מסיבת הביקיני שהרמנו בבלוק בשיא הקיץ, הייתה האירוע האווילי והנפלא ביותר שיכול להתקיים בצהריים של יום שישי. כך זה נראה: קה-קה-קיץ מילים: זרוב ודור גרבש לחן וביצוע: זוטוס ומיכל שפירא עריכת וידאו: מאיה זקס חושבים שהמסיבה ההיא הייתה מעולה? יופי, גם אנחנו. אבל שום דבר לא יגיע לקרסוליים של המסיבה הבאה! הנך מוזמנ/ת למסיבת יום ההולדת שלי! הפעם נחגוג במוטיב ביקיני וליצנים – מכיוון שזהו יום הולדת! לפיכך, קוד הלבוש יהיה ביקיני וחליפות ליצן. המסיבה תתקיים במועדון הבלוק המהמם (כתובתו דוד חכמי 35 ת"א), בצהרי יום שישי ה-16.10.2009. למען מסיבה חגיגית במיוחד, אנחנו מכינים לכם בריכה, פינת איפור, הרקדות עם…
התנסויות רבות היו מנת חלקי בשנים האחרונות, אבל שום דבר לא סיפק אותי כפי שהגיע לי. עד שהתחלתי לצאת להרפתקה שתשנה את חיי. האם אמצא זיווג ראוי, אחת ולתמיד? האם אפסיק לשעשע את עצמי עם תחליפים זולים? כל זאת ועוד – בפרקים הבאים! את הסרטונים, בחסות מסטיק מאסט, צילמנו, ערכנו, כתבנו והפקנו בעצמנו, בעזרת צוות נאמן ומוכשר כמפורט להלן: בימוי צילום ותסריט: דור גרבש הפקה: אסי מידן ארט: דניאל וייסמן תאורה: רון רוטשילד איפור: לימור אביבי עריכה: דן קשאני קריינות: דניאל ארליך בתפקיד זרוב: זרוב בתפקיד זר מסתורי: זאב אנגלמאייר תודות:החתול והכלב שנקר ספגטים רמת גן גליה יהב
בזמן שזרוב משתעשעת לה בתאילנד הרחוקה וקצת מנקה את הראש משנתיים עמוסות ומבולגנות, הבשיל הרגע להשיק פינה חדשה בזרוב.קום: הארכיון של זרוב. התלבטתי רבות איזה קטע לפרסם ראשון, זרוב העבירה לי כמה פוסטים שחביבים עליה וקוראים וותיקים המליצו על מספר רב של קטעי קאלט. בסופו של דבר נראה לי שההתחלה הכי טובה היא פשוט להתחיל מההתחלה, מהפוסט הראשון של זרוב ב"אוסף ההגיגים של זרובבלה". כשזרוב הייתה זרובבלה, והיא בעצמה הייתה תיכוניסטית בראשית דרכה בבלוגוספירה. אז הנה, הפוסט הראשון אי פעם, ועוד שניים אחריו. אם יש קטע מסויים שאתם זוכרים לטובה ומעוניינים שאפרסם, אתם מוזמנים להגיב בטוקבקים. – דור גרבש על…
"ובכן, התחדשתי בנוקיה אי 71, ואין לי מושג איך לעשות מחיקה גורפת לכל תיבת הדואר הנכנס, מה שנהגתי לעשות בפלאפון הקודם שוב ושוב כחלק מאובססית המחיקות הידועה לשמצה שלי. וכך, נאספו להם במהרה לא מעט מסרונים, שאת חלקם שלחתי ושאת חלקם קיבלתי. צרפתי אותם לכמה סמסים נבחרים מהעבר הקרוב שנצרבו בזכרוני, והתוצאה היא, כפי שהיו אומרים מבקרי הספרות, פסיפס אמין וסוחף של חיי הצעירים בתל אביב. 1. שיט, חטפתי מחלת מין, ובגלל ששכבתי עם שתי בחורות יום אחרי יום אני אפילו לא יודע ממי 2. הוא ואתה והיא? זה הסמס הכי לא קשור למציאות שקיבלתי מאז שבספטמבר 2001 מישהו כתב…
לרגל יום הולדתי ביקשתי מחבריי בפייסבוק שבמקום עוד הודעת ברכה, יעבירו לי דברים מגניבים שהם אוהבים ברשת, הנה כמה מהקטעים שהכי אהבתי: אורי קידר: עופר בן שבת מעיד על עיסתו ושלח לי את פרוייקט הסקאזי דרייב שביים שהוא בהחלט פרוייקט מסחרי נועז ומגניב. נועה לוי, החברה שלי, פינקה אותי ביצירתו של יובל בינדר ואולפני דיסני: סגרו את הפייסבוק. החבר'ה של אמא'לה שלחו לי סרטון שחבל שלא התייעצו עם צוות זרוב.קום לגביו, אבל עדיין אוחזים באחד מאתרי הקונספט המגניבים ברשת. שרון גולד הפגיז במערכון שיר הגוגל של עידן אלתרמן, פורמט השיר בחרוזים הוא אחד מהאהובים עלי, וזה מספק את הסחורה. ברנגה…
מיכל גרוסברג, הלא היא, סופרסקסית, כפרה עליה, הסכימה להחליף את זרוב החודש ולהמליץ לכם על המסיבות הכי שוות בעיר, אז בבקשה! המלצות מנענעות ישבן במיוחד לסופ"ש הקרוב, ושלא תחשבו שהיה לי קל! חפרתי את האינטרנט ואף את הקירות המטונפים ברחובות העיר כדי למצוא את כל הדברים הללו. העדויות למטה. יום ד', 19/08 החל מ-17:00 ועד יום ש' 22/08 ב-23:00: הפקת ענק של פסטיבל קומיקס ברחבת הסינמטק יוצאת לדרך. במקום ימכרו עשרות חוברות וספרי קומיקס ישראלים: אלטרנטיביים, נאיביים, למבוגרים, מנגה, מרצ'נדייז ועוד. כמו כן יוצגו ספרי קומיקס של בוגרי אקדמיה, גיבורי על, פנזינים ועוד. עם רדת החשכה יפצחו גם במסיבות מטורפות…
עד הרגע האחרון לא האמנתי שזה יקרה. עד שלא ראיתי כרטיסים ביד שלי, וראיתי אותם רק בשבוע האחרון, לא הבטחתי לאף אחד שאני נוסעת. אבל הנה זה קורה, וזה קרוב מאי פעם. הטיסה שלי ממריאה ביום חמישי בערב. אני נוסעת עם חברתי נעמישקה לתאילנד, לחודש – אולי אפילו יותר. מה זרוב.קום יעשה בלעדיי?h3>מה הגבר שלי יעשה בלעדיי? כן כן, מה ששמעתם. אני נוסעת לחודש ומשאירה את הגבר שלי, תומסו, בבית לבד. הכיצד? ובכן, מגיע לו, לנקניק. כשהייתי בת 20 הוא זנח אותי בדירה החדשה שרק עברנו לגור בה ביחד, ונסע להודו, ליותר מחודש, יום לפני היומולדת שלי. המצפון שלי נקי,…
סיפור הגבורה של צוות זרוב באתגר 48 שעות נחרט לנצח בזכרוננו. יומיים של תלאות בלתי אפשריות עברו עלינו. את כולן פירטתי בפוסט ה-48 שעות המגילתי. בסופן של התלאות, מה שיצא לנו הוא הסרטון המטופש הזה. אף אחד מהיוצרים לא ממש גאה ביצירה. מה שכן: אנחנו גאים בעצמנו. העמידה באתגר הזה הוכיחה לנו מעבר לכל ספק שאנחנו סוג חדש של גיבורי על. הכוחות שלנו הם כוח המוטיבציה האינסופית, כוח הפייסבוק – בעזרתו יש ביכולתנו להשיג כל מה שההפקה תדרוש: החל מאינפורמציה, דרך אביזרים וכלה בניצבים. ומעל הכל – הכוח להעמיד כנגד עינינו מטרה, ופשוט להתאבד עליה עד שהיא מתממשת. הבטחנו לעצמנו…
מי שראה אותי מבין כמה חשוב לי לתחזק את העטיפה שלי. מהפדחת עד לקצות ציפורני הרגליים: הכל צריך להיות ורוד ובוהק. במקור אני מעצבת, והתוכן שהכי מעניין אותי לעצב הוא לא שער של עיתון ולא אתר של בנק, כי אם את הדמות שלי. זה תחביב שלי, תחביב נחמד. משחק בבובות, כשהבובה המגודלת היא אני, ויש לה מעט מאוד גבולות. למרבה הצער, הגעתי למצב בו הפכתי את העטיפה שלי לכל כך בוהקת, שרבים מסתנוורים ומפספסים את מה שעטוף בתוכה. לא מאשימה אף טוקבקיסט שטועה לחשוב שהעיסוק במראה חיצוני מנטרל כל תוכן או עשייה שיש בי. גם לי זה קורה, ציפוי משטה…
טל שפר, הרכש החדש של זרוב.קום, לרוב הוא שטותניק גדול. אך הפעם לא יכול היה שלא לשטוח את דעותיו הבוערות בנוגע לשערורייה האלימה הפופולרית כל כך. זוכרים את הילדה הודיה קדם? כנראה שלא. אני לא מאשים אתכם. עברו כבר כמעט שבע שנים מאז שאבא שלה רצח אותה. כמו כולם, גם אתם הזדעזעתם אז, ואחרי כמה ימים המשכתם הלאה כאילו כלום. ומה עם תאיר ראדה? ורוז פיזאם? אתם זוכרים שהזדעזעתם מדברים שקשורים בשם שלהן, אבל לא בטוחים למה, וגם אם אתם כן זוכרים, בקרוב תשכחו. ולמה תשכחו? כי ככה אנחנו. קורה משהו איום ונורא, כולנו נדהמים ותוהים איך דבר כזה יכול…