דצמבר 26, 2011 Alizarin Zroob 3Comment

התאהבתי באוכל הסרי-לנקי החם, האקזוטי, המנחם והמעודד, הנאכל בידיים ומשמח את הבטן. ידעתי שבשום מקום בעולם לא אזכה שוב לאכול אותו, בטח שלא בישראל, ולכן מוטב כי אלמד איך מבשלים אותו.
החאפרים החמדנים לא היו ערוכים לקראת בקשה משונה כמו קורס בישול, אבל תמורת מספיק כסף – מצאתי סוכנות נסיעות מקומית שהסכימה לאלתר לי שיעור בישול. שאלתי בבירור האם אפשר לסדר לי שיעור עם טבח טוב שגם יודע אנגלית. "בטח, תבואי מחר בתשע" ענה לי רג'ה מנהל הסוכנות, ולא ידעתי למה לצפות.
למחרת בתשע, אמר לי רג'ה "שבי", והתחיל לכתוב במחברת הוורודה שלי מתכונים מפורטים באותיות מסודרות להפליא של אנגלית מקולקלת. ברצינות חששתי ששיעור הבישול יכול להיות זה: גבר כותב לי מתכונים במחברת בכתב יד. הסרי-לנקים מסוגלים לזה. אבל כששאלתי איפה המורה, הרגיע אותי: "תיכף הוא יגיע". שאלתי מי זה המורה הזה, והוא ענה "אשתי".

אשתי ואני
רג'ה בפעולה, כותב במרץ, ואשתו בוואני

 
אשתו של מנהל הסוכנות, בוואני, הייתה אשה חייכנית ונעימת הליכות שידעה אנגלית אפילו פחות מבעלה. הצטרפה אליה אחותה הצעירה, וגם בנה הקטן, ויחד נסענו לבית המשפחה – בית לא גדול ודי עלוב. הקירות מטונפים, הרצפה – בטון חשוף. אין דלתות, השירותים בחצר. ובתוך כל הדלות הזאת, עמדו גאים מכשירי החשמל המפוארים ביותר שיכולתם לתאר לעצמכם. מקרר חדש ומבריק, כיריים מנירוסטה, מערכת סטריאו עם רמקולים אדירי ממדים.

פיגור וקדמה
המטבח הסרי-לנקי: פיגור וקדמה הולכים יד ביד

המצרכים לבישול נרכשו בדרך. הם היו פשוטים למדי: ירקות מוכרים וטובים וקצת עוף טרי. הדבר היחיד שלא היה פשוט, הוא התבלינים. התבלינים הם הם מה שעושה את האוכל הסרי-לנקי. ריחרחתי את העלים שהם קטפו בחצר, את הפקעות הקטנות המשונות, את האבקות בקופסאות שלהם, ולראשונה חיברתי את הטעמים והריחות שחוויתי לאורך הטיול למרכיביהם הגולמיים. למרבה הצער, דווקא המרכיבים המעניינים והדומיננטיים ביותר, הם אלה שלא תורגמו לאנגלית.

המרכיבים שלנו
המרכיבים שלנו
מישהו יודע מה זה התבלין הזה?
מישהו יודע מה זה התבלין הזה?

תהליך הבישול החל, ואני קצת עזרתי, קצת צילמתי, השתדלתי להסתכל ולהבין כמה שיותר ולהפריע כמה שפחות. בוואני ואחותה בביטה היו טבחיות מיומנות וזריזות, והראו לי מה צריך לעשות תוך שימוש בכמה שפחות מילים וכמה ביותר תבלינים.

קארי עוף
עוף עם המון אבקות משונות וריחניות שלא אוכל לשחזר בחיים
כל מנה מתחילה עם
כל מנה, כמעט בלי יוצא מן הכלל, מתחילה עם בצל, שום, פלפל ירוק וכמות נדיבה של מלח

 

כסא-קוקוס
התהליך המשונה ביותר בבישול, היה הכנת חלב קוקוס. בשלב הראשון, הוציאה בוואני מכשיר משונה שלא ראיתי מעודי: שרפרף-גירוד-קוקוס. את תוכנו הלבן של הקוקוס גירדה על גבי מה שנראה כמו דיסק-מסור קטן, בעודה יושבת על השרפרף. אחרי זה ניסיתי גם, ובחיי שזו הייתה הדרך הכי נוחה שבה אי פעם גירדתי קוקוס.

 

מג'ימיקס
נהניתם מהאותנטיות? חבל. בשלב השני, הקוקוס המגורד הוכנס למעבד מזון משוכלל. אחרי סיבוב עם קצת מים וסינון, קיבלנו חלב קוקוס.

 

סיר אורז
האורז אפילו לא תפס מקום על הכיריים: יש להם סיר חשמלי מיוחד בשביל זה.

 

פפדם
הכי קל להכנה, היה הפפדם. דיסקיות של בצק נא מוכנסות לשמן מבעבע – ותוך שניות ספורות יש פפדם מוכן.

 

קרש גיהוץ
כל מה שהכנו באותה ארוחה הוצב על קרש גיהוץ. מימין: קארי תפו"א טעים, סלט ירקות מתובל בנדיבות, קארי עוף פיקנטי, דאל סרי-לנקי מסורתי מעדשים צהובות, סלט של חצילים מטוגנים.
התוצאה
התוצאה: מגוון של טעמים, כולם ביתיים, חריפים ונימוחים בפה. הארוחה הייתה באמת נפלאה! ואני לא אומרת את זה רק כי השתתפתי בהכנתה, או כי שילמתי עליה מחיר מופקע.
הצוות המנצח
הצוות המנצח: בביטה, זרוב עקרת הבית הקטנה, בוואני, בישן האחיין, ואצבע פזיזה של בעל הבית.

מחיר: השיעור עצמו עלה לי 1000 רופי מקומיים, אבל על הדרך גם אילצו אותי לקנות עוף בנפרד ולשלם על טוקטוק הלוך וחזור, כך שהכל יחד יצא 1500. כלומר, 50 ₪. מחיר הגון בשביל חווייה יחידה במינה, וידע חיוני.

3 thoughts on “מאלתרים שיעור בישול

  1. פוסט בישול נחמד מאוד 🙂 במהלכו שתיתי נס קפה גדול של עלית וחלב מתנובה. ואכלתי עוגת הבית בטעם שוקולד של אסם.
    כשאת חוזרת לתל אביב, אפשר יהיה לפתוח מסעדת עדות במרכז תל אביב, עם כל הקורסי בישול מכל הארצות שתיהיה בהם. מוזמן להיות אחד המלצרים, במשכורת שלא תעלה על 21% מהשכר הממוצע במשק. בשנת 2011, זה עד גובה של 1666 ש"ח נטו. עדיין לא יודע מה הסכום בשנת 2012 (מקווה שהקצבה תעלה בסוף החודש, ב29 לינואר, יום ראשון):)…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *