המסיבה התחילה ברגל שמאל. היה משעמם והיה נדמה שכולם בורחים מאיתנו. אחרי כמה שעות, ליד שולחן הביליארד הקרוע, פגשנו באנשים היחידים שלא נרתעו מאיתנו באותו ערב אומלל. לא חשבתי ששיחת החולין תוביל לאנשהו. כבר למדתי כמה חד-פעמיים וקצרים יכולים להיות קשרים שאתה מנסה לטוות בצד השני של העולם. וגם אם הם יברחו מאיתנו כמו שבורחים כולם, מה קרה, לא נורא. כולה שלושה צרפתים. מה כבר יש לי איתם במשותף? חשבתי.

אבל בימים הבאים המשכנו להיתקל בהם, והם אפילו נעתרו להזמנה שלנו והגיעו לארוחת ערב ובירה בביתנו הקטן! בארוחה הזאת, גילינו שהם סוג של סולמייטס. המקבילים הצרפתים שלנו, במידה מסוימת.

רמי ומוווי (אין דרך לכתוב את השם שלה בעברית) הם זוג צעיר ומגניב במיוחד. הם מטיילים בעולם במשך שנה, וכותבים בלוג (בצרפתית) בשם "One Way Ticket World" במסגרתו הם גם מצלמים ועושים וידאו מגניב בכל הזדמנות. חבר שלהם, קוונטין, יודע הכי מעט אנגלית מבין כולם, אבל לא צריך להבין שפות כדי להבין שהוא גאון-מפגר-אינפנטיל אמיתי. כשהראה לנו את האיורים שהוא עושה, צווחתי מרוב התלהבות.

לאחר שבילינו חמישתנו כמה לילות שיכורים, הוחלט להפיק את יצירת המופת הקולנועית הבאה, ולדרוש מתיירים מטומטמים לנסות לדבר תאי. זה מה שיצא:

When People Speak Thai… from OneWayTicketWorld – TwoLake on Vimeo.