני, הכתב הסרי-לנקי הוא ייצוג גרפי קצר וקולע למהות של הארץ הזאת. האותיות השבלוליות מעבירות את שמחת החיים הסרי-לנקית וגם את ההתנהגות השגויה, המצחיקה והמבולבלת של תושביה.
האותיות בסרי-לנקה גרמו לי לחשוב: הצורה של האותיות – כמעט תמיד משקפת במידה מסוימת את אופיו של העם הדובר את השפה. אצל היפנים הכל הפוך וסוטה, כמו הכתב שלהם. אופיים של הסינים ממושמע ומסודר במסגרות, בדומה לאותיות "המשובצות" שלהם.
והישראלים? מרובעים, שמרנים, קנאים למסורת, מתעקשים ללכת בדרך שלהם בכל מחיר, גם אם זה לא מקובל בשאר העולם (מי כותב מימין לשמאל? נו באמת).
- אחד הפוסטרים החזקים שהסתכלו עליי ברחוב
את יודעת שיש סיבה מאוד מאוד הגיונית לכתיבה מימין לשמאל בעברית? הכתב העברי (או, בעצם, גרסתו הקדומה) נוצר בתקופה בה כדי לכתוב היה צריך עדיין לסתת באבן עם פטיש ואזמל. כאוכלוסייה ימנית ברובה (כמו תמיד), התקן היה להחזיק את האזמל ביד שמאל ואת הפטיש בימין, ועל כן חייבים לכתוב מימין לשמאל.
אנגלית, לדוגמה, נוצרה בתקופה בה כדי לכתוב היו צריכים למשוך דיו עם נוצה על קלף, וכאמור, אוכלוסייה ימנית ברובה מושכת משמאל לימין.
עמרי – זוהי אינפורמציה מעולה! לא ידעתי.
מעניין מאוד 🙂 אני למדתי קצת על פונטים, שלמדתי גרפיקה ממוחשבת, פריהנד באחד לאחד בדיזינגוף סנטר, בהיותי בן 20.
מעניין מאוד מבחינה תרבותית. ומצחיק בסוף הפוסט :D.
אגב, לאחרונה בתל אביב, יש פרסומת שמשתמשת בכתב העברי ליצירת חלק גוף של אשה (נראה לי פרסומת לסטודיו C), יכול להיות רעיון מהקולגות שלך :-] …